מארק וולוויק בן ה 16 ממיתר הוא אחד מ 35 המשתתפים ב"טיול החלומות" של 'גדולים מהחיים' – משלחת ילדים אמיצים חולי סרטן המגיעים בשבוע הבא ללוס אג'לס בליווי צוות רפואי ומתנדבים מישראל להפוגה משיגרת הטיפולים המתישה והמאתגרת לחופשה חלומית • "לא חשבתי שלימפומה זה סרטן, לקחו חודשים עד שהבנתי את זה", הוא אומר • ראיון וסקירה על פעילות הסניף המקומי וערב הגאלה המיועד להמשך התמיכה בילדים ובמשפחותיהם
לפני 18 שנים השתתפתי במסיבת הפתיחה של סניף לוס אנג'לס של עמותת גדולים מהחיים, בחצר ביתם של רקפת ואריה אהרן בטרזנה. כך, בהשתתפות מספר עשרות חברים ומתנדבים בקהילה הוקמה השלוחה המקומית של ארגון הבית בישראל.
בזכות ההתמדה, הרצון והאמונה הבלתי פוסקת של המייסדים והמתנדבים הארגון תפס תאוצה לאורך השנים וביסס את מעמדו כאחד הארגונים היהודים/ישראלים הגדולים בלוס אנג'לס. הוא ממשיך לגדול ושולח תרומות ל"ארגון האם" בארץ הדואג לילדים חולי סרטן ומשפחותיהם. גולת הכותרת והדובדבן שבקצפת הוא "טיול החלומות". הטיול, שמתקיים מדי שנה מאז 2003 הצליח להגשים את חלומם של מאות ילדים חולי סרטן שמגיעים מישראל לחוויה בלתי נשכחת בחוף המערבי .
בשבוע הבא תנחת משלחת של 35 ילדים אמיצים בליווי צוות רפואי ומתנדבים מישראל להפוגה משיגרת הטיפולים המתישה והמאתגרת, לחופשה חלומית של פעם בחיים בה יזכו לבקר בדיסנילנד, יוניברסל סטודיוס, 6 flags ושאר אטרקציות מקומיות. בזכות מתנדבים בקהילה הילדים יהנו מימי כיף בים – יום שייט בסירות פרטיות, באוויר – טיול הליקופטרים וביבשה – נסיעה במכוניות אקזוטיות .
זה לא מובן מאליו שאחרי כמעט 3 שנים של קורונה שבה פעילות הארגון כמעט ונעצרה, טיול החלומות חוזר ובגדול. הטיול התאפשר השנה בעזרתם הבלתי פוסקת של התומכים הוותיקים, ביניהם נשיא העמותה שי דיאמנט, יו"ר הוועד שרה אייזק וחברי הבורד יוסי רבינוביץ', עופר אלון ורן יניב ובזכות הרוח החדשה שהופחה בארגון בדמות "החברים של…"
"החברים של…" הינו מועדון חברים שמבוסס על דמי חברות שנתיים. המועדון מורכב מאנשי מפתח צעירים ומשפיעים בקהילה המוזמנים לאירועים אקסקלוסיביים שנוגעים בתחומי עניין שונים. כל הרווחים מדמי החברות והאירועים השנה יועדו לטובת טיול החלומות 2022. מי שהגה את הרעיון הוא איתי רבינוביץ, (42), חבר דירקטוריון שיצר קשר עם מיכל מנסור (41), שביחד הפכו את החזון למציאות. מיכל ואיתי משמשים כיושבי ראש הוועד של "החברים של…,
במשך השנים יצא לי לראיין ילדים רבים שהגיעו ללוס אנג'לס לטיול החלומות וקשה לתאר במילים עד כמה הם היו מאושרים מהטיולים המאוד מושקעים שתוכננו להם כאן. בין טיול לטיול הם בילו במסיבות בבתים פרטיים, יצאו לשיט, ביקרו בפארקי שעשועים כמו יוניברסל ומג'יק מאונטיין, חגגו בערב הגאלה, הכירו סלבס שהשתתפו באירועים אלו ויצרו קשרי חברות עם ילדים אחרים שנמשכו שנים אחרי שהטיול הסתיים והמחלה היתה מאחוריהם.
לקראת הגעת משלחת הילדים ללוס אנג'לס לטיול החלומות 2022, זימנתי את אחד מילדי המשלחת, מארק וולוויק, לראיון טלפוני. מארק, בן ה-16, אובחן כחולה סרטן באוגוסט 2021 ולאחר חודשים של טיפולים אינטנסיביים אותם סיים במרץ השנה, הוא החלים. אני תופסת אותו במחנה של גדולים מהחיים בכפר הירדן ליד הכינרת לשם הגיעו ילדים מכל רחבי הארץ, מעין מפגש גיבוש לפני נסיעתם לארה"ב. מארק ממיתר הוא בן יחיד לאמו אלינה המשמשת כמזכירה רפואית במחלקת ילדים בסורוקה. בגילוי לב ופתיחות רבה מספר לי מארק איך זה להפוך מילד בריא לחלוטין עם חיים חברתיים פעילים ומלאים לילד חולה סרטן ואיך המחלה שינתה אותו.
