לאחר שהקהיל בשבוע החולף כ-150 אלף מעריצים לצמד הופעות באיצטדיון "סופיי" באינגלווד, תאגיד השידור הבריטי (BBC) דיווח כי בממלכה אישרו שקניה ווסט לא יוכל להיכנס לשטחה. הופעתו המתוכננת של קניה ווסט (Ye) בפסטיבל ווירלס 2026 בלונדון הייתה מוטלת בספק, לאחר גל מתרחב של ביטולי חסויות, לחץ פוליטי כבד ותמיכה ציבורית גוברת בחרם על האירוע.
הסערה חצתה את גבולות תעשיית המוזיקה והגיעה גם להוליווד. השחקן דייוויד שווימר פרסם פוסט באינסטגרם שבו הודה לפפסי ולדיאג'יו על החלטתן להפסיק את החסות לפסטיבל, והגדיר את המהלך כביטוי ל"אחריות תאגידית". לדבריו, חרם כלכלי הוא הכלי האפקטיבי ביותר במאבק בשיח שנאה, והוסיף כי שתיקה של מותגים גדולים מול אנטישמיות מהווה שותפות לדבר עבירה.
גם השחקן ג'ונה היל התייחס לפרשה בריאיון למגזין Entertainment Weekly לרגל סרטו החדש Outcome, שייצא ב-10 באפריל. היל הגיב בציניות לטענתו של ווסט מ-2023 כי צפייה בסרט רחוב ג'אמפ 21 גרמה לו "לאהוב יהודים שוב", ואמר שהוא שמח שלסרטיו יש "סגולות רפואיות", אך הבהיר ברצינות כי נדרש הרבה יותר מ-DVD כדי לתקן את הנזק שנגרם בשנים האחרונות. הוא הדגיש שאינו מוכן לשמש כ"כרטיס יציאה מהכלא" עבור הראפר.
במקביל ללחץ הציבורי, מתנהל מאבק בזירה הפוליטית בבריטניה. חברי פרלמנט ממפלגות הלייבור והליברל-דמוקרטים פנו למשרד הפנים בדרישה למנוע את כניסתו של ווסט למדינה בטענה שנוכחותו "אינה מועילה לטובת הציבור". הדיון מתמקד בהתבטאויותיו האנטישמיות בעבר, ובהן השיר Heil Hitler מ-2024, שעשויות להוות עילה לשלילת אשרת העבודה הנדרשת להופעה. משטרת לונדון כבר דרשה מהפקת הפסטיבל להציג תוכנית אבטחה מחמירה בשל החשש מעימותים בין מפגינים למעריצים.
הפסטיבל ניצב גם בפני אתגר כלכלי משמעותי: אובדן החסויות נאמד במיליוני פאונדים, סכום שבדרך כלל מכסה חלק ניכר מעלויות ההפקה. למרות זאת, הביקוש לכרטיסים להופעותיו של ווסט שבר שיאים, והמפיק מלווין בן מהמר כי ההכנסות ממכירת הכרטיסים יצליחו לאזן את הפגיעה התקציבית. עם זאת, אנליסטים בתעשיית המוזיקה מזהירים מפגיעה ארוכת טווח ביחסים עם מותגים גלובליים. "מה שקניה אמר בעבר על יהודים ועל היטלר מתועב בעיניי בדיוק כפי שהוא מתועב עבור הקהילה היהודית, ראש הממשלה ואחרים שהגיבו״, אמר מפיק הפסטיבל. ״גם עבור קניה עצמו כיום, אם נאמין למילתו. אני מגדיר את עצמי כאנטי-פשיסט שמחויב למטרה, חייתי בקיבוץ במשך חודשים רבים בשנות ה-70 (קיבוץ שהותקף ב-7 באוקטובר).
״עם זאת, המוזיקה שלו מושמעת בתחנות רדיו מסחריות במדינה הזו ובפלטפורמות הסטרימינג, ומיליונים נהנים ממנה. אנחנו לא נותנים לו במה להבעת דעות מכל סוג שהוא, אלא רק מקום לבצע את השירים שלו. לאחר שליוויתי אדם קרוב ב-15 השנים האחרונות שסובל ממחלת נפש, הייתי עד להרבה התנהגויות בזויות שנאלצתי לסלוח עליהן ולהמשיך הלאה. הפכתי לאדם שמאמין בסליחה ובתקווה בכל היבטי חיי, כולל בעבודה. סליחה ומתן הזדמנות שנייה הופכים לערכים אבודים בעולם שהופך ליותר ויותר מפוצל. אני מבקש מאנשים להרהר בתגובות הגועל המיידיות שלהם (שהיו גם שלי בתחילה) ולהציע לו מעט סליחה ותקווה, כפי שהחלטתי לעשות אני".
החלטת הפסטיבל ממשיכה לעורר ביקורת חריפה גם בקרב ארגונים יהודיים בבריטניה. נשיא ועד המנהלים של יהודי בריטניה, פיל רוזנברג, כינה את ההחלטה "שגויה לחלוטין" והאשים את המארגנים ב"עשיית רווחים מגזענות". ארגונים נוספים קראו לממשלה להטיל על ווסט צו איסור כניסה, והזהירו כי מתן במה לאמן שהפיץ תעמולה פרו-נאצית עלול להחריף את גל האנטישמיות במדינה. בתוך כך, אומנים נוספים בליינאפ, בהם אריקה באדו ופלייבוי קארטי, שומרים על שתיקה – מה שמעצים את הביקורת על תעשיית המוזיקה. מקורבים לווסט טוענים כי הוא רואה בהופעות המתוכננות "טקס היטהרות", אך מבקריו סבורים שמדובר במהלך תדמיתי נוסף.
