"אם נשווה את עדות המזרח התיכון לתרבויות אחרות, נוכל להבחין בפער הגדול ביניהם בכל הקשור להצגת כעס וביטוי רגשי בכלל, או האפשרות לדבר על כעס" * ראיון רגוע במיוחד עם לירון גבאי-סמרה, פסיכוטרפיסטית ומדריכה מוסמכת לניהול כעסים (Anger Management)
״לישראלים יש מזג חם״ – כמה פעמים שמעתם את המונח הזה? בעיקר כאן בארצות הברית, שבה הקהילה הישראלית נחשבת מיעוט שמנסה להשתלב בהוויה האמריקאית.
פעמים רבות אנו נחשפים ל׳טמפר׳ הישראלי שמלווה בכעס, צעקות ולעיתים באלימות. האם אנחנו הישראלים כועסים מהר יותר מתרבויות אחרות? האם קל יותר להכעיס אותנו?
ההגדרה המילונית של כעס היא: ״רגש, תגובה נפשית וגופנית שמופיעה לעיתים קרובות יחד עם תחושה של כאב וסבל, ועם חוויות של פגיעה, איום או סכנה. הכעס עשוי לעורר את האדם לפעולה תוקפנית ולחשיבה שיפוטית". כדי להבין יותר מדוע אנחנו הישראלים כועסים ובכלל כיצד הכעס משפיע על חיי היום יום שלנו. הגעתי לקלינקה של לירון גבאי-סמרה – פסיכוטרפיסטית מורשית ומדריכה מוסמכת לניהול כעסים, או באנגלית Anger Management.
לירון גדלה בראשון לציון לאמא בשירות קבע בצה״ל, ואביה בעלים של חברה להובלות חומרי בנין. בגיל 16 עברה עם משפחתה ללוס אנג׳לס. היא למדה בפירס קולג׳, ובהמשך השתלבה בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת UCLA. לאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני ב- Phillips Graduate University בית הספר לפסיכולוגיה. תוך כדי עשתה סטאג׳, בקליניקה פרטית AVEDIAN COUNSELING AND ANGER MANAGEMENT 818. כמו כן, רכשה נסיון בעבודה עם ילדים בבתי ספר ברחבי לוס אנג׳לס ועם אוכלוסיה מבוגרת בבתי אבות שונים בעיר.
ישבתי עם גבאי-סמרה בקלינקה הפרטית והמרווחת שלה (עם נוף הררי, יפהפה ומרגיע לכל הדעות) לשיחה אישית על כעס וכיצד ניתן לנהל אותו.
היא סיפרה לי כיצד בחרה להתמחות בתחום ניהול כעסים, מדוע נשים כועסות אחרת מגברים, מה מאפיין את ׳הכעס הישראלי׳ וגם על הסדנה המיוחדת לניהול כעסים שתפתח בקרוב בעברית שמלווה בספר שערכה, ושתורגם במיוחד לקוראי עברית.
לירון מדוע בחרת להתמחות דווקא בנושא ניהול כעסים?
״התחום הזה פגש אותי, לא כיוונתי לשם בהתחלה. חיפשת סטאז׳ אחרי הלימודים, הגעתי לניהול כעסים ופשוט התאהבתי בתחום הזה. מה שמשך אותי הוא שמהר מאוד גילית כמה חוסר אינפורמציה יש לנו בנושא הכעס. כישראלית שגדלה בסביבה אמוציונלית ולפעמים כועסת זו הייתה סוג של הארה עבורי. הפרקטיקה מאחורי ניהול כעסים מאוד משכה אותי".
איך עובד הכעס?
״הכעס הוא למעשה תגובה משנית, תגובה מתבוננת. קל לאדם להיות במצב של כעס מאשר לחשוף את עצמו. גם מבחינה פזיולוגית המוח מתגונן; כאשר אתה נמצא במצב של כעס – הגוף שלנו משחרר אדרנלין ואנדורפינים קורטיזול ודופמין) שהם אלו בדיוק החומרים שאנחנו זקוקים להם כדי להילחם או לברוח".
