הבימאי הצרפתי-מוסלמי שביים סרט תעודי מאיר עיניים על יהדות מרוקו התקבל בלוס אנג'לס בתופים ומצילתיים * הציג את סרטו במרכז התרבות סקירבול ובבית הכנסת 'ם הבנים' * ונהנה מארוחת ערב מרוקאית מעלפת בגבעות הוליווד * אונלי אין אל-איי * כתבה וצילמה: שוש(נה) מיימון
איך עובדת האירוניה בהיסטוריה: דווקא כאמאל השקאר, בימאי צרפתי ממוצא מרוקאי שהוא בכלל מוסלמי, הפיק וביים את הסרט הכי מתבקש והכי מובן מאליו: חיי הקהילה היהודית במרוקו. השקאר, שהוריו היגרו לצרפת טינג'יר, כפר ציורי השוכן למרגלות נהר ושתושביו נקראו 'שלוח'ים', נודד עם המצלמה שלו לטינג'יר ומשם ממשיך לירושלים – ובעצם יוצא למסע בעקבות יהודי טנג'יר. התוצאה: סרט תיעודי חביב עם תבלין מרוקאי עז: 'טינג'יר-ג'רוזלם.'
איך שהתחיל בעיר ה'באזז' על הסרט של כמאל, שעמד להיות מוקרן ב'סקירבול סנטר', לא היה כמעט יוצא מרוקו אחד שלא אמר לי שהוא רוצה לראות את הסרט, אבל שלא בטוח שיוכל להגיע ל'סקירבול'. כצפון-אפריקאית גאה הרמתי את הכפפה, יצרתי קשר עם הרב יהושע ביתן מבית הכנסת המרוקאי 'אם הבנים' בוואלי, וגייסתי את 'הבית הישראלי' בקונסוליה הישראלית ואת המגזין 'שבוע ישראלי' – כנותני חסות לאירוע.
כך, בעזרתם של הרב ביתן מ'אם הבנים', הרב הרוש מ'הבאבא סאלי', הרב דניאל בוסקילה, עדי הדר מ'הבית הישראלי' ודני גדות, האיש שלנו בקונסוליה, שמיד הבין עניין ונתן אור ירוק – הרמתי הקרנה נוספת של הסרט בבית כנסת 'אם הבנים'.
בבית הכנסת האוירה כמובן היתה שונה מזו של ה'סקירבול סנטר'. אבל בשני המקומות היה מלא. ב'סקירבול' פגשתי את שירה רום, המעצבת דינה בראון ובעלה אילן סילבר, הבימאי אילן פרנק, האופנוען ומדריך הטיולים דרור עינב, דני וברברה הררי, שרה ומל קינדר, רותי מילברג, נתי וייצמן, לי לחמי, חני קריו, וכמובן את שרי זליקובסקי וסמי בן הרוש, שיארחו בבתיהם את כמאל ונתנו לו טריטמנט מרוקאי פאר אקסלנס.
בקיצור, כל השבוע הייתי בסימן כמאל השקאר. אחרי קבלת הפנים החמה שערך לו האמן והמעצב, סמי בן הרוש, שרי זליקובסקי שהיא בכלל מרוקאית, הרימה ערב פרידה לכמאל בחצר ביתה המרוקאי בגבעות הוליוווד. שרי, שהיא בשלנית מעולה, בישלה ארוחת ערב מרוקאית מופלאה שכולנו נפלנו לרצפה מכמה שזה היה טעים. היה ערב מקסים בו נטלו חלק גם בני הדור השני של המרוקאים-אמריקאים: סמי בן הרוש התייצב עם שלושת ילדיו, הצלם-אמן משה ברכה עם אשתו ובנו האמן המדליק, האמנית דניאל ליקובסקי, בתה של שרי, התייצבה עם בת זוגה, יצרן היינות עמנואל אתגר, שחקנית מרוקאית יפהפייה בשם בושרה, וכמובן כמאל האשקאר שלכבודו בגלל נערכה המסיבה.
למחרת התייצבתי בבית הכנסת 'אם הבנים' בוואלי וילג'. הקונסול בהקונסולרי, דני גדות ייצג את הקונסוליה הישראלית בעיר בכבוד. הרב יהושע ביתן הודה ל'בית הישראלי' שנתן את חסותו לאירוע ובכך בעצם איפשר את קיומו. האולם היה מלא, והקהל היה נרגש.
סוד קסמו של הסרט הוא בעצם קיומו. מספיק שרואים נופים של הכפר המרוקאי, שומעים את שלמה בר מתופף ושר את 'אצלנו בכפר חודרא' (כשהכוונה היא בעצם לטינג'יר) ומתארחים בכמה בתים של יוצאי מרוקו בישראל – כדי שהקהל יצא מגדרו וירעיף על כמאל האשקר חום ואהבה. חוויה תרבותית-רגשית בלוס אנג'לס של תחילת 2013. בכייף.