"כמה חודשים לפני פסח גילו אצלי את מחלת הנשיקה או מה שחשבנו שזה מחלת הנשיקה. בלוטת הלימפה מתנפחות וחוזרות למצבן הרגיל. במקרה שלי זה היה תהליך של כמה חודשים שהבלוטות רק התנפחו יותר ובמקומות נוספים בגוף. הגעתי למצב שהייתי מאוד כאוב והיו צריכים לאשפז אותי. עשו לי בדיקות והחליטו לקחת ביופסיה ואז אובחנתי כחולה לימפומה".
איך מקבלים בשורה כזו ועוד בגיל 16?
"האמת שאני לא זוכר שום דבר מהשיחה. כאילו המוח קיבל טראומה ושכח מה קרה. גם אחרי אותו יום לא ידעתי מול מה אני מתמודד. לא חשבתי שלימפומה זה סרטן, לקחו חודשים עד שהבנתי את זה. הייתי מאוד מבואס בעיקר מזה שלא היו לי יותר חיי חברה נורמלים וזה הפריע לי מאוד. הייתי אז בכיתה י' וחיי החברה היו מאוד חשובים לי".
סיפרת מייד לחברים?
"לא אני סיפרתי, אני חושב שאמי סיפרה להורים של החברים והם סיפרו להם. החברים היו בשוק, ניסו לנחם, באו לבקר, לפחות בתחילת הדרך, בהמשך הדרך הביקורים פחתו".
איך החיים שלך השתנו?
"נעדרתי לחצי שנה מבית הספר, פספסתי את כיתה י'. מורים התנדבו ללמד אותי כך שלא אפסיד חומר לימודים ולמדתי בזמן הטיפולים אבל בהמשך פחות כי לא היה לי כוח ללמוד. אבל לא היה לי כל כך איכפת מהפסד הלימודים, מה שהכי הפריע לי וחסר לי היו החברים, לא לחוות את השיגרה שאני אוהב. הבדידות זה הדבר הכי קשה שחוויתי".
מתי הצטרפת למשפחת גדולים מהחיים?
"אושפזתי בסוף החופש הגדול ותחילת החגים, אז לא היתה אז פעילות של הארגון. רק אחרי החגים הכרתי את בנות השירות והתחלתי להשתתף בפעילויות של גדולים מהחיים ואז הכל השתנה. אמא ואני היינו רצים לאישפוזים בבית החולים כי זה היה כל כך כיף בזכות הארגון והפעילויות שהם עשו לנו. בהמשך, השתתפתי בפעילויות גדולות יותר שהתקיימו בכל הארץ. כל חודשיים למשל הם מארגנים טיול ארצי, הולכים למלון ונוסעים לכל מיני מקומות בארץ ועושים לנו ימי כיף. הכרתי הרבה חברים חדשים מכל הארץ".
אתה שומר עם החברים האלו על קשר לאורך השנה, גם כשאין פעילויות?
"חד משמעית. אלו חברים שהם יותר קרובים אלי כי הכי כיף לי אתם. השיחות עם חברים בבית הן שונות. אני יכול לספר לחברים מגדולים מהחיים הכל והם יבינו כי הם הרבה יותר בוגרים ומבינים מה אני עובר ועברתי".
עניין הגיל מטשטש כשמתמודדים עם המחלה.
"לחלוטין. זה הזוי. אני מכיר מישהי ומדבר אתה שיחת עומק ובסוף השיחה שואל בת כמה את והיא אומרת: בת 13 ואני מכיר ילדות בגילה בבית הספר והן ילדותיות כאלו ופה אתה פוגש מישהי שונה לחלוטין. עניין הגיל באמת מיטשטש, אתה יכול להיות בשיחת עומק עם ילד בן 12".
העמותה גם עוזרת לאמך?
"חד משמעית. אמא שלי עורכת שיחות כיפיות עם בנות השירות. היא פי שלוש בגיל מהן ועדיין כיף לה לדבר אתן. היא משתתפת גם בימי כיף לאמהות. העמותה עזרה לאמא שלי ולשאר ההורים בצורות רבות".
זה הטיול הראשון שלך לחו"ל?
"לא, הייתי בחו"ל כמה פעמים, לפני חודש הייתי באיטליה עם אמא שלי ובקיץ האחרון נסעתי עם עמותה אחרת להולנד, אבל זה יהיה הטיול הראשון שלי לארה"ב ואני מאוד מתרגש לקראת הנסיעה".
איך הטיולים האלו עוזרים?
