״פסטיבל האורות", ערב הגאלה השנתי של Stand With Us היה גדוש בסיפורים מרגשים של ניצולים, גיבורי מלחמה, פעילים בארגון ומוסלמים מערב הסעודית וטורקיה ששינו את השקפת עולמם לאחר שפגשו יהודים בפעם הראשונה בחייהם • בין האורחים בערב המרגש בלט נאומה של אלה שני בת ה-14, ניצולת הטבח בבארי שבני משפחתה נרצחו לנגד עיניה • הערב נערך בחסות בני הזוג אלי וברוס לדרמן ודבי ונתי סיידוף • המראות והקולות
הגאלה השנתית של Stand With Us -SWU המכונה פסטיבל האורות, מתקיימת מדי שנה במהלך חג החנוכה. האירוע השנה היה מרגש במיוחד לאור המלחמה בארץ וכלל עדויות מצמררות של ניצולים ששרדו את מתקפת חמאס.
אלף משתתפים מילאו את אולם האירועים במלון סנצ'ורי פלאזה ביום ראשון, ה-10 בדצמבר. האירוע היה סולד-אאוט זמן רב מראש ונראה כי בעקבות המלחמה, הקהילה היהודית יצאה מגידרה על מנת להביע תמיכה ולעזור לארגון ששם לעצמו למטרה לקדם הסברה למען ישראל ולסייע לסטודנטים יהודים בקמפוסים.
קרן חדד ואלה שני, ששרדו את מתקפת הטרור זכו למחיאות כפיים סוערות מהקהל שישב מרותק ונרגש עד דמעות למשמע סיפורן. חדד היתה בפסטיבל נובה עם חברים: "הייתי עם חברה שלי ברונה ורקדנו עד שש בבוקר. אז הלכתי לאוהל והיא הלכה להיפגש עם חברה אחרת. זמן קצר לאחר מכן התחלנו לשמוע את הרקטות. סימסתי לאחותי ואמרתי לה שאני אוהבת אותה ושתמסור למשפחה שאני גם אוהבת אותם. חשבתי שאני הולכת למות. מיהרנו לרכב שלנו והתחלנו לנסוע, אבל אישה מגואלת בדם הזהירה אותנו מפני מחבלים ואמרה לנו לנסוע בכיוון ההפוך". בהגיעם לקיבוץ עלומים גילו חדד וחבריה כי אנשי חמאס נמצאים גם שם. "תפסנו מחסה מאחורי המכונית שלנו בזמן שמחבלים ירו עלינו, אמרתי שמע ישראל והתפללתי שלא נמות".
חדד וארבעת חבריה חיכו במשך חצי שעה מורטת עצבים עד שהם ראו חייל צה"ל. לא בטוחה אם מדובר אכן בחייל או מחבל מחופש לאחד, היא שאלה אותו בחשש לזהותו. חיילים נוספים שהגיעו למקום, ניהלו קרב יריות עם המחבלים והצליחו לחלץ את קבוצת הצעירים ולהעביר אותם לנתיבות. למרבה הצער, ברונה לא שרדה. "היא חשבה שהיא בטוחה במקום שבו היא נמצאת ולא ברחה איתנו. גופתה נמצאה שלושה ימים לאחר מכן".

אביה של אלה שני בת ה-14 נרצח ובן דודה נחטף (ושוחרר לאחרונה), סבתה נורתה שלוש פעמים והקיבוץ שלה, בארי, נהרס בפיגוע. לאחר שעות בממ"ד, שני ואחיה הצעיר חולצו על ידי חיילי צה"ל. "הם הקיפו אותנו כשלקחו אותנו למכונית, ושימשו כמגן אנושי מפני ירי פוטנציאלי מצד חמאס. כיסיתי את עיניו של אחי שלא יראה את הזוועות, אבל הוא עדיין היה עד למחזה המחריד. היו שם גופות שבותרו ונשרפו, אנשים מלאי דם. הורים היו נתונים לעינויים לעיני ילדיהם, ולהפך. החיילים שחילצו אותנו דאגו שיהיה לנו מקום לישון באותו לילה. הם האנשים הכי אמיצים והכי אנושיים בעולם".
שני סיפרה על תסכולה כשהיא נתקלת באנשים ברשתות החברתיות שלא מאמינים לסיפורה וטוענים שהיא משקרת. "כותבים לי שאבא שלי רוקד בגיהנום או שהייתי צריכה למות עם אבא שלי. האמת שהכי הייתי רוצה להיות עכשיו עם המשפחה שלי בארץ ולחבק את בן הדודה שלי ששוחרר אבל אני יודעת עד כמה חשוב שאני כאן לספר את האמת ולעורר את המודעות לחטופים שעדיין נמצאים שם וחייבים להחזיר אותם עד כמה שיותר מהר".
רוז רוטשטיין, שהקימה את SWU לפני 22 שנה )יחד עם ג׳רי רוטשטיין, המשמש כ-COO ואסתר רנזר נשיאת הארגון) ומנכ"לית הארגון, אמרה כי התקופה הנוכחית היא המאתגרת ביותר עבור העם היהודי מאז השואה. הקונסול הכללי של ישראל, ישראל בכר, הדגיש כי המלחמה בישראל "אינה על טריטוריה אלא על טרור" והדגיש את הנקודה הקריטית שעל העולם להכיר בה: אין הבחנה בין אנטי-ציונות לאנטישמיות.
סקוטר בראון זכה במהלך האירוע בפרס מוביל המדיה החברתית. "הבאתי לכאן את שני ילדיי כדי לראות חדר כזה מלא אהבה ותמיכה בישראל", שיתף. "סבי וסבתי היו במחנות הריכוז אושוויץ ודכאו, ולמרות שסבתי הייתה עדה לאכזריות ולרוע הגרוע ביותר שהאנושות יכולה להציע, סבתי התגלתה כאדם האוהב ביותר שרואה את הטוב ביותר באנשים".

