photo by Michael Marom
נשיאי שלוש אוניברסיטאות אמריקאיות הופיעו ביום חמישי בשימוע בבית הנבחרים בוושינגטון הבירה, לאחר שזומנו להעיד בפני ועדת בראשות הרפובליקאים בעניין ההתמודדות שלהם עם מאהלי המחאה הפרו-פלסטיניים שהוקמו בקמפוסים שלהם.
הרפובליקאים בוועדה האשימו את ראשי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), אוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון ואוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי בכך שכשלו במניעת אנטישמיות במהלך ההפגנות הפרו-פלסטיניות האחרונות ושהם נכנעו למפגינים פרו-פלסטינים.
בנורת'איסטרן וברטאגרס הגיעו להסכמים עם המפגינים הפרו-פלסטינים לפרק את מאהלי המחאה וספגו על כך ביקורת קשה מהרפובליקאים. אוניברסיטת UCLA ספגה ביקורת מכל קצוות הקשת הפוליטית על כך שלא הצליחה למנוע עימות אלים כאשר מפגינים פרו-ישראלים תקפו מפגינים פרו-פלסטיניים במאהל המחאה בקמפוס.
פתחו את עדויותיהם בנימה אישית
זו הפעם השלישית שוועדת החינוך והעבודה של בית הנבחרים מזמינה נשיאי אוניברסיטאות להעיד מאז מתקפת הטרור של חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר והפגנות המחאה הפרו-פלסטיניות שפרצו בקמפוסים במהלך המלחמה ברצועת עזה.
מייקל שיל, נשיא אוניברסיטת נורת'איסטרן מאז 2022; ג'ונתן הולוויי, נשיא אוניברסיטת ראטגרס מאז 2020; וג'ין בלוק, נשיא אוניברסיטת UCLA מאז 2007 נשאו בפתח השימוע דברים מהכתב בנימה מאוד אישית והסבירו כיצד הם מבינים את המושג אפליה. הולוויי דיבר על דורות במשפחתו שלחמו נגד גזענות נגד שחורים, ושיל ובלוק דיברו על בני משפחה שלהם שהיו קורבנות של הנאצים וניצולי שואה.
"אני מודע לכך לגמרי שסטודנטים יהודים נאלצו להתמודד עם רטוריקה ותמונות בקמפוסים שכל אדם סביר ימצא כדוחות", אמר נשיא אוניברסיטת UCLA. "האמינו לי, אני מבין את הכאב שלהם. חייתי את זה בעצמי". בלוק הודה שהוא עשה טעויות בטיפול במאהל המחאה הפרו-פלסטיני שהוקם בקמפוס של UCLA, שפורק רק לאחר שמפגינים פרו-ישראלים תקפו אותו במשך כמה שעות עד שמשטרת לוס אנג'לס נקראה למקום.
הולוויי הגן על כך שהגיע להסכם עם המפגינים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת ראטגרס. "הם לא היו, כפי שחלק אפיינו אותם, טרוריסטים. הם היו סטודנטים שלנו". שיל אמר שההסכם שהביא לפירוק מאהל המחאה הפרו-פלסטיני באוניברסיטת נורת'איסטרן צמצם את המתיחויות והעניק לסטודנטים "את היכולת להרגיש בטוחים בקמפוס".
חברת בית הנבחרים הרפובליקאית וירג'יניה פוקס מצפון קרוליינה אמרה לשלושת נשיאי האוניברסיטאות שהם צריכים להתבייש בעצמם בקבלת החלטות "שאפשרו למאהלי מחאה אנטישמיים לסכן סטודנטים יהודים".
פוקס האשימה את נשיא UCLA, שבמוסד האקדמי שלו בוצעו 243 מעצרים, בכך שמאהל המחאה הפרו-פלסטיני פורק "רק לאחר שפרצה מהומה אלימה". לשיל ולהולוויי היא אמרה שהם צריכים "להתבייש כפליים על כניעתם למפגינים". לדבריה, ההסכם שהשיג שיל עם המפגינים בחודש שעבר גרם לשבעה חברים יהודים בוועדה המייעצת לאנטישמיות של האוניברסיטה להתפטר מתפקידם במחאה.
פוקס ביקרה את שיל על כך שלא השעה עדיין שום סטודנט בנורת'איסטרן, והאשימה אותו במסירת תשובות מטעות לוועדת הקונגרס. את הולוויי היא תקפה על כך שאמר שלא יסגור ולא יפסיק את המימון של מרכז בראטגרס הנוקט בעמדות אנטי-ישראליות. בנוסף, חברת בית הנבחרים הרפובליקאית מתחה ביקורת על בלוק על כך שלא עמד לצד סטודנטים יהודים שכניסתם נחסמה לאזורים בקמפוס של אוניברסיטת UCLA. "השימוע היום הוא ההתחלה ולא הסוף של חקירת הוועדה את המוסדות שלכם", הטיחה פוקס בשלושת נשיאי האוניברסיטאות.
