קיימות מספר דרכים לעזור לילדיכם לגדול כילדים מאושרים עם יכולויות חברתיות * מייקל ג'ורדן, כאשר היה בתיכון, לא התקבל לקבוצת הכדורסל של בה"ס. הוא התאמן כל יום ושנה אחרי, הוא התקבל…
כולנו עברנו אירוע או תקופה בה הרגשנו דחויים. מרגישים דחויים כאשר אנחנו לא מתקבלים לעבודה מסויימת, כאשר ישנם סיום ביחסים הזוגיים, כאשר חברים שוכחים להתקשר וכדו'.
רובינו יודעים להתגבר על התחושות הרעות שאנחנו מרגישים. אך כאשר הילד שלנו מרגיש דחוי בחברה, מאוד קשה כהורה להתמודד. מכיון שדחייה היא חלק מהחיים, אנחנו כהורים יכולים לעזור לילדינו להתמודד.
ילדים לפעמים מרגישים מנודים בבית הספר. לא מתקבלים לקבוצת ספורט, יושבים לבד בשעת ההפסקה וכו'. כבר מגיל גן, ילדים מתחילים לקבוע חברויות וקבוצות. לפעמים ילד יכול להיות דחוי כאשר הוא חלש, אגרסיבי, יש לו חוסר מיומנויות חברתיות, ממצב סוציו-אקנומי נמוך, יש לו צלקת, אתניות מסויימת, נכות.
אני זוכרת שכשהייתי בכיתה ד', אמא שלי סיפרה את שערי קצר, כמו בן, ומלכת הכיתה לא רצתה להיות חברה שלי יותר. מאוד נעלבתי, אך למזלי היו עוד בנות עם שער קצר והתחברתי אליהם. תחושת הדחייה היא קשה ביותר כאשר מערכת שלמה של ילדים מנדה את הילד.
יש מאות ילדים שמרגישים דחויים. בגיל גן, כאשר הילד מרגיש שלא משתפים אותו, הוא מוצא בדרך כלל עיסוק אחר. אך בגיל בית ספר, במיוחד בגיל הבגרות, דחייה גורמת לילד להרגיש לא רצוי. הוא יכול לפתח בדידות אשר מוביל לדכאון, חרדה, הסתגרות, ירידה בלימודים, חוסר ביטחון עצמי, כל המרכיבים הניצרכים להיות אדם מאושר.
איך ניתן לדעת אם הילד שלך מרגיש דחוי? ניתן לשים לב שייש לו מספר קטן של חברים, או אין לו חברים בכלל. אם הוא ניפגש עם ילדים ואחרי 20 דקות חוזר הביתה, או בוכה, או נימצא ללא מצב רוח (הכל בהתאם לגיל). אם הילד לא רוצה ללכת לבית ספר, סובל מכאבי בטן, וכדו'. ילד מתבגר כאשר מרגיש דחוי יכול להסתגר בחדרו שעות רבות (לא כל ילד שמסתגר בחדרו הוא ילד שמרגיש דחוי), לא ניפגש עם חברים, לא מרבה בדיבור, ולא משתף את הוריו בחוויותיו.
כהורים, יש לנו תפקיד להעניק לילדינו ביטחון עצמי, לעזור להם לפתח כישורים חברתיים, חוסן נפשי והערכה עצמית. ישנן מספר דרכים לעזור לילדיכם לגדול כילדים מאושרים:
* תקשרו עם ילדיכם על ידי הקשבה מלאה לצד הסיפור של ילדיכם. תנו תוקף לרגשות שלהם. ניתן לומר להם "זה בטח פגע ברגשות שלך שלא התקבלת לקבוצה, או למשחק". מייקל ג'ורדן, כאשר היה בתיכון, לא התקבל לקבוצת הכדורסל של בה"ס. הוא התאמן כל יום ושנה אחרי, הוא התקבל.
* לכולנו ישנם מקומות שאנו יותר חזקים בהם, טלנט מסוים או מתנה. התרכזו במה שהילד שלכם מראה נטיה: מוסיקה, אומנות, שירה, וכו' תחזקו את הצד שהילד שלכם טוב בו.
* לפי ד"ר ארני וצ'יאו, חשוב לעשות הפרדה בין הרגשות לבין האמוציות. ילדים עם אמוציות נמוכות מרגישים יותר מאשר מפגינים אמוציות. ילדים עם אמוציות גבוהות, ישאירו את נסיון הדחייה בהווה. הורים לילדים אמוציונלים יכולים ללמד את ילדיהם שאמוציה היא אנרגיה פלוס אמוציה, כאשר מרגישים דחייה, תלמדו אותם להוריד את רמת האנרגיה, ואמוציה תרגע.
* אל תאמרו לילדיכם "אם היית יותר חברותי אז…."; או "אתה לא משתדל מספיק"… אל תתנו לגיטימציה לדחייה.
* כל עוד הילד קטן, אתם ההורים יכולים לעזור לו למצוא חברים חדשים. אתם יכולים ללכת ביחד לסרט, מוזיאון, פעילויות משפחתיות ועוד.
* ספרו לו על הדחיות שאתם עברתם כילדים, ואיך התמודדתם עם אותם הסיטואציות.
* קחו אותם לחוגים אחרי הצהריים. חוגים לטניס, שחיה, ריקוד, מוסיקה ואומנות הם חוגים שבהם ילדיכם יכול ליצור קשרים חברותיים חדשים ויכולים גם להביע את עצמם על ידי עשייה.
* הוו אתם דוגמא אישית; הזמינו חברים הביתה וצרו קשרים וחברויות חדשות. תמיד תזכרו: אתם מודל לחיקוי לילדיכם.
* דברו עם המורים שלהם. המורים יכולים להעניק לילד תשומת לב חיובית ולעלות את הביטחון העצמי שלהם.
ד”ר רונית סיסו היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת באומנות המתמחה בטיפול בילדים, מתבגרים, הורים וזוגות, באנסינו ובוורלי הילס. לפרטים נוספים ויצירת קשר, טל’: 818-300-5009, drrsiso@yahoo.com
