לא המורה ולא המאמן * אז למה אתם מחכים?
להורים יש חלק משמעותי בבניית הביטחון העצמי וחיזוק הדימוי העצמי של ילדם.
אני מאמינה שגם לצוות החינוכי יש תפקיד חשוב ביכולת העלאת הביטחון ובבניית דימוי עצמי חיובי בקרב הילדים ועדיין רק ההורים באמת יעשו זאת.
מהו דימוי עצמי? דימוי עצמי מורכב ממערכת מאורגנת של תכונות וערכים שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג על פיהם. מערכת זו כוללת את הציפיות שיש לאדם מעצמו ומיכולתו, את הערך שהאדם מייחס לתכונותיו ולמעשיו ואת הפער שבין הציפיות של האדם מעצמו להישגיו בפועל.
תפקיד ההורים הוא בצמצום הפער בין הציפיות להישגים, מה שמביא לדימוי עצמי חיובי ומעצים את הביטחון העצמי. חשוב שהורה יכיר ביכולותיו של הילד שלו ובהתאם לכך את רמת הציפיות שלו וכך יוכל להעביר מסר חיובי אשר ילך ויחזק את המוטיבציה של הילד לשיפור הדימוי העצמי.
כאשר הפער בין הצפיות להישגים גדול, נוצר דימוי עצמי שלילי, תחושת חוסר ערך הגורמת להימנעות, פחד מכישלון והיעדר יוזמה אשר פוגעת בביטחון העצמי.
חשוב שנדע כי ביטחון עצמי נבנה כבר מגיל צעיר, בשנת החיים הראשונה. על כן השנים הראשונות הן אלו הקובעות את הבסיס לדימוי עצמי וביטחון עצמי.
כל פונקציה שילד יכול להיות אחראי עליה תורמת לדימוי עצמי חיובי. ילד צריך להרגיש שסומכים עליו. לכן חשוב לתת לו תפקידים שיוכל לבצעם באופן עצמאי, על מנת להעניק לו תחושת אחריות. כמו למשל: סידור החדר, פינוי הכלים בתום הארוחה, להתקלח לבד, להכין את התיק ליום המחרת וכדומה. כל זאת בליווי של מילות עידוד ומתן חיזוקים.
זכרו! ילד צריך להרגיש אהוב ורצוי במשפחתו על מנת לבנות דימוי עצמי חיובי אשר יחזק את ביטחונו העצמי ועל מנת שירגיש אהוב ורצוי גם במסגרת החינוכית. ילד מגיע למסגרת חינוכית עם דימוי עצמי מסוים המושפע מסביבתו הקרובה ותפקיד הצוות החינוכי הוא להקנות מיומנויות התורמות לדימוי העצמי החיובי של הילד.
כולנו רוצים ילדים שבטוחים בעצמם ומודעים ליכולות שלהם. הבשורה הטובה היא שיש הרבה פעולות שאתם יכולים לעשות כדי לעזור להם להבין מהם החוזקות והכשרונות שלהם, דבר המשפיע על הביטחון העצמי.
1. מודעות עצמית – אחד המרכיבים החשובים ביותר לפיתוח יכולת עמידות נפשית היא מודעות עצמית לחוזקות. מודעות זו יכולה לסייע לילד לגבש דימוי עצמי חיובי ואמונה בעצמו וביכולותיו. כך יוכל הילד, גם אם הוא חווה כישלון, להישען על חוזקות שהוא מכיר בעצמו ולשמור על אמונה שבפעם הבאה יצליח יותר.
2. פיתוח תחושת מסוגלות ושליטה – אנשים חשים סיפוק רב יותר מחייהם כשיש להם אפשרות להחליט החלטות משמעותיות לגבי עצמם, דבר המגביר את תחושת השליטה. גם ילדים יכולים לקבל החלטות לגבי חייהם, כבר מגיל צעיר מאוד (איזה בגד ללבוש, לאיזה חוג ללכת, בחירה בין חלופות לבילוי משפחתי ועוד). הצלחה בביצוע משימות ובשליטה על מיומנויות שנרכשו, יוצרת אצל הילד תחושה של "אני יכול", "לדעה שלי יש משמעות".
