בית המשפט העליון בארה"ב קבע ביום שישי כי המכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על יבוא ממדינות רבות בעולם אינם חוקיים. בכך דחה בית המשפט עתירה שהגיש ממשל טראמפ נגד פסיקות של ערכאות נמוכות יותר. העתירה נגד המכסים של טראמפ הייתה מבחן רציני סמכויותיו הנשיאותיות, וכן לנכונות בית המשפט העליון לרסן את שאיפותיו מרחיקות הלכת מאז שחזר לבית הלבן בינואר 2025. להחלטה יש השלכות חשובות על הכלכלה העולמית.
החלטת בית המשפט העליון קבעה כי טראמפ חרג מסמכותו. זאת בכך שהתבסס בהטלת המכסים על חוק הסמכות הכלכלית לשעת חירום בינלאומית (IEEPA) מ-1977, שבו מעניק הקונגרס סמכות לנשיא לקבוע מדיניות סחר בינלאומית במקרה של מצב חירום המאיים על ארה"ב מבחוץ. החוק שימש בעיקר להטלת סנקציות וצעדי אמברגו על מדינות זרות. טראמפ היה הראשון שהשתמש בו כדי להצדיק מכסי עונשין על מדינות ברחבי תבל, וגם מכסי יבוא ממוקדים שלטענת הממשל הוטלו בתגובה להברחת פנטניל לארה"ב.
השופטים לא התייחסו לסוגיית מידת זכאותם של יבואנים להחזר המכסים ששילמו, והותירו את ההכרעה בעניין זה לבית משפט בערכאה נמוכה יותר. במקרה שכל תשלומי המכסים יוחזרו ליבואנים, הסכום הכולל עשוי להגיע עד ל-170 מיליארד דולר — יותר ממחצית ההכנסות של ממשל טראמפ ממכסים.
בית המשפט העליון מורכב מרוב של שישה שופטים רפובליקאים עם נטיות שמרניות, שחלקם מונו על ידי הנשיא דונלד טראמפ, ושלושה שופטים דמוקרטים. ההחלטה התקבלה ברוב של שישה מול שלושה: שלושה מששת השופטים הרפובליקאים — הנשיא ג'ון רוברטס, והשופטים ניל גורסץ' ואיימי קוני בארט, ששניהם מונו על ידי טראמפ בכהונתו הראשונה בבית הלבן — חברו לשלושת השופטים הדמוקרטים בעמדת הרוב.
בהכרעת הדין, שנכתבה על ידי רוברטס, הוא הסתמך על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, וכתב כי "הנשיא חייב 'להצביע על הרשאה ברורה של הקונגרס' כדי להצדיק את נטילת הסמכויות יוצאת הדופן שנקט כדי להטיל מכסים," והוסיף: "הוא לא מסוגל לעשות זאת".
בדעת מיעוט בפסק הדין, כתב השופט ברט קוואנו כי תהליך החזרת תשלום המכסים "כנראה יהיה 'בלגן'". השופטים קלרנס תומאס וסמואל אליטו אף הם היו בדעת מיעוט.
הבית הלבן הודיע בתגובה להחלטה כי יחליף בזריזות את הכלים המשפטיים שעליהם יתבססו המכסים. עם זאת, השימוש בכלים חלופיים אלה עלול להיות יותר מסובך או מצומצם יותר מהסמכויות הנרחבות שנטל לעצמו הנשיא טראמפ על סמך חוק IEEPA. המכסים שהטיל טראמפ היו חזויים להכניס לאוצר האמריקאי טריליוני דולרים במהלך העשור הקרוב.
עדיין שיעור המכס הגבוה מאז 1946
חישוב שערך מרכז המחקר באדג'ט לאב (Budget Lab) באוניברסיטת ייל מצא כי גם ללא המכסים שהוטלו על סמך חוק IEEPA, הצרכנים בארה"ב עדיין עומדים בפני שיעור מכס אפקטיבי ממוצע של 9.1%, שממשיך להיות השיעור הגבוה ביותר מאז 1946 בניכוי 2025. לו בית המשפט העליון היה מתיר למכסי IEEPA להישאר בתוקפם, שיעור המכס האפקטיבי הממוצע היה 16.9%.
יבואנים רבים בארה"ב שמרו בקפדנות על רישום מכסי היבוא ששילמו, בציפייה לכך שיוכלו להגיש בקשות לקבלת החזרים במקרה שבית המשפט יפסוק נגד חוקיות המכסים. חברת הייעוץ קפיטל אקונומיקס העריכה כי היקף הבקשות שיוגשו לקבלת החזרי מכסים עשוי להגיע ל-120 מיליארד דולר.
אירופה ומקסיקו הגיבו באיפוק
איגוד הקמעונות הלאומי (NRF) בארה"ב בירך על החלטת בית המשפט העליון. פסק הדין "מספק את הוודאות לא כה זקוקים עסקים ויצרנים בארה"ב", אמר סגן נשיא האיגוד, דיויד פרנץ'. לדבריו, החזרים של המכסים ששולמו "ישמשו כתמריץ כלכלי ויאפשרו לחברות להשקיע מחדש בפעילותן, בעובדים ובלקוחות שלהן".
בה בעת, תגובתו של האיחוד האירופי הייתה מאופקת. "אנחנו רושמים בפנינו את הפסיקה של בית המשפט העליון בארה"ב ומנתחים באותה בזהירות", אמר דובר הנציבות האירופית, אולוף גיל, בהודעה. "אנחנו ממשיכים לעמוד בקשר צמוד עם הממשל בארה"ב כדי לקבל הבהרות לגבי הצעדים שהם מתכוונים לנקוט בתגובה לפסיקה זו". נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום מסרה כי בכוונת ממשלתה לבחון במלוא עת פסיקת בית המשפט בטרם תפרסם תגובה. לשכת המסחר של בריטניה מסרה כי ההחלטה "תורמת רק במעט להתבהרות המים העכורים עבור עסקים".
ב-2 באפריל 2025 הכריז טראמפ על "יום השחרור" שבו הטיל מכסים על יבוא לארה"ב מעשרות מדינות בעולם. מאז ניהל משא ומתן עם שותפות הסחר של ארה"ב וקבע מכסים שונים, החל ב-10% ועד יותר מ-100%.
עיקרי העתירה נגד הממשל
קבוצת בעלי עסקים קטנים בארה"ב וכמה מדינות בארה"ב הגישו באפריל 2025 תביעה בבית המשפט לסחר בינלאומי, במטרה לפסול כ-80% מהמכסים שהטיל הממשל. במאי פסק בית המשפט כי המכסים אינם חוקיים, ובאוגוסט נדחה ערעור על ההחלטה על ידי בית המשפט פדרלי לערעורים.
העותרים נגד המכסים טענו כי טראמפ השתמש באופן לא חוקתי ב-IEEPA, בהכריזו כי גירעון הסחר של ארה"ב הוא מצב חירום לאומי — אף שארה"ב נתונה בגירעון כזה כבר שנים רבות. יתר על כן, המתנגדים למכסים טוענים שלארה"ב יש עודף סחר בשירותים, וכי גירעון סחר במוצרים רק מעיד כי הכלכלה פועלת בצורה יעילה ומייבאת מוצרים זולים יותר.
בעבר, מי שהיה מוסמך להטיל מכסים על יבוא היה הקונגרס האמריקאי, שלא אישר את הטלת המכסים. בחוק החירום שטראמפ נסמך עליו אין שום אזכור למכסים.
