השחקנית הישראלית מצטרפת ל-OUR – עמותה שנוסדה בארה"ב ועוסקת בהצלת קורבנות סחר בבני אדם וסחר במין, עם התמקדות מיוחדת בילדים ומטרה לחסל סחר במין ברחבי העולם * זה עוזר לה מבחינה פסיכולוגית אחרי הטרגדיות האישיות שחוותה בעבר – אונס בגיל 8 ע״י אביה החורג ומוות נוראי של ארוסה לשעבר באוסטרליה * ראיון לא שגרתי
השחקנית הישראלית הנפלאה מצטרפת ל-OUR – עמותה שנוסדה בארצות הברית ועוסקת בהצלת קורבנות סחר בבני אדם וסחר במין, עם התמקדות מיוחדת בילדים, ומטרה רחבה יותר של חיסול סחר במין ברחבי העולם.
אנחנו יושבים בסוהו האוז על שדרות סנסט מעל בוורלי הילס, וכמה פפראצי כבר מתקתקים עלינו. מיקה ברוקס שיחקה בהרבה סרטי אקשן עם מיטב הכוכבים המסוקסים. סרטי פעולה ענקיים כגון: Spreading Darkness, Avalanche SharksBad Company והנה היא מגלה לנו טפחיים מהרפתקאותיה האחרונות:
מיקה: "כשחזרתי לטקסס הלכתי להופעה של נערי חוף (ביצ' בויס האלמותיים). שהם אחת הלהקות האהובות עליי. תמיד חלמתי ללכת לאחד מהקונצרטים שלהם לייב. כשהייתי בקהל ביקשו ממני לעלות לבמה ולשיר ולרקוד איתם. הצטרפתי בשמחה. ואז הם הזמינו אותיאל מאחורי הקלעים. התמנגלתי עם מייק לאב (סולן ראשי) ואחרי האירוע באפטר פארטי הוא סיפר לי על Operation Underground Railroad – OUR.
וכמה הם מדהימים ואמר שהוא חוזר ללוס אנג'לס כדי להשתתף בגיוס תרומות חגיגי כדי לעזור למטרה. הוא הזמין אותי לבוא איתו. הלכתי. זה היה מדהים. פגשתי את טים באלארד המנהל של הארגון, התיידדתי איתו, הוא ביקש ממני לצאת איתו למשימת חילוץ. בכל מקרה הוא רצה שניפגש בהופעה נוספת של נערי חוף וביקש שנשמור על קשר, מאז אני מנסה למצוא דרכים לעזור לגייס עבורם כסף. חשבתי שאולי אוכל לעזור לארגון לעזור לילדים. כלומר אם אני מוכרת בגדי ילדים אוכל לתרום להם את כל הכסף .
"לטובת הסמליל של הארגון יצרתי קשר עם חברות ביגוד אירופאיות וגם אמריקאיות וקיבלתי תשובות חיוביות. קניתי שם שזה היה מאוד יקר. עכשיו יש לי הרבה חובות, זה היה תהליך ממש איטי. לקח לי שנה להשיג את הלוגו כי היו יש כמה אנשים שמתחרים עליו אני מניחה, אבל בסופו של דבר קיבלתי אותו.
"טים באלארד שהיה לפני כן סוכן של הסי.איי.איי, ידע על מיקומם של חלק מהילדים החטופים אבל אז הוא לא היה מסוגל ללכת ולהציל אותם כי הוא נאלץ למלא אחר הוראות ממשלת ארה"ב למשימות אחרות. היה לו את הידע היכן הם נמצאים ואת הכישורים וההכשרה כיצד לעשות זאת. הוא ידע שהוא יכול להציל אותם. אז הוא לא הצליח לישון בלילה בידיעה שהילדים והתינוקות האלה עדיין שם בחוץ ואין מי שיעזור. הוא החליט לעזוב את עבודתו ולעסוק בזה במשרה מלאה. לא הייתה לו עזרה אז אני מאמינה שהוא ניסה ללכת בעצמו אבל זה היה משימה בלתי אפשרית מול הכנופייה חוטפת. ואז הוא שכנע כמה מחבריו האחרים לעזוב גם הם את עבודתם לטובת המשימה הנשגבת והחשובה לשחרר את הילדים החטופים.CIA וה-FBI. החבורה גדלה לאט מ-1 ל-2 אנשים ואז בסופו של דבר הוא קיבל 5! מתנדבים. פגשתי אותם כשבקושי היה להם אתר באינטרנט והם התחילו בהכנות ואימונים, והם עשו את זה רק ב- 8 חודשים. כל כך התרגשתי ונדהמתי לפגוש אותם. הם באמת אנשים מדהימים.
