החוב הלאומי של ארצות הברית חצה השבוע לראשונה את רף 40 טריליון הדולר, כך עולה מנתוני משרד האוצר האמריקאי. הנתון הדרמטי מעורר אזהרות חמורות מפני משבר פיסקלי ממשמש ובא, על רקע ההוצאות התופחות על תוכניות הרווחה ועל תשלומי הריבית, שהרקיעו הרבה מעבר להכנסות המדינה שנשחקו בעקבות קיצוצי המס.
מהדוח היומי של משרד האוצר עולה כי נכון ליום שלישי עמד החוב הכולל על 40.047 טריליון דולר. מתוכו, 32.266 טריליון דולר הם איגרות חוב ממשלתיות המוחזקות בידי הציבור, ו-7.782 טריליון דולר נוספים הם חוב פנים-ממשלתי, כלומר חוב שהממשל חייב לקרנות הפדרליות שלו עצמו.
בתוך פחות מעשור יותר מהוכפל החוב הפדרלי, שעמד על 19.95 טריליון דולר עם השבעתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ בינואר 2017. כשליש מהגידול נרשם בשנתיים של גיוסי חוב קדחתניים למימון ההתמודדות עם משבר הקורונה, בימי טראמפ והנשיא לשעבר ג'ו ביידן. את היתר יצרו החלטות המדיניות הפיסקלית של שני הנשיאים, יחד עם פערים מבניים בין ההכנסות ממסים ובין ההוצאות.
ארגונים העוקבים אחר התקציב הפדרלי ציפו לחציית הרף כבר שבועות, ומזהירים כי עלול לפרוץ משבר חוב של ממש אם הקונגרס לא יתמודד עם המצב הפיסקלי שאינו בר-קיימא, בדרך של העלאת מסים, קיצוץ בהוצאות או שניהם גם יחד.
"חוב של 40 טריליון דולר אינו קיים רק בספרי הממשלה. הוא מורגש בכל הכלכלה ומוצא את דרכו לכיס של האנשים, כך או אחרת", אמרה מאיה מקגינס, נשיאת הוועדה הבלתי מפלגתית לתקציב פדרלי אחראי. "ככל שאנחנו לווים יותר, כך אנחנו מחריפים את האינפלציה, דוחקים החוצה סדרי עדיפויות אחרים בתקציב, ומותירים את עצמנו חשופים למצבי חירום בבית ולטלטלות בחוץ", הוסיפה בהודעה שפרסמה מיד עם פרסום נתוני האוצר.
מקגינס ציינה כי החוב האמריקאי נזקק לעשרות שנים כדי לחצות לראשונה את רף הטריליון, דבר שקרה רק ב-1981. מאז הוא גדל פי ארבעה בתוך פחות מ-20 שנה, ורף 39 טריליון הדולר נחצה רק לפני פחות מחמישה חודשים בלבד. "מדהים עד כמה צפויה יכולה להיות שקיעתה הפיסקלית של מעצמה עולמית", אמרה.
נראה שנושיה של ארה"ב בעולם כבר מתחילים לחשוש. ביום שלישי זינקו התשואות על האג"ח ארוכות הטווח לרמה הגבוהה ביותר זה כמעט שני עשורים, ימים ספורים בלבד אחרי שהנפקה של אג"ח ל-30 שנה בהיקף 25 מיליארד דולר נסגרה בתשואה הגבוהה ביותר מאז 2021. המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על רקע היקפי ההנפקות העצומים של הממשל.
באותו יום הודיע מזכיר האוצר האמריקני סקוט בסנט על הכפלת היקף הרכישות החוזרות של אג"ח ממשלתיות לטווח של 10 עד 30 שנה, ללפחות 4 מיליארד דולר בכל פעולה, במטרה לרסן את עליית התשואות.
על כל אלה מתווספת ירידה בביקוש לחוב האמריקני מצד משקיעים זרים, המחזיקים כשליש מכלל האג"ח הממשלתי, כך כתב ביום שלישי ג'ון קנוואן, האנליסט הראשי לשווקים פיננסיים באוקספורד אקונומיקס. הוא הוסיף כי כתוצאה מכך נותרות יותר איגרות בידי רוכשים הרגישים למחיר, מה שעלול להגביר את התנודתיות בשווקים.
בשבוע שעבר דיווח משרד האוצר על גירעון של 432 מיליארד דולר בחודש יולי בלבד, הרביעי בגובהו בהיסטוריה האמריקנית. החזרי מכסים ליבואנים היו גבוהים מההכנסות מגבייתו חודש שלישי ברציפות, ובמקביל המשיכו לתפוח ההוצאות על קצבאות הביטוח הלאומי האמריקני ועל מדיקר, ביטוח הבריאות הציבורי לקשישים ולזכאים. הגירעון בעשרת החודשים הראשונים של שנת הכספים 2026 כבר עולה על הגירעון של שנת הכספים 2025 כולה, וזאת כשנותרו עוד חודשיים לסיומה.
טראמפ התרחק במידה רבה מהשמרנים פיסקלית במפלגה הרפובליקנית – שורות שהצטמצמו בשנים האחרונות ושעיקרון זה היה חרות על דגלן – ודחף להוצאות עתק בשתי כהונותיו. בכהונתו הראשונה תפח החוב הציבורי ב-7.8 טריליון דולר, כשיותר ממחצית הסכום הצטברה בתשעת החודשים האחרונים שלו בתפקיד, בשיא ההתמודדות עם הקורונה.
מאז שובו של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025 גדל החוב האמריקני ב-3.8 טריליון דולר נוספים, כך שסך הגידול בשתי כהונותיו עד כה עומד על 11.6 טריליון דולר. בכהונתו של ביידן תפח החוב הציבורי ב-8.4 טריליון דולר, גם היא תקופה שהתאפיינה בהוצאות כבדות על שיקום הכלכלה לאחר הקורונה, לצד הוצאות עתק על השקעות בתשתיות, סבסוד אנרגיה נקייה ויעדים נוספים שקידמה המפלגה הדמוקרטית.
הוועדה לתקציב פדרלי אחראי מעריכה כי החלטות המדיניות של טראמפ ושל ביידן דחפו את מסלול החוב הפדרלי הרחק מעבר לרמה שאליה היה מגיע לפי חוקי ההוצאה שהיו בתוקף עם כניסתו של כל אחד מהם לתפקיד. כך למשל, "החוק הגדול והיפה", חבילת החקיקה המרכזית של טראמפ בכהונתו השנייה, צפוי להוסיף לחוב 4.7 טריליון דולר נוספים, לפי הערכת משרד התקציב של הקונגרס, הגוף הבלתי מפלגתי המופקד על החישובים התקציביים של הקונגרס.
טראמפ מיתג את כהונתו השנייה ככהונה שמתמקדת בקיצוץ בהוצאות, ובראשיתה הורה הגוף החוץ-ממשלתי לייעול הממשל, DOGE, שבראשו עמד אז איל ההון אילון מאסק, על פיטורים בסוכנויות פדרליות. אלא שחלק גדול מהקיצוצים כוון ל"הוצאות שברשות", שהן החלק הקטן ביותר בתקציב הפדרלי. ארה"ב מוציאה כ-7 טריליון דולר בשנה, ו-60 אחוזים מהם מיועדים ל"הוצאות חובה", ובהן תשלומי הביטוח הלאומי האמריקני, מדיקר, מדיקייד והטיפול ביוצאי צבא, שגדלות בדרך כלל בהתאם לעליית יוקר המחיה.
