מיליוני ילדים פוגעים בעצמם כל שנה באופן מכוון במיוחד על ידי חתכים על זרועות הידים ומקומות אחרים בגוף * קרוב למחצית ממתבגרים בגילאי 12-18 גורמים לעצמם נזק גופני לפחות פעם אחת במהלך תהליך הבגרות * כדאי לדעת: רובם לא עושים זאת כדי להתאבד; רובם רוצים להרוג את הכאב הפנימי שהם מרגישים… ד"ר רונית סיסו מספקת טיפים להתמודדות
סינטייה, נערה בת 13 הגיעה אלי לטיפול בעקבות הוריה אשר דאגו לבריאותה הנפשית אשר היתה שקועה בו. סינטייה נוהגת לחתוך את זרועות ידיה על ידי מספריים לפעמים כמה פעמים ביום. מעבר לכך, סינטייה הדרדרה בלימודיה והרבתה להסתגר בחדרה. סינטייה היא בת להורים גרושים. כאשר היתה בת 10 הוריה עברו גירושים מאוד סוערים אשר כלולים הכפשות, איומים, צעקות, ואפילו התעללות פיזית.
סינטייה ואחותה התאומה סבלו מאוד באותן השנים. בתהליך ההשמרה של הבנות, אחות אחת עברה לגור עם האבא, סינטייה נישארה לגור עם אמה. האם, אשה צנומה בת 45, עובדת קשה למחייתה וכמעט לא מקבלת כסף מבעלה לשעבר עבור סינטייה. סינטייה לא מסתדרת עם אמא שלה. הם כל היום רבות על כל מני דברים כגון אי סדר בחדר של סינטייה, העובדה שהיא לא עוזרת בסידור ונקיון הבית, חוסר אחריות, וכו'. לאמא של סינטייה אין את הכלים ולא את הסבלנות להתמודד עם הכעסים של סינטייה.
הטיפול שלי עם סינטייה היא בשני מישורים: טיפול פרטני וטיפול משפחתי. הילד הוא הראי של המשפחה שלו. כאשר יש ילד "בעייתי" במשפחה, ובמיוחד במשפחה של סינטייה, הקונסטלציה המשפחתית (הבנות הופרדו) והאינטראקציה בינהם שהיא בעייתית.
קשה לבני אדם להבין מדוע ילדים חותכים את עצמם. ישנן מספר סיבות מדוע הם עושים זאת:
* כאשר ישנם רגשות שהם לא יכולים להתמודד עמם או סיטואציות שהם לא יכולים לשנות, הדם הזורם החוצה נותן לילדים אלו הרגשה של הקלה והרגעה.
* ישנם כאלו שחותכים את עצמם כדי לבטא רגשות של דחיה, כעס, יאוש, צער, ריקנות או כמיהה.
* כאשר מרגישים ריקנות ותחושה שאני לא קיים, הדם הזורם נותן תחושה ש"אני קיים"
* כאשר אין את הכלים להתמודד עם הרגשות הסוערות, לחתוך ניראה למתבגרים כפיתרון יחידי.
* בקורת עצמית וענישה עצמית, כאשר יש תחושות חזקות של אשמה ובושה.
ישנם אלו שפגיעה עצמית כמו לחתוך את הידים משולבת עם עוד בעיות נפשיות אחרות כגון דכאון, מנייה דפרסיה, הפרעות אכילה, הפרעות קומפולסיביות, ומחשבות אובססיביות.
* כאשר מתבגרים חווים חוויות של טראומה, התעללות ועוד הם נעזרים על ידי פגיעה עצמית כדי לבטא את כעסם או כדי שיהייה להם שליטה על המצב.
* חברות שלי עושות זאת, אז גם אני אהייה חלק מהקבוצה.
מה קורה לאלו שחותכים את עצמם?
ראשית ההקלה על הכאב היא רק הקלה זמנית כי הרי הבעיה לא ניפתרת. שנית, כאשר המתבגר משתמש עם סכין, מספרים, תער, סיכות, עטים, עפרונות, או כל דבר חד אחר, אינפקציה עלולה להתפתח ולהוביל לבעיות. ישנם כאלו שמפתחים התמכרות לפגיעה עצמית. כלומר, ככל שהם חותכים, את צריכים לפגוע בעצמם יותר. רב הצעירים שחותכים את עצמם לא מתכוונים להתאבד, זאת יותר קריאה לעזרה.
איך ניתן לזהות מתבגר שפוגע בעצמו?
– חתכים או פגיעות בגוף.
– כאשר המתבגר לובש שרוולים ארוכים גם בקיץ.
– חוסר רצון להתעסק בפעילויות הדורשות חשיפה לגוף כגון שחיה.
– הסתגרות בבית או בחדר לשעות ארוכות.
– כתמי דם על הבגדים.
– סכינים, סכין גילוח, וחפצים חדים מוחבאים בין הדברים של המתבגר.
– התרחקות ממשפחה וחברים.
מהו הטיפול המתאים למתבגר שפוגע בעצמו?
בתהליך הטיפולי שלי עם סינטייה, עבדנו ביחד על שורש הבעיה. מהם התחושות או מצבים שגרמו לה לחתוך את עצמה. עבדנו ביחד בבניית הדמוי העצמי שלה, קניית כלים לויסות הרגשות והתמודדות במצבי לחץ, חשיבה חיובית, פיתוח והתמקדות על היכולות שלה, ועיבוד האובדנים שהיא חוותה בעברה הקצר כגון הגירושים של הוריה והפרדות מאחותה התאומה.
בתהליך הטיפולי עם המשפחה, עבדנו בעיקר על שנויים באינטראקציה המשפחתית על ידי תקשורת חיובית, הבעת רגשות, ולמידת הסתגלות למצבי מצוקה ולחץ. עבודה עם סינטייה ואמא כללה בניית קשר חיובי בינהם על ידי תקשורת חיובית, בחירת עדיפויות על שמירת החוקים בבית, וזמן איכותי ביחד.
ד"ר רונית סיסו היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת באומנות המתמחה בטיפול בילדים, מתבגרים, הורים וזוגות, באנסינו ובוורלי הילס. לפרטים נוספים ויצירת קשר, טל': 818-300-5009, drrsiso@yahoo.com
