לבנון: המחווה של חולדאי
כמה נאחס יכול להתנקז למקום אחד? אז זהו שהרבה. ביירות, שעוד נקראה בשנות ה-70 הפאריז של המזה"ת, חטפה בשבוע שעבר מהלומה אחת יותר מדי. מה שנראה נכון לעכשיו כתאונה בה התלקחו מעל ל-2700 טון של אמוניה חנקתית, שהובילה לפיצוץ עם גל הדף ברדיוס של עשרה ק"מ, ועוצמה שלא נראתה כמוה כ-70 שנה. הפיצוץ שנראה כסצינה מוגזמת מדי מאחד מסרטי ברוס ויליס, החריבה כליל את נמל ביירות, הרגה מעל ל-200 איש עם 110 נעדרים והותירה כ-350 אלף תושבים ללא קורת גג. החומר הסופר-דליק הזה, המשמש כדשן חקלאי, אחראי לשורה של אסונות במאה שעברה ובסדרי גודל דומים. (בשנות ה-40 בעיר טקסס, בנמל של שיקגו, ואסון 'הליפקס' בקנדה, שגבה את חייהם של כ-2000 איש).
במשך שבע שנים ישב המלאי העצום הזה , באופן מקרי מדי, בתוך נמל ביירות, המנוהל על ידי גיסו של נסראללה, תוך שהרשויות מעלימות עין. החומרים הללו נפרקו מאונייה שבעליהם נטשוה ואוחסנו מאז בנמל. חוץ מדשן, החומרים יכולים לשמש גם כחומרי נפץ תעשייתים ואפשר לאלתר מהם דלק לטילים. ב-2016 נשא נסראללה נאום זחוח בו הוא מאיים לפגוע במאגרי האמוניה החנקתית במפרץ חיפה ולגרום להרג של מאות ואלפי ישראלים. את האמוניה ישראל הזיזה זה לא מכבר, והקארמה של נסראללה, סידרה לו עוד סדנת התבודדות בבונקר שאותו הוא מכיר כבר היטב. הפעם לא רק מישראל הוא צריך להסתתר.
לבנון, או מה שנותר ממנה, נמצאת גם ככה בבור כלכלי אדיר, ובנוסף למשבר הקורונה, ישנה שחיקה במטבע המקומי ומעמד בינוני שנמחק ויורד אל מתחת לקו העוני. התושבים מרגישים מופקרים, רותחים על ההנהגה, וממקדים את האשם בחיזבאללה שרואים בו מקור לשחיתות וחולשתה המדינית של הממשלה.
רון חולדאי, במחווה אנושית לעם הלבנוני המוכה באסון, האיר את בניין העירייה בתל-אביב בצבעי דגל לבנון וזכה לביקורת מצד אנשי הימין. זו תמיכה במדינת אוייב אמרו לו, בעוד מנגד רבים ראו במחווה הזו צעד יפה שפונה אל התושבים שנפגעו ולא אל מנהיגיהם המושחתים תןך הפגנת סולידרית של שכנות טובה. ישראל אגב הציעה את עזרתה לממשלת לבנון וטרם נענתה. נאמר הרי – 'בנפול אוייבך אל תשמח, ובפעולה שחולדאי יזם אין נזק תדמיתי, ההפך, הבעת השתתפות בצער על אסונם מאירה אותנו באור חיובי. יש רגעים שהם חזקים יותר מכל מחלוקת ופוליטיקה, וזה מה שהופך אותנו לאנושיים קצת יותר.
קורונה: אור בקצה המנהרה
הורים רבים עסוקים בשאלה כיצד תיראה שנת הלימודים הקרובה, ולפי מצב העניינים כרגע, כדאי יהיה להשקיע בחיבור וואי-פיי חזק, כי לימודים פרונטאליים בכיתה הם כל-כך 2019, והאינדיקציות מכיוון המושל לא מעודדות. ארה"ב מובילה כידוע את התחלואה העולמית במגיפה, וקליפורניה מובילה בארה"ב. לוס אנג'לס מובילה בקליפורניה, עם כ-1800 מקרים ביום, ועוד היד נטויה.
מה שכן מעודד, היא שלמרות שמספרי התחלואה נשארו גבוהים, מספר , מקרי המוות לא עלה בהתאמה. אחוז התמותה הארציים בחודשים הראשונים עמד על כ-4 אחוז, וכעת בקליפורניה הוא עומד על פחות מ-2 אחוז מסך הנדבקים. (זה עדיין כפול בהשוואה לארץ, שם מדובר על פחות מאחוז תמותה ופי עשרים משפעת רגילה).
זה לא שהווירוס תש כוחו כפי שיש מי שטוענים. הירידה בתמותה נזקפת לידע שנצבר בשבעת החודשים שאנו חיים עם המגיפה, ובעיקר ההכרה שלא כל חולה עם קשיי נשימה צריך לחבר למכונת הנשמה, דבר שגרם בהתחלה לסיבוכים רבים שלא בהכרח היו מחויבי מציאות. כיום, חיבור למכונת הנשמה על ידי פתיחת פתח להזרמת חמצן ישירות לריאות הוא הפיתרון האחרון. קודמות לו שורה של פעולות ותרופות שנתגלו כיעילות ומצילות חיים. ביניהם, שכיבה על הבטן וחיבור לחמצן דרך הנחיריים, מדללי דם נגד קרישי דם, ועוד טכניקות שנלקטו מניסיון מצטבר של רופאים ברחבי העולם.
בחירות: מארבע יוצא אחד?
זה מריח כמו בחירות רביעות לכנסת ישראל ב-20 חודשים. ללא ספק שיא אולימפי עם היה ענף כזה.
הרקע למשבר הנוכחי וביטול ישיבת הממשלה היא סביב אישורו של תקציב הממשלה ל-2020. כחול לבן בראשותו של גנץ רוצים תקציב דו שנתי שייקח אותם ל-2021 ולרוטציה המיוחלת. מנגד, ביבי והליכוד רוצים אישור לתקציב עבור 2020 בלבד, כדי שיתאפשר לו ללכת לבחירות ב2021 על אישור התקציב ומבלי להעביר את המושכות לגנץ. מאחר ומדובר בעניין עקרוני, עם נתניהו שמתעב את ממשלת החירום, ומנגד גנץ שלא יוותר על מהותו של ההסכם הקואליציוני בהם הוא רה"מ החליפי – ההתבצרות בעמדות יכולה לכלות את מעט הזמן שנותר עד להתפזרותה של הכנסת ( 24 באוגוסט בחצות הליל).
מדינת ישראל צריכה בחירות רביעות כמו קוץ בתחת, אבל אם לוקחים בחשבון את עשרות האלפים שיוצאים להפגין, והתסיסה הכללית בציבור, יכול להיות שהממשלה הזו בפורמט הנוכחי לא תוכל לצלוח את התקופה הבאה עלינו לטובה בהצלחה. הממשלה הנוכחית מסתמנת כמי שנועדה לפירוק לקראת סבב נוסף ומכריע. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך לדדות עם מערכת שלטונית משותקת לאור האתגרים הצפויים לה בעיצומו של משבר כלכלי עולמי. האם דווקא בחירות נוספות יעשו את ההבדל שלא עשו שלושת המערכות הקודמות? נכון לעכשיו הליכוד במגמת היחלשות על חשבון התחזקותו של בנט ומפלגתו 'ימינה'.
משעמם לא יהיה שם, זה בטוח.
