נחמה ואהבה מעומק הלב לכל המשפחות שאיבדו את יקיריהן באסון בשבוע שעבר. עם ישראל הוא עם חזק ומאוחד, כשהדאגה והאהבה אחד כלפי השני רק תלך ותגדל
הצלחה היא לא עניין של מזל, היא תוצאה של עבודה והתמדה לאורך זמן. למרות זאת, קשה לנו לקשר בין השניים, ולעיתים כאשר אנו רואים אדם שהצליח , יש לנו את הנטייה להמעיט בכישרון ובכח ההתמדה שלו, ולייחס הכל למזל שלו. כדאי לשאול את עצמנו איך האדם הזה הצליח ומה ניתן ללמוד ממנו. ברוב המקרים אם נבקש שיחה אישית, רוב הסיכויים שהוא או היא ישמחו לעזור וללמד אותנו.
המילה מזל, מגיעה מהמילה נוזל, ההצלחה והשפע נוזלים מלמעלה למטה ומגיעים לאדם אשר מתמיד ובעל רצון להצליח שהוא גדול יותר מהרצון שלו להישאר באיזור הנוחות. אם נפרגן לאנשים מצליחים, אנחנו נמשוך את אותה אנרגיה של הצלחה לחיינו. אם לא נפרגן, רוב הסיכויים שאותה אנרגיה של הצלחה תמנע מלהיכנס לחיינו, משום שפירגון זה לא עיניין של נימוס, אלא אנרגיה אשר יוצרת אחדות עם ההצלחה של אחרים.
לעיתים, כותב הזוהר, ממש לפני שההצלחה גדולה מגיעה אל האדם, בוחנים אותו, ומראים לו את אותה הצלחה אצל אדם אחר, אם הוא יפרגן, הוא יזמין את ההצלחה אליו, ואם לא , ההצלחה לא תהייה זמינה עבורו.
עין רעה – נשק קטלני
אחד מתלמידיו הקרובים של רבי שמעון בר יוחאי גילה, שהסיבה העיקרית למותם של אנשים לפני הזמן הוא חוסר הפירגון והעין הרעה שהיתה בינם לבין חבריהם. עין רעה היא נשק קטלני, שהאנושות עדיין לא הבינה את עוצמתו. בכל פעם שמישהו מסתכל ממקום של שיפוטיות או ממקום של חיסרון על מישהו אחר, הוא גונב ממנו אנרגיה.
אין זה אומר שאי אפשר להעביר ביקורת על אחרים, תמיד אפשר להעביר ביקורת, אבל השאלה שצריכה להישאל לפני , היא, מהי תכלית הביקורת? האם הביקורת באה ממקום של נתינה? ממקום של כעס? רק למלא את החיסרון שלי?
ספר הזוהר מגלה, שהסיבה היחידה, שסודות חכמת הקבלה התגלו בדורו של רבי שמעון בר יוחאי, היא האחדות והאהבה שהיתה בין החברים – התלמידים של רבי שמעון. כל אחד מהם, חשב תמיד איך לדאוג לחברו, מכל הלב, באהבה ואחדות שלמה. בסוף כל לימוד הם תמיד היו מתחבקים ומפרגנים אחד לשני.
ביקורת שבאה מאהבה
נחזור לעיניין הביקורת: ביקורת שבאה בצורה מכבדת, רגישה לכבודו של האדם, נאמרת ביחידות, מבלי לבייש את האדם שעליו מועברת הביקורת, שמה שמניע אותה, היא אנרגיה של אהבה וכבוד אנושי לכל אדם, סופה להביא אור לכולם. ביקורת שבאה בצורה לא מכבדת, פוגעת, מביישת, מכסחת את האדם השני, סופה לפגוע במעביר הביקורת ובאדם שאליו היא מכוונת.
אם האדם שעליו מועברת הביקורת, שותק, ומחליט להתבונן פנימה, ולא להגיב, הוא זוכה לשינוי של גורל לטובה. בנוסף: מומלץ להתחיל כל ביקורת בונה, בדברי שבח ופירגון לאדם השני וכך גם לסיים אותה. שוב: חשוב לשמור על כבודו של האדם השני, ולבדוק אם הוא מוכן לשמוע את הביקורת. במידה ולא, כדאי לחכות לזמן הנכון.
המקובלים מלמדים, שכדאי לחכות לפחות שתעבור שבת אחת, לפני שמעבירים ביקורת כי אז הביקורת תהייה יותר מאוזנת.
נסו סדנת פירגון
נסו במהלך השבוע הקרוב להרבות בפירגון ולהראות הערכה לכל אדם שתיפגשו.
תפרגנו לאנשים ותגידו להם כמה שאתם אוהבים אותם, כמה שהם חשובים לכם, התקשרו לחבר לעבודה ורק תגידו לו או לה דברי הערכה ופירגון.
פעולה פשוטה זאת, תחבר אתכם למציאות הרוחנית שבה הכל נמצא באחדות, ותעניק לכם אנרגיה שבאה מהאור של הבורא. אור של שלום ואחדות.
כל טוב לכולם,
