אטלנטה הפכה במהרה לחברה הכי טובה שלי • היא סיפרה לי על הדרום ועל אמריקה • ואני סיפרתי לה על ישראל, מאיפה באתי, ומה אני חווה פה כמהגרת
לפני שש שנים, ישבתי בפארק האולימפי באטלנטה, והתבוננתי בילדים מתרוצצים במזרקה לצלילי פרנק סינטרה, התקשיתי להיפרד מעיר שרק ביקרתי בה.
"זאת רק ההתחלה", שמעתי אותה לוחשת, "את עוד תחזרי", היא אמרה. היא צדקה. אטלנטה צדקה.
שנה לאחר מכן חזרתי אליה עם שלוש מזוודות אל הלא נודע. עברתי לפה לבד. מלבד חבר שהכרתי מישראל (רועי שושן) שאימץ אותי לחיקו, וטיול תיירותי שעשיתי שנה קודם לכן, לא הכרתי אף אחד, בטח לא את העיר עצמה. זה לקח לי משהו כמו חודשיים, עד שקיבלתי ביטחון, והתחלתי לגמוע את רחובותיה של העיר, את המסעדות, הברים, השכונות, האנשים, והרב-תרבותיות.
אטלנטה הפכה במהרה לחברה הכי טובה שלי. היא סיפרה לי על הדרום, ועל אמריקה ואני סיפרתי לה על
ישראל, ומאיפה באתי, ומה אני חווה פה כמהגרת. במהלך השבוע הייתי הולכת למשרד ובמהלך הסופ"ש
היינו מבלות יחד, לפעמים אנשים היו מצטרפים, אבל רוב הזמן היינו לבד. רק אני והיא. כל פעם שהיה נדמה
לי שאני לבד, היא הזכירה לי שהיא פה ויש לה המון מה להציע. לא בכדי אני מדברת עליה בעיניים בוהקות. חברה שלי, אטלנטה, מדהימה.
אטלנטה נתנה לי את שדה התעופה הכי גדול בעולם, עם טיסה (כמעט) לכל יעד. את מקסיקו, קוסטה
ריקה, קולומביה ועוד. היא נתנה לי לראות את ברוס ספרינגסטין, סינדי לאופר, סנופ דוג, אמינם, ג'סטין ביבר, שר, ג'סטין טימברלייק, ועוד רבים וטובים. הצגות, אופרה, בלט, מוזיאונים, אומנות, את הקלרמונט, את
הסוויניג ריצארד, את מידטאון, ליטל פייב, בלטליין, פידמונט פארק ועוד.
אטלנטה נתנה לי חברים שהיו לי למשפחה. כאלה שגרמו לי לרצות להיות טובה יותר (ורזה יותר). אטלנטה גרמה לי לחקור, לגלות, חמלה, וקבלה. ויותר מהכל, אטלנטה גרמה לי לכתוב לכם, ולא למגירה.
במהלך המגורים שלי באטלנטה היו שני נשיאים, ושני בתי נבחרים. היו בחירות לרשות העיר ולמושל. היו לי
ארבעה שותפות (שלוש שותפות ושותף אחד), כל אחת ואחד לימדו אותי שיעור.
ביקרתי ב 14- מדינות, ובאינספור ערים ועיירות בארה"ב. אטלנטה הגיעה לפלייאוף בפוטבול, NBA ו- כדורגל (וגם זכתה) וכל זה שהיא מחבקת וירוקה (באביב ובקיץ).
במשך חמש שנים היינו למקשה אחת; "אני הגר מאטלנטה", תמיד עניתי בגאווה, אטלנטה היא חלק
ממני כמו שאני חלק ממנה. היא תחסר לי נורא. "את תהיי בסדר", היא לוחשת לי כבר כמה ימים. "היה
לנו כייף יחד", היא מנסה לרכך את הפרידה, "אנחנו עוד ניפגש, אני בטוחה".
אטלנטה, אני אוהבת אותך!
הגר סידס שימשה בחמש השנים האחרונות כנציגת משרד התיירות באטלנטה ומדינות דרום-
מזרח ארה"ב. היא אדמינית בקבוצת הפייסבוק הפופולרית "ישראלים מתנשאים ועילאיים
ברילוקיישן" ובלוגרית באתר: relocationotes.wordpress.com
.
