רב-מתנחל מגוש עציון ופעיל שלום פלסטיני מקדמים בארה"ב דיאלוג אמיתי ונוקב בין שני העמים. אשרי המאמין?
לפני שלוש שנים הוזמן הרב חנן שלזינגר למפגש ראשון עם שכניו הפלסטינים. שלזינגר, יליד ניו יורק שעל לארץ ב-1977, מורה ומחנך בישיבות באזור ירושלים ותושב אלון שבות שבגוש עציון, השתתף בפגישה שנערכה בחלקת אדמה השייכת למשפחת אבו עוואד, בה נטלו חלק 15פעילים מכל צד.
"מאותו רגע החיים שלי השתנו לחלוטין", מספר שלזינגר בעברית עם מבטא ברוקלינאי כבד בשיחת טלפון מדאלאס, טקסס. "פתאום גיליתי שאנחנו אמנם חיים אחד ליד השני אבל לא מכירים ממש את הסיפור של הצד האחר. גיליתי מציאות בשטח שאף פעם לא ראיתי. אחרי שעתיים הבנתי שאנחנו חיים במאבק נגד עם אחר שהוא רצוף בסטריאוטיפים; האמיתות המוצקות לפיהן חייתי עד אז החלו להתערער; ואז גם החל תהליך ההיכרות שלי עם העם הפלסטיני ובחינה מחודשת של העולם הרוחני, הדתי והלאומי שלי".
מאז פועל הרב שלזינגר במרץ במסגרת "יוזמת שורשים", עמותה דו-לאומית המעודדת דיאלוג ושיח בין מתנחלים תושבי יהודה ושומרון ופלסטינים הגרים באותו חבל ארץ. זה נעשה בצורת מפגשים תקופתיים, קייטנות ופעילות תנועת נוער משותפת לשני העמים. שלזינגר מדגיש שהעמותה שלו לא עוסקת בפוליטיקה. "צריך למצוא פתרון פוליטי אבל קודם צריך להכיר שיש עם אחר. 90 אחוז באלון שבות לא מכירים את הסיפור הפלסטיני וגם בצד הפלסטיני יותר מ-90 אחוזים לא מכירים את הסיפור שלנו, שני הצדדים חיים בצל סטריאוטיפים וטראומות ואת זה אנחנו מנסים לשנות. אני תמיד אומר שלפני שנתניהו ועבאס ייפגשו לדיון בהמשך תהליך השלום הם צריכים לעבור תראפיה, כמו זוג נשוי".
בגוש עציון רוב התושבים לא מרוצים מהפעילות שלו, בלשון המעטה. "חושבים שאני בוגד, או סתם משוגע. יש מיעוט שמביע זאת בצורה קולנית. גם אשתי וארבעת ילדיי התנגדו בהתחלה למה שאני עושה אבל היום הם די עלו על העגלה. אשתי אפילו אירגנה ארוחת שבת בבית למשפחות פלסטיניות".
הרב שלזינגר חורש בשבועיים הקרובים את אמריקה יחד עם עלי אבו עוואד, השותף הפלסטיני הבכיר בעמותה שלו. אבו־עוואד, יליד 72‘, גדל בכפר בית־אומר. בן למשפחת פליטים שבעבר התגוררה בכפר אל־קוביבה, במקום שבו קם לימים מושב לכיש. משחר ילדותו ספג את תחושת הנגזלות, בעיקר דרך אמו, שבשנות השבעים הצטרפה לפת"ח. יותר מפעם אחת נשלח לכלא הישראלי. בשנת 93‘, בעת שהוחזק בכלא חברון, הוא ביקש לבקר את אמו שהייתה באותו זמן כלואה בתל־מונד. “הישראלים סירבו, והחלטתי לשבות רעב. אחרי 17 יום של אכילת מלח ומים קיבלתי אישור לבקר אותה. זאת הייתה הפעם הראשונה שהצלחתי להשיג משהו מהישראלים", סיפר בראיון ל"מקור ראשון".