"בזמן שהוזמנתי לגאלה היו לי רק כמה מאות דולרים בחשבון הבנק שלי וכך גם לאחד מהחברים שלי. אבל צירפנו את הכסף שלנו ותרמתי לגאלה ויכולתי להצטרף. זה הרגיש כל כך טוב לעזור. והיה לי הכבוד שזכיתי בסוף להשתתף במשימה המיוחדת להציל את הילדים ולהיות חלק מה ממשהו כל כך מדהים וחשוב."
מחפשת אהבה
ובחזרה להיסטוריה הלא פשוטה שלה:" ביום שהרשיעו את משה קצב, נשיא המדינה, האנס הסדרתי על האונס וההטרדה המינית, הרגשתי שהכאב קורע לי את הלב"", אומרת ברוקס המדהימה ולוקחת שלוק מהאפל מרטיני שלה. "עלו לי תמונות קשות מדברים שלא קל לי להיזכר בהם. הייתי בת 8 שתקפו אותי מינית", היא לוקחת עוד מציצה מהמרטיני שלה וידה המחוטבת רועדת, "בתור ילדה בת 8 הדחקתי את האונס אבל זו הייתה פתיחה גרועה לילדות די קשה, כשלא היה לי למי לספר. אמא הייתה עסוקה עם הקריירה שלה וזה שעשה לי את זה היה האבא החורג שלי. לכן גם פחדתי ולא סיפרתי על זה לאף אחד.
"האבא הזה היה איש מפחיד. אחר-כך נודע לי שכל המסעות שלנו ברחבי העולם היו בגלל העבודה החשאית שלו. הוא עבד בשירות המדינה. כילדה קטנה לא ידעתי בדיוק מה הוא עשה. אבל הילדות שלי הייתה מסע ארוך וקשה בין מקום למקום בין המון ארצות ועשרות בתים. עד היום אני דוברת תשע שפות, אבל אחרי שמונה שנות טיפולים אצל מיטב הפסיכולוגים, עדיין אין לי מנוחה ושקט נפשי. עד גיל 15 לא העזתי לפתוח את הנושא לגמרי עם עצמי. הדחקתי, כעסתי והענשתי את עצמי".
מדוע לא סיפרת לאף אחד?
"פחדתי ממנו פחד מוות, הייתי עושה פיפי במיטה, מקיאה במכונית, בוכה כל הלילה, פחדתי שיאשימו אותי, שיגידו שהוא עשה את זה כי הייתי ילדה יפה ואולי אני זו שפיתיתי אותו. רק אחרי שנים של טיפול הפנמתי שאנחנו, קורבנות האונס, מתביישים במה שקרה לנו שלא באשמתנו".
ברוקס, נולדה בתל אביב בבית יולדות קרוב לשפת הים. היא זוכרת את הגלים ואת השחפים. היא זוכרת את הפולקסוואגן האדומה של אמא שלה ואת הנסיעה הביתה מחדר הלידה. היא הייתה תמיד ילדת פלא. בגיל חצי שנה יכלה ללכת ללא עזרה ובגיל עשרה חודשים ידעה לזהות מילים בספר. בגיל שלוש קראה וכתבה ללא קושי. סבתא רגינה הייתה פרטיזנית קשוחה ביוגוסלביה. ברוקס זוכרת את הסיגרים שהיא הייתה מעשנת במרפסת של הדירה ברחוב שינקין. בגיל שנתיים הם נסעו לבוסטון ובמשך שנה היא תקשרה עם סבתא באופן טלפתי. אחר-כך היא הייתה מספרת לאמא מה סבתא אומרת. שנה לפני האונס סיימה את לימודיה בבית הספר היסודי ועמדה להתקבל לבית הספר התיכון למחוננים במונטריאול קנדה. אבל אז קרה המקרה והיא התדרדרה כמעט לפיגור שכלי. "שלוש שנים אחרי האונס לא יכולתי לתפקד, השתנתי במיטה, גמגמתי, לא יכולתי לצאת מהבית בלי שאמא הייתה מחזיקה אותי ושמה עלי מטפחת ראש שחורה, שאלתי אותה כל שתי דקות עם היא אוהבת אותי", עולות דמעות בעיניה הירוקות היפות של ברוקס.
