אם הייתם פעילים בשבועיים-שלושה האחרונים ברשתות החברתיות, קרוב לוודאי שנתקלתם בכמות נכבדת של משפיענים וגולשים, שניצלו את הפלטפורמות שלהם בכדי להעלות את המודעות כנגד אנטישמיות ולתמוך במדינת ישראל. אחד מכוכבי הרשת הבולטים בשבועיים האחרונים היה כריסטיאן ווקר; עם יותר מ-375 אלף עוקבים, הוא ניצל את הבמה שלו כדי לדבר על הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, או יותר נכון חמאס, והפך בין לילה, או יותר נכון בסטורי אחד, לאוהד ישראל ידוע ברשת עם מאות שיתופים ותגובות. בראיון בלעדי ל״שבוע ישראלי״, כריסטיאן מספר על אהבתו לעם הישראלי ובעיקר על תשוקתו להסביר את הנושא הכל כך שנוי במחלוקת.
כריסטיאן גדל בדאלאס, בטקסס, בבית נוצרי עם אמא פרו-ישראלית נלהבת. ״מגיל צעיר אמא שלי דאגה לדבר על נושאים קריטיים בחברה, בין אם מדובר בארצות הברית או בכלל בעולם, והיא לגמרי פרו-ישראלית מושבעת״, הוא אומר. ווקר היה ספורטאי במשך 14 שנה, וזכה פעמיים באליפות העולם בתחרות של ״מעודדות/ים״ (Cheerleader). כיום הוא לומד ב-UCLA סינית ופיתוח בינלאומי.
מה גרם לך להתחיל לדבר על פוליטיקה ובעיות בחברה ברשת? האם חששת לעשות זאת?
״אני ימני, שמרני גאה. אחרי מה שקרה בשנה שעברה, כשהתחילו מתקפות הטרור של BLM, הגרסה שלנו לחמאס, לא יכולתי לעצור את עצמי יותר. אני מאוד אוהב פוליטיקה ותרבות חברתית, מה שפעם היה מופרד אבל היום זה אחד שזור בשני, ופשוט הייתי חייב כבר לצעוק את דעתי, שאני נגד הקבוצה הזאת (BLM) שמנסה להפוך גם אותי לפושע רק בגלל צבע העור שלי. האם פחדתי? ממש לא. פשוט התחלתי ולא הסתכלתי לאחור!״.
איך הגעת להכיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כל כך לעומק? מה גרם לך להכריז בפומבי על תמיכתך בישראל?
״גדלתי נוצרי, אבל אמא שלי כל הזמן דיברה איתי על ישראל ועל כמה חשוב שיש את ישראל. ואז המשכתי ללמוד את הנושא. תמיד הייתי מעורה במה שקורה בישראל ובכלל בכל הקונפליקט הזה. כשהכל התחיל לא הייתי בטוח אם לדבר עם זה על זה או לא, ואז ראיתי את כל האמריקאים שמצטרפים להפגנת תמיכה בפלסטין, וזה פשוט הוציא אותי מדעתי. זה הזכיר לי קצת את כל מה שקרה בשנה שעברה עם BLM, כשכולם פרסמו פוסטים, יצאו לרחובות מבלי להבין במה הם בכלל תומכים, כמו עכשיו, שהם תומכים בכלל בארגון טרור. ואז פשוט העליתי סטורי אחד בנושא שקיבלתי עליו מאות תגובות. העלתי אותו כפוסט ומשם פשוט המשכתי״.
מהן התגובות שקיבלת מתומכי ישראל ומהצד השני? האם יש הבדל?
״ואוו, מהישראלים, זה פשוט מדהים! לא הכרתי כל כך את הקהל הישראלי לפני, וזה פשוט היה מחמם את הלב. הם כל כך נחמדים וחמים. האמת שזה הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין. אני כאילו מרגיש קצת רע שלא יותר אנשים מדברים את האמת כמוני ברשת, אבל צריך נמשיך בכל מקרה!. לגבי תגובות מהצד השני, זה לא דומה, בלשון המעטה. זה לא נושא פוליטי אלא חברתי, אבל הם הפכו אותו לפוליטי. הם קוראים לנו פשיסטים? הם בעצמם כאלה! הם לא תומכים בחופש הביטוי, בזכויות אדם, הם פשוט הפכו את זה לשיח כל כך אלים. זה מרגיש שאין להם רצון או כוונה לנהל שיח מתורבת, בדיוק כמו ארגון הטרור שהם תומכים בו. בואי נגיד שהתגובות שלהם היו הרבה יותר קיצוניות מאלו שקיבלתי בשנה שעברה בעניין ה-BLM״.
השתתפת במספר הפגנות תמיכה בישראל. איך זה הרגיש להיות חלק מזה?
״זה היה מדהים. כמה אנרגיות ואווירה טובה. הייתה מוזיקה ישראלית (אני מניח…), היה מאוד כיף. היו מספר אישים שנאמו במקום, כמו דניס פרגר שממש הרשים אותי. עוד משהו שהיה מדהים בעיניי: כמה שעות לאחר ההפגנות יצא לי לעבור עם הרכב באזור, הכול היה נקי ומסודר למופת! אף קבוצה אחרת לא עשתה זאת, לא הפלסטינים שמחריבים את הרחובות ובטח שלא BLM, שגם כן הרסו את לוס אנג׳לס על הדרך״.
מה אתה חושב על חוסר התמיכה של האמריקאים בישראל? ההשתעבדות העיוורת לתמיכה בחמאס מבלי להבין את העובדות?
״זה פשוט עצוב. הם כל כך מסונוורים מהפוסטים של מובילי דעת קהל ברשת עם תמונות עצובות מעזה ולא מוכנים בכלל להשיב לכל הסיפור. אני באופן אישי לא מאמין בכל הקמפיינים האלו של הפוסט השחור או הכחול שהיה השבוע עבור יהודים וישראל, אבל בכל זאת עצוב לראות כל כך מעט פוסטים כחולים לעומת שנה שעברה עם השחורים. זה רק מבהיר כמה זו בעיה עמוקה יותר ולמה ההסברה כל כך חשובה״.
מה חשבת שראית את התקיפות בלוס אנג'לס וניו יורק כנגד יהודים?
״זה מטריד ביותר, אבל זה לגמרי מוכיח את כל. הטענות שלנו לצד השני. אני לא רואה יהודים מסתובבים ותוקפים פלסטינים או כל קבוצה אחרת, לעומת הפלסטינים והתומכים שלהם עושים זאת ותומכים בקבוצות הקיצוניות האלו״.
כריסטיאן, תודה על התמיכה שלך בישראל ובכלל ביהודים,. השאלה המתבקשת: היית אי פעם בישראל? ואם לא, האם אתה מתכנן לבקר בקרוב?
״לא! לצערי עדיין לא. אבל ברור שאני רוצה להגיע לשם, אני חייב. אולי בשנה כבר הבאה״