מאותו יום החליט אבו־עוואד להפוך לפעיל של מה שהוא מכנה “התנגדות לא אלימה". בהמשך, אחרי שהבין שמפגשי שלום בנוסח תל־אביב לא יביאו איתם כל שינוי בשטח, הוא הקים בלב־לבו של גוש עציון את פרויקט “שורשים־ג‘ודור"' בחלקת שדה שבה מעט בעלי חיים ומבנה דמוי צריף, שאת התשתיות שלו חיבר אבו־עוואד במו ידיו. בתוך המרחב הסטרילי הזה שנושק לצומת הדמים של גוש עציון, מנסים פלסטינים ומתנחלים מהאזור לעשות את הבלתי אפשרי, ופשוט לדבר.
“כל פתרון נשמע כרגע בלתי אפשרי", אומר אבו־עוואד. “לא הגענו להסכם של מאה אחוז, ולא חתמנו על נייר של מדינה אחת או שתי מדינות, אבל מצאנו בסיס שיכול להביא להסכם". כפעיל שלום הוא ביקר כבר בלמעלה מארבעים מדינות, נשא הרצאות במסגרת TED, הפך שותף ליוזמות שלום בארץ ובעולם ובעבר היה קשור ל"שלום עכשיו". אלא שלפני החל אצלו תהליך נוסף של התפכחות, אחרי שהתפכח מדרך האלימות. “הבנתי שאני חי בבועת השלום ולמעשה מנותק מהמציאות. זה יפה להשתייך לארגון ולייצר דיאלוג בין קבוצות כשנוסעים למלון חמישה כוכבים. זה יפה שיושבים ומתחבקים ומנגבים חומוס יחד – אבל זה לא שלום. שלום זה להגיע לאזור האש ולנסות לדבר עם האנשים שאתה הכי לא מסכים איתם. אני לא רוצה תל־אביבים נחמדים שישבו ב‘פיס קפה‘ ויגידו לי ‘אנחנו לא מדברים עם מתנחלים‘. בינתיים ההתנחלויות גדלות, היום כבר יש שם 700 אלף תושבים. מה, הם יעופו מחר כתוצאה מהפגנה בכיכר רבין?"
אבו־עוואד עומד גם בראש תנועה עממית בשם “שינוי", במטרה לסייע לפלסטינים בגיבוש זהות חדשה. “אני מסביר להם שהחופש שלנו לא יעבור דרך גופות של ישראלים, הוא יעבור דרך לבבות של ישראלים. החלום שלי הוא שלא נשייך את האדמה אלינו, אלא נלמד איך לשייך את עצמנו לאדמה. איך לשרת אותה, אבל לכבד את האנשים שמעליה. שפלסטיני יוכל לראות יהודי עם כיפה ולא להרגיש מותקף, ושיהודי יוכל לראות פלסטיני עם כאפיה ולא להרגיש מאוים. יש משפט בבודהיזם שאומר: חלום זה לא דבר שרואים כשישנים. חלום זה דבר שלא נותן לנו לישון".
הרב שלזינגר ואבו עוואד מנסים לגייס באמריקה כסף להמשך ופיתוח העמותה במסגרת הסניף האמריקאי שלה (friendofroots.org). 70 אחוזים מהתרומות מגיעים מיהודים, 25 אחוז מנוצרים ורק 5 אחוז ממוסלמים, מודה שלזינגר. הם יגיעו ללוס אנג'לס ביום ראשון למפגש בתי כנסת רפורמים בעיר בבית הכנסת ליאו בק טמפל. "הסיכויים שלנו נושקים לאפס", מודה הרב שלזינגר, "אבל אם נוכל לגייס למטרות שלנו 20 אלף ישראלים מההתנחלויות ו-20 אלף פלסטינים שכנים, אני מאמין שנוכל להכשיר את הקרקרע לפיתרון ועתיד משותף שבו כל צד יכבד את האחר".