אבל האינטלקט והגנים עשו את שלהם ובעזרת הסבתא שהגיעה לביקור היא הצליחה לחזור למסלול. בגיל שש עשרה היא סיימה תואר ראשון במדעים והתקבלה למסלול מיוחד לתואר שלישי בפילוסופיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת אריזונה. משם היא נסעה עם הוריה ללונדון ל-3 שנים, שם סיימה עוד תואר בפוליטיקה בינלאומית באוניברסיטת לונדון סקול אוף אקונומיקס.
אהבת הבמה
"כבר מגיל צעיר הייתי מכורה לסרטים והצגות", ממשיכה ברוקס," בכל הזדמנות מגיל ארבע הייתי מבקשת מאמא, בכל מקום שהיינו בעולם לקחת אותי לקולנוע. אבל מגיל שש כבר הייתי הולכת לבד. עד המקרה. אחר-כך לא הסכמתי לצאת לבד והיו מביאים לי את הסרטים הביתה בווידאו של שמונה מילימטר.
"בסוף בית הספר היסודי כבר השתתפה ביותר מתריסר הפקות קהילתיות, כגון "מלחמה ושלום", "החטא ועונשו" , ו"ענבי זעם". "ההצגה האחרונה בה שיחקתי את הדמות של אליזבת טיילור, הייתה ,"חתולה על גג פח לוהט", היא נזכרת, "אחר-כך קרה האונס ובמשך שנתיים לא יכולתי ללמוד שורה או לצחוק.". בתיכון למחוננים במונטריאול בקנדה, המורה שלה לדרמה, לאסלו קובץ', עזר לה להפיק את הסרט הראשון שלה ואף השיג תקציב לא קטן שעזר להצלחת ההפקה. לאחר מכן הפיקה ברוקס סרטים פרטיים שבמרכזם נושאים פסיכולוגיים דוקומנטריים על נושאים וחברתיים. "הצלחתי להתגבר על הכאב הפרטי שלי על-ידי האהבה שלי למדיה ולפסיכולוגיה, שילוב שהיה תמיד עמוד השידרה הכי חזק שלי". היא מסכמת.
"בתחילת התואר הראשון הייתי הולכת לספרייה ללמוד", ממשיכה ברוקס בסיפורה המרתק", הייתי יושבת שם שש שעות ורק מסתכלת בחלון וחושבת על לצאת כבר למסדרון ולעשן. הפסיכולוגית שלי הציעה לי לנסות חצי כדור ריטלין. בבת אחת הפכתי ממיקה הבוהה והמטושטשת, שכל הזמן מתקשקשת וחולמת, למפוקסת ומצליחה. בכל המבחנים לקחתי ריטלין במינונים לא גדולים. אבל שהפסקתי את הכדורים חזרתי להיות מיקה באלאגן. בסוף רשמה לי הפסיכולוגית גם כדור עדין נגד דיכאון (ממשפחת ה-SSRI), אבל זה לא ממכר".
הטרגדיה ופריצת הדרך
"כשהייתי בת שמונה עשרה החלטתי להתגייס לצה"ל", מגלה ברוקס. "באותה תקופה הייתי כבר באמצע קריירה של הפקות קטנות ובינוניות. אבל משהו בלב אמר לי שאני חייבת את זה לעצמי. ארזתי את המזוודות וחזרתי לארץ ילדותי. בקושי דיברתי עברית ,אבל זה חזר לי בטירונות. בשירות הייתי ביחידת מודיעין סודית, שאפילו היום, הרבה שנים מאז, אסור לי לספר לך. ארמוז לך שזה קשור לשפות שיש לי ולמראה שלי".
יום אחד היא חזרה לדירתה ולתדהמתה היא גילתה את אביה החורג יושב בסלון ומחכה לה. "האיש הזה, שבמשך שנים, לאחר שיצא הסיפור של האונס, עזב את אמא שלי ונעלם. פתאום צץ לי בדירה", עולות דמעות בעיניה של ברוקס וידה הימנית מגששת אחרי הכוס. מה שקרה לאחר מכן לא ברור ולא סופר במלואו. אך מקטע עיתון שהוצג בפני מאותה התקופה, אני קורא שבמהלך ויכוח שנטש בינו ובין בתו החורגת מיקה ברוקס בת ה19 נפלט כדור מאקדחו ושם קץ לחייו. הכתבה מספרת עוד כי אותו אדם היה מעורער בנפשו וחדר לדירתה באופן לא חוקי. "מה שקרה בדירה באותו יום ",ממשיכה ברוקס בסיפורה בקול רועד," הייתה תאונה. תקרא בעיתון. אני לא יכולה להוסיף על זה יותר!"