חברת בית הנבחרים הרפובליקאית אליס סטפניק מניו יורק, שהתנהגה כמו תובעת כללית במהלך שני השימועים האחרונים ובזה שנערך היום לראשי אוניברסיטאות אמריקאיות, עימתה את שיל עם האשמה שסטודנט יהודי הותקף ועם האשמה אחרת שירקו על סטודנט יהודי, ושאלה את נשיא אוניברסיטת נורת'איסטרן כמה זמן עוד יימשכו החקירות של המקרים המדוברים. שיל השיב לה: "אנחנו בנורת'איסטרן מאמינים בזכות להליך הוגן".
שיל אמר שהאוניברסיטה שלו מבצעת הליך לבחינת הקוד ההתנהגותי שלה, והוסיף שחופש הביטוי וחופש אקדמי הם "ערכי ליבה" בנורת'איסטרן. אולם לדבריו, ערכים אלה "לא מאפשרים אפליה, הטרדה או הפחדה".
חבר בית הנבחרים הרפובליקאי קווין קיילי מקליפורניה הציג סרטון מ-UCLA בחודש שעבר שתיעד מפגינים פרו-פלסטינים מונעים מסטודנט יהודי ללכת ליד מאהל המחאה שלהם. קיילי שאל את שלושת ראשי האוניברסיטאות אם "חסימת סטודנטים להיכנס לקמפוס על סמך גזעם, דתם או מוצאם האתני" היא עבירה שהעונש עליה הרחקה מהאוניברסיטה. שלושת השיבו שזה אפשרי, אך תלוי בנסיבות.
חבר בית הנבחרים הרפובליקאי ברנדון ויליאמס מניו יורק, שאל את השלושה: "מי עמד מאחורי מאהלי המחאה?". שיל השיב: "אני לא יודע". הולוויי השיב שכנראה מדובר בגורמים חיצוניים, ובלוק השיב: "אני לא בטוח".
"האם ביטוי כמו 'מהנהר אל הים אנטישמי?'"
חבר בית הנבחרים הרפובליקאי אריק ברליסון ממיזורי שאל את שלושת נשיאי האוניברסיטאות אם ביטויים כמו "מהנהר אל הים" ו"אינתיפאדה, מהפכה" הם אנטישמיים. שיל והולוויי השיבו שכן – במידה מסוימת. שיל אמר שביטויים אלה הפכו ל"משרוקיות כלבים לאנטישמיות". הולוויי אמר שכאשר ביטויים כאלה "מסיתים לאלימות, מאיימים או מטרידים" הם אנטישמיים. בלוק אמר בצורה ברורה יותר שהם אנטישמיים.
ברליסון שאל את שלושת ראשי האוניברסיטאות אם לדעתם ישראל היא מדינה שמבצעת רצח עם. שלושת השיבו בשלילה.
כמה דמוקרטים האשימו את הרפובליקאים, שמחזיקים כאמור ברוב בוועדת החינוך והעבודה של בית הנבחרים, בניסיון לצבור נקודות פוליטיות ובהתעלמות ממעשים אנטישמיים בתוך המפלגה שלהם. "זה מבלבל אותי שכמה אנשים מתנגדים לאנטישמיות כשהיא נוחה מבחינה פוליטית, במקום בכל מקום שבו היא מרימה את ראשה המכוער", אמרה חברת בית הנבחרים הדמוקרטית סוזן בונמיצ'י מאורגון.
חברת בית הנבחרים הדמוקרטית אילהאן עומאר ממינסוטה, ביקשה מנשיא אוניברסיטת UCLA להתייחס לאירוע שבו מפגינים פרו-ישראלים תקפו את מאהל המחאה הפרו-פלסטיני בקמפוס. "האם מישהו מהאנשים האלה בכלא?", שאלה עומאר את בלוק. "כבר עבר יותר מחודש". בלוק השיב לה שמשטרת לוס אנג'לס פועלת לזהות את האנשים שעמדו מאחורי האירוע האלים. הוא גם אמר לה שהוא "ניסה" להביא את המשטרה למקום במהירות האפשרית.
עומאר ציינה בפני בלוק שיש סרטונים של שוטרים ממשטרת לוס אנג'לס שעומדים בצד בשעה שהאלימות השתוללה בשטח הקמפוס. "אתה צריך להתבייש בכך שאפשרת לאלימות הזאת לקרות", הטיחה המחוקקת הדמוקרטית בנשיא UCLA.
עומאר, אחת משלושת המוסלמים היחידים שחברים בקונגרס, גם תקפה את בלוק על התמונות "המחרידות" מ-UCLA שתיעדו את תקיפת מאהל המחאה הפרו-פלסטיני. היא הזכירה, למשל, שחולדות שוחררו לחופשי בתוך מאהל המחאה ואמרה: "עמדת מהצד במשך שעות והם תקפו סטודנטים שהיית אחראי עליהם". בתה בת ה-21 של עומאר הצטרפה למפגינים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, והושעתה מהמכללה שלה, ברנרד, על המעשה שלה.