3. לומר שאנחנו סומכים עליהם – בשם הכנות, אין צל של ספק שאנחנו לא תמיד סומכים עליהם. ברור שהיינו רוצים להאמין שהם יפגינו עצמאות וייקחו אחריות, אבל קשה לנו להניע אותם לפעולה, אנחנו למודי אכזבות, כי הם כבר הפרו הבטחות לא פעם, וגם כשכבר עשו, זה לא בדיוק כפי שביקשנו. אבל למעשה, האמונה שלנו בהם היא צידה מעולה לדרך, ובכוחה להניב השתדלות.
4. להחמיא להם – "מה ההורים שלך יספרו לי עליך אם אשאל?" – תחשבו על השאלה הזו כשאלת בוחן. עד כמה הילדים שלנו רואים את העוצמות שלהם דרך העיניים שלנו. עד כמה אנחנו מחמיאים להם, ואומרים להם בפניהם דברים טובים. או שמא אנחנו עסוקים יותר בביקורת? הילדים שלנו רואים את עצמם דרך העיניים שלנו. תקדישו מחשבה וזמן, וחלקו להם מחמאות בשוטף. שבו איתם, ספרו להם מה אתם רואים בהם, תמנו את העוצמות. ספרו להם שהם יפים, מצחיקים, סבלניים, חכמים, נדיבים, חרוצים, עצמאיים, בוגרים, מתגברים, אחים נפלאים וחברים נאמנים. ספרו להם עליהם, כדי שיכירו בערך עצמם. ואל תשכחו, שבכל העולם, בכוחכם לחזק את תחושת הערך שלהם, יותר מכולם.
5. משימות מתאימות לגיל וליכולת – ככל שהילד שלנו יתנסה במגוון של משימות ויצליח בהן, כך תהיה לו תחושה של הצלחה והביטחון העצמי שלו ביכולות ובכישורים שלו יגדל. לכן, כהורים, עלינו לתת לילד להתנסות בכמה שיותר משימות המתאימות לגיל וליכולת שלו.
6. לעודד על הדרך ולא על התוצאה – הנטייה הטבעית שלנו היא להסתכל על התוצר הסופי. כך נעשה לציור שהילד מביא מהגן או לציון של מבחן איתו חוזר הילד מבית הספר. אך האמת היא שנכון להתייחס דווקא לתהליך הלמידה ולא בהכרח לתוצאה. הרי גם אם הציון של הילד במבחן נמוך, המטרה שלנו היא שבפעם הבאה בה ייבחן הילד במקצוע הזה, הוא יאמין בעצמו וייצפה להצליח.
7. יצירת משימה ייעודית לילד – יש לזהות במה הילד הכי טוב. אפשר לעשות את זה דרך עבודה משותפת עם הילד או כאשר אנחנו נשקף לו תחומים בהם ראינו כי הוא טוב במיוחד. הטוב לא חייב להיות משהו מאוד גדול, אבל הוא צריך להיות כנה כדי שיהיה ניתן לעבוד דרכו. כאשר הוא יחווה הצלחה, הביטחון שלו יגדל והדימוי העצמי ישתפר מכיוון שיוכל להכיל את כל חלקי האני, החזקים יותר ופחות אך כולם מתקיימים בו ומגדירים אותו.
8. אני אחראי על ההצלחה שלי
כאשר הערך העצמי נמוך, לילד יש פחות מוטיבציה ליזום משימות. כהורים אנו צריכים לייצר עבורו מצבים בהם הוא יחווה הצלחה. כאשר נייצר סיטואציה בה הילד יחווה תחושה של הצלחה, המוטיבציה שלו תגדל וכך הערך העצמי. חשוב שהילד אשר יחווה הצלחה ונשקף לו במילים בזכות מה הצליח. אם נאמר "כל הכבוד לך" או "איזה יופי שהצלחת" מצב הרוח שלו יתרומם אך לא יתבצע תהליך למידה.
הוא צריך ללמוד ולהבין בזכות מה הצליח. חשוב שתשקפו לו שהוא אחראי להצלחה שלו. תחושת המסוגלות שלו תגדל והבנה שאם הצליח במשימה מסוימת בזכות היכולות שלו הוא יכול להתמודד עם אתגרים נוספים כי היכולות נמצאות אצלו.
הורים – חלמתם על ילדים עצמאיים ובטוחים בעצמם? הגיע הזמן גם להגשים זאת
בואו הצטרפו לקורס ההורים שלי המתחיל בשבוע הבא. 818-923-7484