במהלך השרות הצבאי פוגשת ברוקס בחור אוסטרלי שמשמש כמדריך צלילה מקצועי לאמודאים וצוללים מקצועיים. הרומן מתפתח ומתלהט והחבר עובר לגור אצלה בדירה. ברוקס נכנסת להריון אך מפילה באופן עצמי (בחופשה מיוחדת שקיבלה לבקר את אמא באריזונה). לאחר השיחרור נוסעת ברוקס לאוסטרליה עם בחיר ליבה ומתכננת חתונה מפוארת במלבורן. אך הגורל האכזר מכה שוב. "הגענו לאוסטרליה ופגשנו שם מפיק סרטים מקומי גדול שהציע לי לככב בסרט מתח עם תקציב של ארבע מיליון דולר אמריקאי. זה לא תקציב גדול אבל באוסטרליה זה משהו. הארוס שלי הציע למפיק לקחת על עצמו את אירגון הפקת השטח. באחד הימים הייתה סצנה עם פיצוצים מבוקרים ויריות. אחד המטענים התפוצץ ליד הארוס שלי, הפיצוץ ערף לו את הראש. הוא נהרג במקום". בוכה ברוקס ועוזבת את החדר.
בחזרה לאמריקה
"אחרי האסון, הרגשתי שאני נמצאתי בעיר זרה שאינה מוכרת לי ואין לי כבר מה לעשות שם", חוזרת ברוקס לאחר הפסקה קלה בסיפור. " התחלתי להאמין שזה העונש שלי, על הסיפור עם אבא החורג שלי . למרות שהייתה לי תקופה שהאמנתי בגלגולים ורוחות והייתי מאוד ספיריטואלית וטלפתית, חשבתי שזה נגמר אצלי. אולי זה היה מקום לא סגור אצלי, והחלטתי שאני עורכת תיקון. נשארתי שם רק לטפל בתביעה ובסידורי ההלוויה ונסעתי לאמא באריזונה".
למיסטיקה היה מקום חשוב בחייה של ברוקס. באוסטרליה נפל דבר בחייה. "מגיל צעיר אני טיפוס רציונלי, וקשה לי עם כל המיסטיקה שסובבה אותי כל החיים", בוררת ברוקס את מילותיה, "אבל אני מרגישה דברים ומאמינה בטלפתיות ובתדרים. כמה זמן לפני האסון באוסטרליה חלמתי חלום שחזר על עצמו כמה פעמים: ראיתי את עצמי עומדת על איזה בניין, שדומה לבניין שהתפוצץ על הסט. ופתאום אני רואה את הארוס שלי מרחף מעל הבניין והראש שלו מתנתק מהגוף."
חודש אחרי האסון היא עוזבת ונוסעת לאמא, "כי רציתי להרגיש בטוחה, אבל מאז אני גם עושה הכול שלא לחלום. אני נכנסת למיטה רק אחרי שאני באפיסת כוחות וקורסת, אם אני כל-כך מותשת, לא אזכור את החלומות".
למה? את מפחדת שהחלומות שלך יהפכו למציאות?
"לא. לחלומות שלי אין ממש כוח במציאות. אף אחד לא היה מתייחס אליי ברצינות אם הייתי מספרת לו על הארוס הערוף שלי. היו חושבים שאני תמהונית. אבל אני מאמינה בטלפתיה. גלי המחשבה שמשודרים הוגדרו מזמן בגבולות הנורמלי. סבתא שלי ז"ל הייתה משדרת לי מתכונים וסיפורים על דברים שעשתה וראתה בישראל ואנחנו היינו אז בחוץ לארץ! גם שסבא שלי מת הרגשתי מעין עילפון והספקתי לראות את השעה לפני שנפלתי. זו הייתה בדיוק הדקה שהוא נפטר.
את גם מאמינה בגלגול נשמות?
"אמרתי לך שאני מאוד הגיונית ומחושבת, אבל אין לי ספק שבאחד מהגלגולים הקודמים שלי הייתי מלכה או נסיכה באיזו מדינה באירופה לפני מאות שנים".