"יש המון הוכחות מדעיות לכמה שהטיולים האלו עוזרים לנפש. אם הילד נהנה ומבלה הוא מרגיש טוב יותר וזה בהחלט עוזר לתהליך ההחלמה".
לקראת מה אתה הכי מצפה בטיול לארה"ב?
"זה לא למשהו ספציפי שנעשה אלא יותר העניין של להיות ביחד שבועיים, להיות עם חברים שהכרתי וחברים חדשים שאכיר טוב יותר, לשמוח ולכייף".
סיימת עם הטיפולים?
"כן. המחלה שלי בקבר. סיימתי בדצמבר את הטיפולים הכימותרפיים והביולוגים ואני בריא לחלוטין".
איך המחלה השפיעה עליך? אתה מרגיש בן אדם שונה ממה שהיית לפניה?
"בהחלט. יש לי יותר שמחת חיים היום כי אני חושב שלומדים להעריך דברים לאחר שחולים ומחלימים. לפני כן הייתי גם בן אדם יותר ביישן, פחות ניסיתי להכיר אנשים, להרים "מורלים", היום אני ממש לא ביישן ושמח על כל דבר, אם למשל אני מוצא שקל על הריצפה, אני אתלהב מזה בעוד שבעבר לא היה לי איכפת. פעם גם היה לי מאוד חשוב מהלימודים, רציתי ציונים גבוהים. גם היום אני מבריק בלימודים אבל אני לא חורש, זה בסדר אם אני מפסיד לימודים כמו עכשיו למשל בטיול לארה"ב, זה הולך להיות הטיול הכי שווה בחיים שלי".
מה היית ממליץ לילדים שמגלים שחבר שלהם חולה ובכלל לאנשים שמגלים שחברם חולה?
"שאלה טובה. אנשים לא יודעים תמיד איך להתמודד עם זה. בהתחלה כולם באו לבקר והתעניינו בי, אבל ככל שהמשכתי עם הטיפולים, הם ראו שאני בסדר וחשבו שאני לא צריך את התמיכה הגדולה הזאת ולבוא לבקר כל יומיים אז הביקורים הלכו ופסקו לאט לאט. זה הגיע למצב שהיינו מתכתבים כמו פעם אבל זהו. מה שאני ממליץ לאנשים שחבר שלהם חולה, זה להראות לו שאתם שם, לכתוב לו הרבה, להתקשר, לנסות לבוא לבקר אותו ופשוט להיות שם בשבילו".
הגאלה של גדולים מהחיים: בחזרה לשנות ה-20
ב-27 באוקטובר מארק ועוד 34 מחבריו ינחתו בלוס אנגלס לטיול החלומות שבסופו נחגוג את הילדים ואת החיים בגאלה מפוארת שבה הקהילה הישראלית האמריקאית תיפגש כדי לגייס תרומות להמשך התמיכה בילדים. ערב הגאלה של גדולים מהחיים יערך ביום ראשון ה-6 בנובמבר בשעה 6 בערב במלון שרתון יוניברסל. תנחה את הערב השחקנית רונה לי שמעון (כוכבת פאודה), בתוכנית: ערב בסגנון Roaring 20, great Gatsby; הופעת רקדניות; ארוחת ערב כשרה; ריקודים לצלילי להקה עם 17 נגנים.
להזמנת כרטיסים לערב הגאלה: www.largerthanlifela.com
"רכבות הרים והרבה הארי פוטר"
ילדי גדולים מהחיים הנרגשים מספרים למה הם הכי מצפים בטיול לחוף המערבי
אדר פישר מירושלים: "אני הכי מחכה לקניות ולשופינג ולראות קניונים שבחיים לא הייתי בהם. מחכה להנות בלי סוף ומחכה לראות מקומות שלא ראיתי אף פעם".
יובל דובר מירושלים: "מחכה לעלות על רכבות הרים, לפגוש מפורסמים והרבה הארי פוטר".
עומר יוסף מרחובות: "אני הכי מחכה לתחושת החופש אחרי השנה הקשה שעברתי. אני רוצה לקנות נעלי ג'ורדן ונעלי אול-סטאר. אני מחכה לטעום אוכל חדש וטעים כי אני מאוד אוהב להתנסות באוכל במסעדה. מחכה מאוד לרכבות הרים הענקיות שאני מאוד אוהב, את כל האקסטרים המטורף. לא התחלתי לארוז אבל כל היום הגלגלים בראש עובדים על מה צריך לקחת ואיך יהיה לי שם. יש קצת בעיות כרגע עם הרגל, עושה את הכל כדי לא לצלוע באל איי".
תולין חמדאן מבאר גלים: "מחכה לבקר בדיסנילנד ושופינג ובכלל להכיר הכל".
איתי גמליאל מנס ציונה: "מחכה למשחק ה-NBA".
תומר קמר מתלמי יוסף: "מחכה למכוניות המגניבות ולפארקים ובמיוחד למג'יק מאונטיין".