אז מדוע אנחנו כועסים בעצם?
״במקרים רבים זה נובע מחוסר בהתאמת ציפיות, כאשר הציפיות שלנו נפגעות. קיים דיסוננס בין מה שאנחנו מצפים שיקרה לבין מה שקורה בסוף. לרבים מאיתנו קשה לקבל את זה. במקרים נוספים מדובר בהדחקה של רגש שאנחנו מרגישים שמסוכן לנו. לדוגמא, אם בתור ילד גדלת בבית שנתן לך להבין שבושה היא משהו שלילי. אז כאשר תגדל אתה עשוי להירתע מתחושת הבושה ובמקומה יעלה כעס כדי להגן עליך".
אז כעס הוא למעשה התנהגות נרכשת?
״בהחלט. כעס היא התנהגות נלמדת. אם כעס היה משהו ביולוגי או מושרש אז כולנו היינו מגיבים באותה צורה. עובדה שיש כל מיני סוגים של כעסים: כעס פאסיבי שבא לידי ביטוי בחוסר תגובה. כלומר, האדם הכועס סיים את השיחה איתך ולא רוצה לדבר או לתקשר. אתה לא תדע שאותו אדם כועס עליך, וזה לא טוב כי ׳הכועסים הפאסיביים׳ אוגרים את הרגש ואת הכעס. ישנו גם כעס אגרסיבי – בו אדם יכול ליזום איתך קטטה או לשבור משהו. יש גם כעס פאסיבי-אגרסיבי או כמו שאנחנו קוראים לזה ׳יציאות פולניות׳ – חוסר התאמה בין המילים לטון פאסיבי-אגרסיבי.
ניתן לומר שכעס הוא גם עניין תרבותי?
״בוודאי. אם תשווה את עדות המזרח התיכון לתרבויות אחרות, תוכל להבחין בפער הגדול בינהם בכל הקשור להצגת כעס וביטוי רגשי בכלל, או האפשרות לדבר על כעס. אצל ישראלים אנחנו רואים הרבה יותר עירנות לנושא, הכלה ורצון ללכת לטיפול ולהתמודד עם המקומות הללו".
בואי נדבר על כעס ישראלי.
״אנחנו מאוד מיוחדים. בתרבות הישראלית שזורה המון טראומה. גם אם הדור שלנו חי בבועה, עדיין הסבים והסבתות שלנו חוו טראומה מסויימת ששזורה בתרבות שלנו וחלק מהם יעבירו את זה הלאה. אנחנו מדברים על ניצולי שואה, על חווית העליה לארץ וגם המציאות הלא פשוטה בישראל. לדוגמא: אם אתה ואני נלך ברחוב פה באל-איי ונראה תיק. אנחנו ניגש אליו או נרים אותו? בחיים לא! כי זה משהו מאוד מושרש אצל ישראלים. גדלנו במדינה ובתרבות שהתיק הזה הוא קודם כל חפץ חשוד. הוא יכול להיות מטען חבלה ולהתפוצץ. אנחנו חיים בטראומה ובתרבות שמאוד מתגוננת. אנחנו חשופים לביקורת מבחוץ למלחמות ולפיגועים.
"זו אחת הסיבות שתמיד אומרים שלישראלים יש מזג חם, אפילו לפאסיבים שביננו. אנחנו תרבות מאוד ׳חמה׳. קיים הבדל משמעותי בין התרבות ה׳חמה׳ של הספרדים או הלטינים; זו תרבות חמה ותשוקתית. אנחנו חיים בהמון פחד של מה יקרה אם. מעבר להיות חמים אנחנו קצת חרדתיים. תיקח יהודי שגר בגולה ותשים לב שהביטוי שלו לרגש ולכעס הוא שונה. יש משהו בקונסטלציה של ישראל: לעבור עליה, פיגועים, מלחמות ולהילחם על הזהות שלנו שבאה לידי ביטוי בכעס שלנו".
אילו סוגים של מטופלים מגיעים אליך?