סיפורי גבורה רבים צצו מאז ה-7 באוקטובר; אחד מהם שסופר במהלך הערב היה של האלוף (מיל') יאיר גולן, בן 61, פוליטיקאי ישראלי שכיהן כסגן הרמטכ"ל. הוא הפך לגיבור מלחמה לאחר שהציל אנשים רבים מפסטיבל המוזיקה נובה. גולן לא מחשיב את עצמו לגיבור, אבל רבים מתעקשים שזה מה שהוא, במיוחד אחרי שהציל כל כך הרבה מהם. העיתונאי ניר גונטז' פנה לרשתות החברתיות וביקש בדחיפות עזרה עבור בנו הלכוד בפסטיבל המוזיקה. "הוא מוקף בטרוריסטים, אין משטרה, אין צבא", כתב והתחנן לסיוע. גונטז' יצר קשר עם גולן, שיצא בעצמו למשימה לחילוץ. בראיון נוקב לתקשורת הישראלית סיפר האב: "אמו של אמיר ילדה אותו בספטמבר 2000, ויאיר גולן ילדה אותו פעם שנייה באוקטובר 2023".

הדוברים המרכזיים בערב, לואיי אחמד אלשריף ואנס קאנטר פרידום, סיפקו תובנות מעניינות במיוחד. שניהם מוסלמים, ושניהם נחשפו בילדותם לרטוריקת שנאה בחינוכם. הטרנספורמציה בהשקפה שלהם חלה לאחר עברו שינויים כשהכירו יהודים.
אלשריף, יליד ג'דה, ערב הסעודית, הוא יוצר תוכן. לראשונה בחייו פגש משפחה יהודית כשלמד בצרפת. "הם היו המשפחה המארחת שלי והם שינו הרבה מהאמונות שלי. גדלנו עם תוכנית לימודים שלימדה אותנו לשנוא יהודים. עכשיו דברים ברוך השם משתנים. בכנות, הייתי עם הצד של השנאה, אבל דברים השתנו באופן דרמטי ב-2010 ולעולם לא אחזור לזה". אלשריף אמר כי שנאה מונעת מאנשים להקשיב וללמוד על אחרים, אך למרות הכל החליט לפתוח את ליבו וללמוד על אלו נחשבו בעיניו לאויבים בילדותו. זה לימד אותו הרבה על ההיסטוריה של העם היהודי ועל הקשר שלו לארץ ישראל.

שחקן ה-NBA לשעבר אנס קנטר פרידום הגיע לארה"ב מטורקיה כדי לשחק בבוסטון סלטיקס ומצא עצמו לראשונה בחייו פוגש יהודים, מה שהוביל להבנה עמוקה שהאיבה שרחשו בעבר כלפיהם הייתה מופרכת לחלוטין. הרגע המכונן התרחש בהזמנה הראשונה שלו לארוחת שבת על ידי חברה חדשה, שם הופתע לטובה מהדמיון המדהים בין המסורת היהודית והמוסלמית. על החוויה שיתף קנטר: "כשהגענו לבית של חברה שלי, היא נישקה את משקוף הדלת. שאלתי אותה מה היא עושה והיא הסבירה שזו מזוזה. אמרתי, 'יש לנו משהו דומה שאנחנו עושים. הם שרו כמה שירים ועשו תפילות סביב השולחן וזה היה כל כך נוגע ללב ומרגש, אבל כשחזרתי הלב שלי נשבר כי הבנתי שיש מיליוני ילדים במזרח התיכון שגדלים עם [רטוריקה] אנטי-ישראלית, אנטי-מערבית ואנטי-אמריקאית וזה רק בגלל נאומי שנאה. יש הרבה בתי ספר שבהם תלמידים צריכים לדרוך על דגלי ארה"ב וישראל ואם תלמיד לא עושה זאת, אסור לו להגיע לשיעור והוא סובל מבריונות "עד סוף השנה מצד המורים והחברים לכיתה".
קנטר גם שיתף שיעור חשוב שאמו לימדה אותו: "אל תשנא אף אחד לפני שאתה פוגש אותו. הבטחתי לעצמי שאני לא הולך לשנוא אף אחד, שום קבוצה או דת או תרבות לפני שאני נפגש עם האנשים האלה".
הערב המרגש והמעצים כלל גם הדלקת חנוכייה, שירת "התקווה" של מקהלת האקדמיה העברית של הלל, הופעה מוסיקלית של ספיר צמח ואתנחתא קומית עם הסטנדאפיסט אלון גולד. את האירוע הינחתה השחקנית סוול אריאל אור כוכבת סדרת הטלוויזיה המצליחה "מלכת היופי של ירושלים". נתי סיידוף, אחד התורמים המרכזים לארגון, ניהל בעוז את המכירה הפומבית וגיוס התרומות להמשך פעילות Stand With Us ברשתות החברתיות ובקמפוסים האמריקאים.


