סרטים שלא עומדים בציפיות הם לא דבר נדיר בהוליווד * על אף הכוונות הטובות, "פוקוס" מצטרף למרבה הצער לרשימה השחורה
על פי פרסומים ראשונים, ראיונות עם השותפים לתסריט ובימוי (גולן פירקה וג׳ון רקואה), ותמונותיהם על לוחות המודעות ברחבי העיר של ויל סמית', שחקן סימפטי שהתמחה בסרטי פעולה קומיים והשחקנית היפהפיה (מרגוט רובי) שפרצה למסכים בשנה שעברה בסרט "הזאב מוול סטריט" – אפשר היה לצפות לסרט פעולה קומי במיטבו. אבל מה שיצא זה סרט לא מותח במיוחד וגם לא מצחיק.
העלילה, המתרחשת בניו אורליאנס ובבואנוס איירס, נשמעת משעשעת ביותר. מסופר על ניק (ויל סמיט') אמן הונאות מנוסה שהגורל מפגיש אותו עם יפהפיה (מרגוט רובי) בראשית דרכה כרמאית מקצועית. הוא מסביר לה שהדבר החשוב ביותר בהונאה זה פוקוס (מכאן כותרת הסרט). היא מתגלה כתלמידה למופת ובין השניים נוצר קשר רומנטי. עתידם נראה מבטיח ובכל זאת אחר הפעולה המשותפת הראשונה ניק קוטע את היחסים בפתאומיות.
שלוש שנים מאוחר יותר דרכי השניים מצטלבות בבואנוס איירס והקשר המקצועי והרומנטי מתחדש. הסרט מלא בסצנות מגוחכות ולא מתקבלות על הדעת. בסצנה אחת במהלך צפיה במשחק פוטבול, ניק וג'ס משתעשעים בהימורים קטנים ביניהם, כאשר איש עסקים אסיאתי מבקש להצטרף. ניק מתחיל את ההימורים עם האיש בסכומים תמימים של 10$ אבל עד מהרה הסכומים עולים להרבה מאד אלפים. ככל שהסכומים עולים איש העסקים הופך מאדם לא מזיק לטיפוס מאיים.
הקשר בין השלושה מרתק אבל המצב הוא אבסורדי. הסצנה לא רק בלתי הגיונית אלא מגוחכת ממש, וההסבר שבא אחריה מגוחך עוד יותר. רמז הראשון שהסרט לא חכם אפשר לקבל כבר בסצנת מבחן הקבלה של ג'ס שבמהלכו היא מצליחה לכייס מכיסם של חוגגי ה'מרדי-גרה' של ניו אורלינס ארנקים, תיקים רבים ותכשיטים יקרי ערך. זה נעשה בסדרה של מהלכים מסובכים בשיתוף מלא של עשרות כייסים. ניק הוא זה שמנהל את כל המבצע הזה אבל נותנים לנו להבין שהוא לא סתם כייס אלא רמאי בינלאומי.
הבעיה גדולה יותר כאשר בבואנוס איירס ניק עומד לבצע הונאה הקשורה באיל הון מקומי ולמירוץ מכוניות. בהונאה זאת כבר לגמרי לא ברור מה קורה, אבל מה שבטוח הוא ששום דבר לא קןרה כפי שנראה בהתחלה.
כאשר העניין בסרט פוחת, אפשר להנות מבגדיה היפים של הכוכבת העולה מרגוט רובי ומתסרוקתה המשתנה מסצנה לסצנה. אפשר גם לצפות בצבעוניות של המרדי-גרה בניו אורלינס ובכמה סצנות של מירוצי מכוניות מרהיבות בבואנוס איירס.
סרטים שלא עומדים בצפיות הם לא דבר נדיר בהוליווד ודוגמאות לא חסרות. זה מה שקרה לסרט Mordecai בכיכובם של ג'וני דפ וגוינט פלטרו אשר הבטיח להיות סרט מצחיק ביותר אך נחל כישלון גדול. כך גם סרט נוסף בכיכובו של ג׳וני דפ, Transcedence הנשכח. דוגמא אחרת להבטחה שלא מומשה היא הבמאי רדלי סקוט, שביים ב-1982 את סרט המדע הבדיוני היוצא מן הכלל Blade Runner, ושסרט אחרון בבימויו Exodus: Gods and Kings על יציאת מצרים נחשב בעיני המבקרים לאחד הסרטים הגרועים ביותר בשנת 2014.