״מגוונים. גברים או נשים וגם זוגות, נערים ונערות. אני לא מטפלת רק בניהול כעסים אבל יוצא שאני תמיד נותנת את אינפורמציה בנושא הזה. כי מה זה ניהול כעסים בסופו של יום? זה לדבר על גבולות, לדבר על דרכי תקשורות בין בני אדם והטריגרים שלהם.
"אחד התחומים שאני מרבה לעסוק בהם הוא ניהול כעסים בין בני זוג. פעם שמעתי את הרב טולדנו אומר משפט מאוד יפה: 'אנשים מתחתנים עם מסכות, וחיים עם אנשים'. בני הזוג מתחתנים עם האידיאל שיש להם ואז הוא מתפרק ונשאר רק בן אדם שאתה עומד מולו, ואתה נורא רוצה שהוא ילך בדרך שלך והוא רוצה ללכת בדרך שלו. אבל אם יש דרך תקשורות נכונה ושיח עם רמה של כבוד והצבת גבולות הדדית, בהחלט ניתן לנהל את המערכת הזוגית הזו.
"אף אחד לא אשם בזה שאנחנו כועסים זו בחירה שלנו. כל אדם צריך לקחת אחריות על הרגשות שלו והציפיות שלו מהסביבה. אתה יכול לבוא ולשתף, אבל אף אחד לא אחראי על האושר או על הרגשות שלך. גם בזוגיות אתה יכול לחלוק מעצמך ולראות אם לבן הזוג יש את הכלים לעזור ולסייע אבל הצד השני לא חייב לך דבר".
מגיעים אליך גם לקוחות אלימים במיוחד?
״רוב המטופלים שלי הם לא אנשים אלימים אחד כלפי השני. במקרה של אלימות בין בני זוג מבחינה חוקית אני לא יכולה לראות אותם ביחד. במקרה כזה אני צריכה לקבוע איתם פגישות נפרדות, או שאטפל באחד מבני הזוג והשני יצטרך ללכת לפסיכולוג אחר. רוב המטופלים שלי שמגיעים מבתי משפט ביצעו עבירה לא חמורה והם נשלחים לטיפול לניהול כעסים כדי למנוע מקרה חוזר".
מדוע ילדים כועסים?
״זה נובע מחוסר גבולות שההורים אינם יודעים להציב להם. היום אני די הפסקתי לעבוד עם ילדים מפני שהבנתי שאם לא כל המשפחה נרתמת לעניין – הטיפול לא אפקטיבי. הבנתי מנסיון עבר שכאשר הייתי עובדת עם ילד על הכעסים שלו ואז הוא היה אומר: 'את אומרת לי לשלוט על הכעס שלי ואז בבית אמא תמיד צועקת עלי, למה לה מותר ולי אסור'. כמו שאמרנו, כעס הוא התנהגות נלמדת. אם אני מלמדת את הילד ונותנת לו כלים ואז הוא חוזר הביתה ורואה צעקות והתנהגות כעוסה אני לא יכולה להסביר לו מדוע אצל ההורים זה בסדר. לכן אני אטפל בילד רק אם ההורים שלו יגיעו לטיפול גם כן.״
אז מה עומד מאחורי הכעס ואיך ניתן לזהות אותו?
״הרבה אנשים אינם יודעים לזהות את הרגש מאחורי הכעס. יש מגוון רגשות שתוקפים אותנו בסיטואציות שונות. אנחנו לא רק שמחים, מתרגשים או עצובים. בהרבה מקרים הורים אומרים לילד: ׳אל תתנהג כמו ילדה׳, ׳תפסיק להתבכיין׳, ׳מה אתה תינוק׳, ולמעשה לא נותנים לילדים את הכלים להתמודד עם הרגשות שלהם ולהבין אותם. אני מזמינה את ההורים לבוא וללמוד את הילד שלכם ולהבין מה הוא באמת מרגיש. אני מאמינה בלדבר עם הילדים בגובה העיניים. לא צריך את כל ה׳סוייט טוק׳; תסבירו לילד בשפה שלכם, תנו לו את הכלים אתם המנטורים של הילדים שלכם.
