חצי הגמר הראשון של האירוויזיון בווינה נערך ביום שלישי השידור מועבר בשידור ישיר ב"כאן 11" והתחיל בשעה 12:00 שעון אל-איי. נועם בתן עלה עם השיר "מישל" ועם במת היהלום שעוצבה עבורו, בתקווה לעלות לגמר האירוויזיון במוצאי שבת. אתמול הופיע בתן מול עיתונאים בחזרה הגנרלית וזכה לתגובות נלהבות מצד העיתונאים שצפו בו.
בווינה נערכו במקביל הפגנות אנטי ישראליות ופרו ישראליות, וההופעה הישראלית זוכה לתשומת לב רבה בתקשורת העולמית, כולל תחקיר שפורסם בניו יורק טיימס הטוען שממשלת ישראל מקצה תקציבים כדי להטות את ההצבעות לטובת ישראל באירוויזיון, אירוע שנתפס בישראל כבעל חשיבות רבה לעיצוב דעת הקהל ביחס לישראל.
על פי הנטען, מה שהתחיל כניסיון לגיטימי של מדינה לקדם את נציגיה, הפך על פי התחקיר לקמפיין פוליטי-מדיני חסר תקדים, שכמעט והביא לקריסתה של תחרות השירה האירופית הוותיקה. מראיונות עם למעלה מ-50 גורמים ובחינה מדוקדקת של מסמכים פנימיים, עולה תמונה שלפיה ממשלת ישראל התייחסה לאירוויזיון כאל כלי נשק של "עוצמה רכה" במאבקה על דעת הקהל העולמית, במיוחד בצל המלחמה.
דיפלומטיה של נצנצים בצל המלחמה
בסתיו ובחורף האחרונים, כך מפרט התחקיר, פנו דיפלומטים ישראלים בכירים בדחיפות לגורמים רשמיים ולרשתות שידור ברחבי אירופה. המטרה הייתה אחת: לבלום את הדרישה הגוברת מצד גורמים באירופה להחרים את ישראל מתחרות האירוויזיון. בזמן שמדינת ישראל התמודדה עם האשמות חמורות באו"ם וגל של הכרות אירופאיות במדינה פלסטינית, משרד החוץ הקדיש משאבים דיפלומטיים ניכרים למאבק על מקומה של ישראל בתחרות הפופ השנתית.
"אני קצת מופתע שזה נושא שהשגרירות בודקת", כתב סטפן אייריקסון, מנהל רשת השידור הלאומית של איסלנד, לדיפלומט ישראלי שביקש לשוחח עמו על התחרות בדצמבר האחרון. אך עבור ישראל, ההשתתפות הייתה קריטית. נשיא המדינה, יצחק הרצוג שאף העלה את נושא החרם בפגישות עם מנהיגים בעולם בשנה שעברה, צוטט כאומר: "קולה של ישראל צריך להישמע בכל מקום… עלינו להשתתף, להניף את הדגל שלנו בגאווה, ולהביא את המבצעים הטובים ביותר".
הנשק הסודי: מיליוני שקלים מקופת המדינה
ההתערבות הממשלתית, מתברר, החלה הרבה לפני המלחמה הנוכחית. דורון מדלי הפזמונאי שעמד מאחורי זכייתה של נטע ברזילי ב-2018, סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי כבר אז הוציאה הממשלה מעל 100 אלף דולר על קידום ברשתות, מה ששכנע את ההנהגה כי מדובר בהשקעה מניבה.
על פי מסמכים פיננסיים עדכניים, ישראל השקיעה לאחרונה לפחות מיליון דולר בשיווק וקידום סביב התחרות. מנתוני לשכת הפרסום הממשלתית, שהושגו על ידי אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" והועברו לטיימס, עולה כי לקראת התחרות במאלמו ב-2024 (בה השתתפה עדן גולן), הוציאה הממשלה למעלה מ-800 אלף דולר על פרסומות ברשת. סעיף תקציבי ממערך ההסברה הלאומי של ראש הממשלה נתניהו אף הוקדש ל"קידום הצבעות". תאגיד השידור "כאן" מסר לעיתון כי לא היה לו ידע מוקדם על הקמפיינים הממשלתיים וכי למיטב הבנתו "כללי התחרות לא הופרו". ההצלחה במאלמו, שם סיימה גולן במקום השני בהצבעות הקהל, זכתה לתהודה תקשורתית רחבה.
"הצביעו 20 פעמים!": קמפיין הבזק של 2025
בתחרות האחרונה שנערכה בבאזל, שוויץ, בה השתתפה הנציגה יובל רפאל, המאמץ עלה מדרגה. ישראל שוב קטפה את המקום הראשון בהצבעות הקהל (והשני הכללי). אולם הפעם, עיתונאים מרשת השידור הפינית Yle חשפו כי ממשלת ישראל רכשה פרסומות גוגל בשלל שפות, שקראו לקהל להצביע ליובל רפאל את מקסימום הפעמים המותר – 20 הצבעות. נתניהו עצמו פרסם קריאה כזו בחשבון האינסטגרם שלו, וסגן שגריר ישראל באוסטריה, אילי לוי יודקובסקי, הודה שפנה לארגוני תפוצות כדי לגייס תמיכה.
מנהל התחרות, מרטין גרין, טען כי הקמפיין הישראלי אכן היה "חסר פרופורציה" אך טען כי הוא לא השפיע על התוצאה הסופית. ואולם, תחקיר ה"ניו יורק טיימס" חושף מציאות סטטיסטית שונה לחלוטין: ניתוח נתוני ההצבעה מראה כי במדינות מסוימות שיעור ההצבעה הכללי כה נמוך, עד שנדרשו מאות בודדות של אזרחים נאמנים – שיצביעו 20 פעמים כל אחד – כדי להטות לחלוטין את הכף לטובת ישראל.
משבר כלכלי ופוליטי שקורע את איגוד השידור האירופי
הלחץ מצד רשתות השידור האירופיות הלך וגבר. במקביל ללחץ של מדינות כמו סלובניה להדיח את ישראל או לקבל שקיפות מלאה על ההצבעות, רשתות מגרמניה ואסטוניה התנגדו בתוקף לכל חרם. התחקיר חושף כי מנהל רשת השידור האוסטרית אף שקל למשוך את ארצו מהתחרות לאות תמיכה בישראל – צעד שהיה מותיר את התחרות הקרובה בווינה ללא מארחת.
מנגד, עורכי הדין של האירוויזיון העניקו להנהלת EBU ייעוץ משפטי חסר תקדים שלפיו יש בסמכותם החוקית להרחיק את ישראל אם ירצו בכך. ההנהלה, שחששה מהפסדים של מעל 600 אלף דולר מדמי השתתפות בכל תרחיש פילוג, ניסתה למסמס את המשבר. בדצמבר האחרון, כונסה בז'נבה הצבעה יוצאת דופן. במקום להצביע ישירות על השתתפותה של ישראל, נדרשו החברות לאשר בחשאי "שינוי נהלים" שיגביל את ההצבעה ל-10 פעמים לאדם. אישור הכללים היווה למעשה אישור אוטומטי להשארתה של ישראל בדלת האחורית.
