תחשבו על זה…ההורה דומה לשמש המדליק את הנרות (ילדיו) מאפשר להם להאיר כל אחד באורו המיוחד. וכשם שכל נר ונר שונה בצבעו בגודלו ובאורו כך אנו ההורים חייבים להכיר בשוני בין ילדינו.
פעמים רבות אני אומרת שכשנולד ילד הרבה פעמים בעצם נולדים 2 ילדים: הילד שדיימיינו (תיארנו איך הוא יראה, במה הוא ישחק, קווי אופי, תחביבים) והילד שנולד. והרבה פעמים יש לנו פער ושם נכנס/ת ההקשבה, התמיכה העידוד והחינוך שיגרמו לכך שהאש תהיה תמיד אש מאירה מחממת, ולא שורפת. באותו הרגע כשנצית את האור בילדינו הנר יוכל להמשיך להאיר לבד ולחמם בידיעה שההורה שם בכל רגע…
בכל יום בהדלקת הנרות נוסף עוד נר הנותן עוד אור. גם כשמשפחתנו גדלה כל ילד הביא ומביא איתו לעולם אור ייחודי משלו. אור מועט דוחה חושך רב. הורות זה גם חום יחד עם קבלה והמון המון אהבה.
אחד התפקידים שלנו כהורים הוא ללמד את הילדים שלא תמיד יעשו מה שהם רוצים ולפעמים (רחמנא ליצלן) הם יעשו מה שהם לא רוצים… אדם שטוב לו בחיים אינו מי שמקבל הכל. הרי במציאות אין דבר כזה! אדם שטוב לו בחיים לא עושה עניין מכך שאינו מקבל תמיד את מה שהוא רוצה ושלא סובל כל כך כשנדרש ממנו לעשות מאמץ או לוותר על משהו.
הורים רבים חושבים, בטעות, שאם יספקו לילדיהם את מה שהם רוצים – הם יהיו מאושרים. המציאות מלמדת שהורים שמוכנים לעשות הכל למען אושרם של ילדיהם, עושים בעצם את ההיפך. הם מונעים מילדיהם את האפשרות להתמודד כראוי עם תסכול וכאשר הילדים הללו יפגשו תסכול (שהוא חלק אינטגרלי מהחיים) הם יחושו אומללות וחוסר אונים כי הם מעולם לא למדו ואין להם את הכלים להתמודד עם המציאות ועם האתגרים שהיא מזמנת.
ילד מואר/מחונך הוא ילד שיש לו את הכלים והמסוגלות לעמוד בתסכול. תסכול הוא תגובה רגשית, המתרחשת כאשר נוצר פער בין הציפיות של האדם לבין המציאות. הפסיכולוגיה החיובית החוקרת בעשורים האחרונים את נושא האושר מצאה במחקרים רבים שאנשים מרגישים אושר רב יותר כאשר הם עסוקים בנתינה. אושר לא יכול להסתכם בהנאה רגעית. הוא קשור לתחושה עמוקה יותר של משמעות, של ערך, וערך מרוויחים מעשייה ומתרומה. אפשר לומר שאושר הוא תוצר לוואי של עשייה משמעותית. אז איך נתרגם זאת באופן מעשי בחיי היום יום עם ילדינו? איך נגדל ילדים מאושרים?
נתחיל בכך שבמקום לשאול את עצמנו רק "מה עשינו עבורם היום?" נשאל את עצמנו גם "במה אפשרתי לילדים שלי לתרום? לעשות למען המשפחה? להרגיש סיפוק באמצעות נתינה ולא רק באמצעות קבלה?" ילדים מרגישים תחושת סיפוק כאשר הם מתלבשים בעצמם, עורכים את השולחן, מוזגים בעצמם, ממלאים מים בקערה של הכלב, יוצאים איתו לטיול, משקים את העציצים, מקפלים גרביים וכדומה. י
לדים מועילים גם כאשר הם מחכים בסבלנות עד שאמא תסיים את שיחת הטלפון או עד שהארוחה תהיה מוכנה. כדאי להאיר את תרומתם, כך ירגישו משמעותיים ובעלי ערך והביטחון העצמי שלהם יתחזק. ילד ומתבגר מאושר\מחונך הינו בעל תחושה חזקה שיש משמעות למה שהוא עושה והוא יודע שהוא נחשב ושהוא מוערך (אלפרד אדלר). אני מאחלת לכם לא להפסיק לחנך כי זו הדרך הכי טובה להאיר את ילדינו. ואם כבר מדברים על חינוך – זו תזכורת טובה שבחודש הבא מתחיל המחזור ה 10 של קורס ההורים שלי וההרשמה בעיצומה.
איך מחברים בהדלקת נר בין הורים לילדים?
• מחלקים סביבון בקמח לכל משתתף (צלחת קמח ובתוכה טמון סביבון). על כל אחד להוציא את הסביבון באמצעות נשיפה בקמח.
• חטוף ואכול סופגניות: על פני חוט לרוחבו של החדר מושחלות סופגניות יש לאכול אותן ללא עזרת ידיים.
• כיבוי נרות בעזרת בלונים: המשחק מיועד לשני משתתפים. ברשות כל משתתף נר דולק ובלון מנופח . כל משתתף ינסה לכבות את נר עמיתו וישמור על הבלון שברשותו .
• מרוץ כפית וסופגנייה: כל חבר קבוצה, בתורו, אוחז בפיו כף ועליה סופגנייה. עליו ללכת כמה מטרים עד לחברו מבלי להפיל את הסופגנייה, כשהגיע עליו למסור את הכפית לחברו וחוזר חלילה. הדגש על מהירות, במקרה ונפלה הסופגנייה, יש להחזיר את הרץ שהפיל את הסופגנייה לנקודת ההתחלה.
• מרוץ נרות: בנקודה א' נר דולק ובנקודה ב' כבוי (מרחק סביר וקבוע בין שני הנרות). בידי הקבוצה נר כבוי, עליהם להדליק את הנר הכבוי באמצעות הנר שבידיהם.
• חנוכיה לי יש – ליצור מנעלי כל המשתתפים בקבוצה את החנוכיה היפה והמקורית ביותר, במהירות הגדולה ביותר.
• כד קטן – למצוא את הכד הקטן, שהוחבא לפני כן בחדר.
• סבב – הריבה / הדבר המתוק שבך הוא – או שכל משתתף אומר על עצמו או שכל משתתף אומר על זה שלימינו.
• לצייר במיץ לימון – סוחטים לימון, כל תלמיד מקבל דף לבן ומכחול, מצייר את הציור שלו ומחכה קצת שיתייבש, ואחר כך מעביר את הנייר מעל נר דולק )לא קרוב מדי), והציור 'יצא' החוצה.
• הדלקת נרות – כל אחד מדליק נר שיעזור להתגבר על' חושך' (קושי) מסויים בחייו, בחיינו …
• "חנוכיאדה" – אולימפיאדה ברוח חנוכה: מרוץ שליחים עם נרות/סביבון, הכנסת נר לבקבוק, "שלוש מקלות" עם נרות גדולים במקום מקלות, מסלול מכשולים להכנתם לקרב אל מול היוונים ועוד…
חג אורים שמח!
שירן שפיץ
מדריכה ומאמנת א.נשים ומשפחות
״שותלת״ תובנות ו״מצמיחה״ משפחות
818-923-7484
https://instagram.com/shiran_shp