CBS היא אחת מהרשתות הוותיקות, הפופולריות והמשפיעות בארה"ב. לתוכניות החדשות שלה שיעורי צפייה גבוהים והיא נחשבת "מיינסטרים" – כיבכול כזו שמדברת לכולם, לכאורה בלי הטיה.
בשבוע האחרון סדרת חשיפות של The Free Press) TFP), גוף התקשורת החדש והפופולרי שמרכזו בלוס אנג'לס בהנהלת עיתונאית "ניו יורק טיימס" לשעבר בארי וייס בצילום למעלה, מימין), העלתה הטיה אנטי-ישראלית חמורה בקרב אנשי החדשות של CBS. המוטו של TFP הוא: "אנו עובדים לפי האידיאלים שהיו בעבר המסד של התקשורת האמריקאית". בתחקירים על התנהלות CBS עולה עד כמה התרחקה רשת התקשורת הוותיקה מעקרונות עיתונאיים בסיסיים.
החלק הראשון בתחקיר התפרסם ב-7 באוקטובר, יום השנה לטבח, וחשף מהומה מאחורי הקלעים של מחלקת החדשות ב-CBS. כמה ימים קודם תוכנית הראיונות של טוני דוקופיל (בצילום למעלה, משמאל), מגיש־עיתונאי ותיק ומוערך, אירחה את הסופר השחור טא-נהיסי קואטס, המוכר בדעותיו החריפות בסוגיית אפליית השחורים. כך, למשל, בעבר השווה את האפליה לשואה וטען שממשלת ארה"ב צריכה לתת שילומים לאזרחיה השחורים, כפי שגרמניה נתנה ליהודים אחרי השואה.
שאלות קשות בראיון
לאחרונה, בעקבות ביקור בשנה שעברה ברמאללה, פרסם קואטס ספר אנטי-ישראלי הגובל באנטישמיות של ממש. הוא מתאר את הציונות כתנועת גזל, לא מציין מילה על הטרור או טבח 7 באוקטובר ומגדיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כ"פשוט מאוד – צד אחד גנב לשני את רכושו".
דוקופיל לא עשה הנחות ושאל כמה וכמה שאלות קשות, שגרמו לקואטס להזיע: על הטרור, על מדינה יהודית אחת המוקפת מדינות ערביות עוינות, על טבח 7 באוקטובר, ועוד. קואטס התחמק מרובן והאשים את דוקופיל בתוקפנות. בהמשך מחה על כך בפני מנהלי CBS. דוקופיל זומן לבירור בישיבת מערכת עם כמה מבכירי עיתונאי הרשת. הקלטת הישיבה הודלפה ל-TFP שחשף כי אדריאנה רוארק, אחת המנהלות ברשת, נזפה בדוקופיל.
לאחר נאום חוצב להבות על חשיבות הניטרליות העיתונאית, האובייקטיביות והבאת הסיפור ולא הדעה, ובאופן מדהים, דווקא לאחר שאמרה כי צריך לשאול את כל השאלות הקשות, היא הציגה את הראיון של דוקופיל ככזה שלא עמד באמות המידה העיתונאיות, שכן לגרסתה דוקופיל הכניס את דעתו ורגשותיו לראיון. היא עשתה זאת משום שלדוקופיל שני ילדים ישראלים מאשתו הראשונה הגרים עימה בישראל, ובעבר התראיין על חששו לשלומם והקשר עימם.
לצידו של דוקופיל בדיון התייצבה ג'אן קרופורד, עיתונאית ותיקה, מוערכת וראש דסק המשפט של הרשת. קרופורד אמרה כי חובתו של דוקופיל היתה בדיוק זו – לעמת את קואטס החד-צדדי עם הצדדים האחרים של הסכסוך. "לא ברור לי באילו אמות מידה עיתונאיות לא עמד דוקופיל. הוא הציג לצופים את הצד השני שקואטס מנסה להעלים", אמרה. המנהלות בחרו שלא להגיב בשיחה לדברים האלה, והם נותרו באוויר.
זכותה של ישראל להתקיים
לאחר הפרסום, כלי תקשורת אחרים – ובהם אי.פי, ה"ניו יורק טיימס" ואחרים – פירסמו את הסיפור, אבל זה לא מנע מהשערורייה ב-CBS להימשך. יומיים לאחר מכן, בישיבת מערכת שהוגדרה סגורה אך דלפה גם היא ל-TFP, שוב הותקפו במילים חריפות ובטונים גבוהים דוקופיל והמפיקה הראשית שלו שאונה תומאס, שלפי הדיווח פרצה בבכי. אבל זה לא הסתכם בכך – בדיון עלתה הסוגיה של עצם זכותה של מדינת ישראל להתקיים! כמה מעיתונאי הרשת אמרו כי זה נכון והגיוני להעלות לדיון את הסוגיה הזו, כלומר להטיל ספק בכלל בזכות קיומה של המדינה היהודית היחידה בתבל.
רשת CBS, מתברר, גם לא מכירה בזכות היהודים על ירושלים. בהנחיה שהופצה בדואר האלקטרוני לעיתונאי התחנה, נאמר כי אין להתייחס לירושלים כעיר ישראלית, או כעיר הנמצאת במדינת ישראל – לא רק אזור מזרחה של ירושלים ששוחרר במלחמת ששת הימים, אלא כל ירושלים. מארק ממות', אחד ממנהלי החדשות ברשת ששלח את ההנחיה, הסביר כי היא מגיעה בשל היותה של העיר במחלוקת בין ישראל לפלסטינים…
הסיפור ממחיש את ההתנהלות הלא מקצועית והלא אתית של כלי תקשורת רבים מערב הדמוקרטי, באופן הגורם להטיה בשידוריהם ובדיווחיהם נגד ישראל. להטיה הזו השלכות מרחיקות לכת על דעת הקהל הבינלאומית ועל מדיניות ממשלות המערב כלפי ישראל והסכסוך. מהסתמכות ללא בדיקה על דיווחי חמאס על מספרי הרוגים והעלמת הרג מחבלים, דרך ראיונות מלטפים נטולי שאלות קשות ומעמתות כלפי גורמים פרו־פלשתיניים ועד הצגת עמדות ודעות באופן מופגן באולפנים על ידי עיתונאים האמורים להישמר מכך.
אף מילה על חמאס
כך היה הראיון של כריסטיאן אמנפור ב-CNN עם "עיתונאי" "אל-ג'זירה" בעזה טארק אבו עזום. אמנפור גילתה אמפתיה אינסופית – בלי להציג לו שאלות קשות. למשל, אבו עזום תיאר את בוקר 7 באוקטובר כך: "…חיינו בשקט ובשלווה, עד שלפתע הגיעו ההפגזות הישראליות ונאלצנו לעזוב את בתינו…"
שום מילה על חמאס או על ירי הרקטות מעזה והזוועות שבוצעו ביום הנורא הזה. באופן מדהים, אמנפור התעלמה מהזוועות ועברה לשאול על עיתונאים פלסטינים שנפגעו בעזה. היא לא שאלה על ה"עיתונאים" שסיקרו וצילמו את הטבח ביישובים היהודיים, היא לא ניסתה להביא תגובה להאשמות השקריות הבוטות שלו וכינתה אותו "העיניים והאוזניים של העולם בעזה".