הקריירה בהוליווד
אמא של ברוקס כבר מזמן לא נוסעת בפולקסוואגן אדומה. ליד הבית הענק בשכונת היוקרה ריבר אוקס בפינקס אריזונה, חונה מרצדס חדשה מסדרת 45 סי. אל.איי. בצבע שנהב פנינה ולידה במוסך הענק פורשה אנאמרה נוצצת. הבית עצמו משתרע על 20,000 רגל רבועים עם חצר אחורית וגינה בגודל מגרש כדורגל ישראלי. מיקה ברוקס נחתה אצל אמה שבורה ורצוצה אחרי האסון באוסטרליה. אך אמא העשויה מחומרים קשיחים ביותר לא נתנה למיקה דקה להתפרקות וקריסה פנימית. בו ביום היא הזעיקה את ידידה משכבר, המפיק היהודי הרב לוין שעשה יחד עם סטיבן שפילברג אי אילו להיטים. יחד טיקסו עצה ואכן בתוך שבועיים, היא לוהקה לסרטו של הבמאי מייקל ביי שביים גם את סדרת סרטי ה'טרנספורמרס' ו'ארמגדון', הסרט היה BAD BOYS עם וויל סמית ומרטין לורנס. מיקה נחתה על תפקיד קטן אך מפרך בסרט הקופתי, והנשמות הטובות מספרות על רומן מהיר ונועז שפרץ בינה ובין הגיבור, הן בסרט וגם מחוצה לו. "ההפקה ביקשה שלא אכנס לפרטים אישיים משום שסרט ההמשך נמצא בצינור ואין זה מן הראוי לתת מידע פנימי ועוד אישי אינטימי, מה גם שאני נמצאת עם האנשים האלה יום יום." מגלה ברוקס טפח ומסתירה טפחותיים.
בינתיים החלו להגיע פניות לסוכנת הנהדרת שנטלה אותה תחת חסותה, ואכן לא מלאו חודשיים לבואה לאריזונה וכבר נאלצה להתנייע חזרה להוליווד, אף בטרם היה סיפק בידה לפרוק את מזוודותיה. בתוך סערת ההפקה והרגשות של 'באד בויס' חתמה מיקה על תפקיד נוסף שהיה אמור לקחת אותה לסדרת צילומים ברחבי העולם. הפעם, בגלל המבנה האתלטי שלה ושליטתה בקרב מגע והישרדות, היא הנחתה סרט דוקומנטרי על 'אקסטרים ספורט' עם טובי ספורטאי ההישרדות בתחומי הבודי –סקי, גלשני רוח, צניחות חופשיות מצוקים וגשרים, דאיית רוח ללא מצנח רחיפה חופשית) ,צלילות עומק ללא ציוד צלילה, מכוניות מתנגשות מהירות והאבקות עם חיות טרף. לאחר שלושת חודשי ההסרטה מיקה החליטה להעביר את חפציה להוליווד ולהשתקע בעיר הסרטים. סרט רדף סרט ובתוך שלוש שנים היא עשתה קרוב לתריסר סרטים, רובם לצד שחקנים מהשורה הראשונה.
מהו הקו המשותף בין כל הסרטים?
ברוקס :"אני חושבת ללא ספק שיש לי העדפה ברורה לסרטי אקשן ולאחרונה גם סרטי אימה וטרור".
אולי הרקע הפרטי הקשה שלך מושך אותך לעשות דווקא סרטים קשים, שחורים ומפחידים?
ברוקס: "אני לא יודעת, זו שאלה לפסיכולוגית שלי, אבל האמת שמאז שאני זוכרת את עצמי , הייתי טום בוי. בבית ספר הייתי מכה את הבנים בלי לעשות חשבון. אם אמרו לי מילה לא נכונה או מבט עקום היו מוצאים את עצמם על הרצפה מתפתלים ומחזיקים את הידיים בין הרגליים. מאז יצא לי שם של ילדה קשוחה ומי שהכיר אותי פחד להתעסק איתי. הסוכנת שלי ראתה אותי בועטת לבחור לא מנומס בביצים. מאז היא משתדלת לקחת אותי לאודישנים של סרטי אקשן טובים. המלהקים רואים שיש לי רקע קרבי ויכולת מוכחת בצבא ובסרטים ומיד מציעים לי תפקידים קרביים".
אני מצטנף על מושבי, משתדל להשאיר חתימת נוכחות מינימלית. מיקה מציצה בשעון הצלילה על פרק ידה ומתרוממת ממושבה. ללא ספק, אין ויכוח – הריאיון הסתיים.