בהרבה מקרים כשילד כועס ההורים אומרים לו: ׳תפסיק לכעוס לך תירגע ואז תבוא לדבר איתי'. או ׳לך תירגע בחדר שלך׳. מה זה להירגע? כיצד מבוגרים נרגעים כאשר הם כועסים?, הם הולכים לחדר כושר, יוצאים להליכה ליד הבית, שומעים מוזיקה. אז למה אתם שולחים את הילד לחדר סגור כדי להירגע. הגוף שלו מלא באנרגיה ואדרנלין. ילד לא יכול פתאום להפסיק לכעוס. כשאנחנו כועסים המוח הרגשי שלנו משתלט על המוח החושב. ההורים מבקשים תשובות מהילד ושיסביר להם מדוע עשה מה שעשה. לילד אין תשובות והוא מרגיש מתוסכל ולעיתים מושפל.״
נשים כועסות יותר בגברים?
״נשים לא כועסות יותר מגברים אבל הן כועסות שונה. גברים נוטים להיות פאסיבים או אגרסיבים. נשים רצות על הספקטרום – מפסיבית לאגרסיביות גברים מתפוצצים או שותקים. לנשים יש מנעד הרבה יותר רחב של כעס.
גברים ונשים יכולים להיות אלימים באותה רמה. גם אישה יכולה לזרוק משהו בבית או לדחוף את בן הזוג שלה. פעם זה היה מאוד מקובל להרים יד, היום החברה פחות מקבלת אנשים אלימים, זו בעיה שהצלחנו פחות או יותר למגר בחברה המערבית.״
הספר ׳יסודות ניהול הכעס׳ בו משתמשת לירון (וגם נערך על ידה) תורגם לאחרונה לעברית עדי וולשטיין-גבאי). הספר נכתב במקור על ידי יטה אבידיאן, מטפלת משפחתית וזוגית מורשית שמתמחה בעבודה על מערכות יחסים, כעס, חרדה והתמכרויות.
אבידיאן היא גם מנהלת הקליניקה הגדולה Anger Management 818 שכוללת 8 מרכזים מצליחים ברחבי לוס אנג׳לס. בין הנושאים המרתקים בספר תוכלו לקרוא וללמוד מהם הטריגרים שמובילים לכעס, כישורים לפתירת בעיות, מיומנות התקשורת האסרטיבית והקשבה אפקטיבית, פיתוח אינטליגציה ריגשית ואמפתיה, וטיפים לניהול לחצים נפשיים ותרגילי הרגעה.
גבאי-סמרה: ״הספר ׳יסודות ניהול הכעס׳ יצא גם באנגלית, ספרדית וארמנית. יש לו גם גירסת נערים יותר קלילה ופשוטה שמתאימה לנוער מתבגר. כל מי שמשתתף בסדנאות שלנו רוכש את הספר וניתן להשיג אותו גם באמזון".
מה האתגר הבא מבחינת הקריירה שלך?
"קודם כל בקרוב אני אפתח קבוצה לניהול כעסים בעברית. הייתה לי אחת ממש מוצלחת לנשים ועכשיו אני רוצה לעשות קבוצה מעורבת.
"בנוסף, השלב הבא הוא להתמחות בנושא של אכילה רגשית. זה תחום שאני חושבת שהוא מאוד מתחבר לכל מה שאני עושה. בתרבות שלנו יש המון טיוח בנושא האוכל. אנחנו מודעים למה אנחנו אוכלים, ואנחנו נורא מודעים לאיך אנחנו מתאמנים ולספורט בכלל. אבל אנחנו לא יודעים למה אנחנו אוכלים כשאנחנו עצובים, או כשאנחנו שמחים. אנשים עושים דיאטה, חושבים שהם הצליחו ואז משמינים שוב ולא מוצאים פתרון. זה תחום שמאוד מעניין אותי וזה השלב המקצועי הבא שאני רוצה לעסוק בו".
www.lirongabay.com
818-208-0518
Therapy@LironGabay.com
/www.facebook.com/LirongabayLMFT
Instagram: Liron Gabay Samara LMFT 20300 Ventura Blvd #330
Woodland Hills 91363
