חג הסוכות הוא אחד מ'שלושת הרגלים', החגים המוזכרים בתנ"ך בהם בני-ישראל היו עולים לרגל בירושלים. הוא נמשך שבעה ימים, מי"ד בתשרי בערב ועד לצאת הכוכבים של כ"א בתשרי * בחג הסוכות שלוש מצוות מיוחדות: ישיבה בסוכה, נטילת ארבעה מינים ושמחת החג * מאת הרב יוסי נפרסטק מקהילת מרינה דל ריי
הכנות לחג – רשימת מצרכים
כדי לקיים את מצוות ארבעת המינים, עליכם להצטייד ב: לולב, לפחות שלושה הדסים, שתי ערבות ואתרוג. נהוג לאגוד את הלולב, ההדסים והערבות עוד לפני החג.
כמו בכל חג, (גם ביום הראשון של חג הסוכות) בחו"ל: בשני הימים הראשונים של החג עורכים סעודת חג בליל החג וביומו. בסעודה יש לערוך קידוש על כוס יין, לברך ברכת "המוציא" על שתי חלות (כיכרות לחם או לחמניות יכולות אף הן לשמש לברכה) ולאכול סעודה חגיגית בשרית.
מהי הסוכה, וכיצד יושבים בה
הסוכה היא צריף המסוכך בצמחים. אנו יושבים בה כדי לקיים את הציווי האלוקי "בסוכות תשבו שבעת ימים… למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג).
בנוסף, הסוכה מזכירה לנו את ענני הכבוד שהגינו על עם ישראל במשך ארבעים השנה שנדדו במדבר.
כך מקיימים את המצווה:
יש לאכול בסוכה לפחות בלילה הראשון של החג. בכל פעם שיושבים בסוכה במהלך החג ואוכלים לחם או מיני מאפה (עוגות וכדומה), מוסיפים ברכה מיוחדת על הישיבה בסוכה:
"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה."
בפעם הראשונה שבה מקיימים את המצווה, מברכים גם את ברכת "שהחיינו":
ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
זו מצווה לאכול את כל ארוחות החג הכוללות לחם, מיני מאפה או שתיית יין בסוכה. רבים אף מהדרים ולא אוכלים או שותים מאום מחוץ לסוכה!
נטילת לולב
המצווה השניה של חג הסוכות היא מצוות נטילת הלולב יחד עם שלושה מינים נוספים. הציווי האלוקי המופיע בחומש ויקרא אומר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר (האתרוג), כפות תמרים (הלולב), וענף עץ עבות (ההדסים), וערבי נחל (הערבות)."
לארבעת המינים קריטריונים ברורים הקובעים את כשרותם, ולפיכך חשוב לרכוש אותם אצל אדם מוסמך או להתייעץ עם הרב המקומי כדי לוודא את כשרותם.
את הלולב והאתרוג נוטלים בכל יום משבעת ימות החג חוץ משבת, ומוטב ליטול אותם בסוכה. לפני הנטילה מברכים:
"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב.
בפעם הראשונה בה מקיימים את המצווה, מוסיפים גם את ברכת "שהחיינו":
ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
ושמחת בחגך!
"ושמחת בחגך… והיית אך שמח!" נאמר בתורה על חג הסוכות. כל חג הוא חג שמח, אך חג הסוכות הוא שמח במיוחד עד שאחד משמותיו הוא זמן שמחתנו. בבית המקדש בירושלים היו נערכות בכל לילה של חג הסוכות חגיגות של "שמחת בית השואבה" רבות משתתפים, לציון טקס מיוחד בו היו שואבים מים שנוסך על המזבח. ברחבי הארץ ובעולם נערכות חגיגות שמחות במיוחד.
על השמחה נאמר שהיא מפילה מחיצות ופותחת לבבות. הצטרפו לשמחה ולריקודים
האושפיזין
על שבעת האורחים שבאים לבקר בסוכה של כל אחד ואחת בחג
על פי הקבלה, בכל יום של חג הסוכות באים שבעה אורחים מיוחדים לסוכתם של כל אחד ואחת. אורחים אלו מכונים בארמית בשם 'אושפיזין' [=אורחים]. למרות שבכל יום באים כל שבעת האורחים ביחד, כל יום מוקדש במיוחד לאחד מהם.
מהו המקור למסורת ה'אושפיזין'?
בספר הזוהר (פרשת אמור, קג-קד) נאמר כי כאשר בני ישראל יוצאים מבתיהם אל הסוכות, הם זוכים לקבל את פניה של השכינה, ושבעה צדיקים יורדים מגן-העדן ובאים לבקרם בסוכה.
שבעת הצדיקים הם שבעת מנהיגי ישראל, והם מבקרים לפי הסדר הבא:
אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד.
כיצד מקבלים את פניהם של האושפיזין?
אורחים פיזיים אנו מכבדים בכוס תה ופרוסת עוגה. אך האושפיזין שבאים לבקר בחג הסוכות מבקרים רק במימד הרוחני. כיצד ניתן לקבל את פניהם ולכבד אותם?
ישנם קהילות רבות שנוהגות לקרוא טקסט שמזמין את האורחים. בדרך-כלל הטקסט הוא בארמית, והוא נפתח במילים הבאות
"בואו אורחים עליונים קדושים, בואו אבות עליונים קדושים, ושבו בצל האמונה העליונה [הסוכה]". וכך ממשיכים להזמין את האורחים, בכל יום מזמינים את האורח העיקרי של אותו היום: "יבוא אברהם האהוב ועמו יצחק, יעקב, יוסף, משה אהרן ודוד, בסוכות תשבו, שבו אורחים עליונים שבו, שבו אורחי האמונה שבו."
בקרב חסידי חב"ד וכן בקהילות אחרות, לא נהוג להזמין את האורחים בשמותם. עם זאת, נהוג לומר דברי תורה ולשוחח במעלת האורחים של אותו הערב.
בחסידות חב"ד…
הרבי השישי של חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, ציין כי לצד האושפיזין המפורסמים, באים לבקר גם "אושפיזין חסידיים": מנהיגי ומייסדי תנועת החסידות ותנועת חסידות חב"ד. הוא מנה את שבעת האורחים הבאים: רבי ישראל הבעל שם טוב, רבי דובער – המגיד ממעזריטש, רבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חסידות חב"ד, רבי דובער "האדמו"ר האמצעי", רבי מנחם מענדל בעל ה"צמח צדק", רבי שמואל הידוע בראשי התיבות של שמו הרבי המהר"ש, ורבי שלום דובער המפורסם כרבי הרש"ב.
והחסידים עצמם הוסיפו גם את הרבי השישי והרבי השביעי של חסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק ורבי מנחם מענדל 'הרבי מליובאוויטש', כאושפיזין שבאים אף הם.
ובמימד הפיזי
רבים נוהגים להזמין בכל יום מחג הסוכות אורח אחד, לייצג את האורחים הרוחניים המבקרים בסוכה. כמובן שמצוות הכנסת אורחים היא מצווה גדולה במשך כל השנה, אך במיוחד בחג: לצד האושפיזין והדמויות הרוחניות המופיעות אצלכם בסוכה, הזמינו את השכנים, את קרובי המשפחה ואפילו זרים; פיתחו את דלתות הסוכה לרווחה ושתפו את כולם בשמחת החג!
