טראמפ אינו מנהיג של ניואנסים אלא של אבחת חרב חדה • בעסקי נשים, הוא דומה במשהו לקלינטון, גם בטעם וגם בדרך הפעולה • בעסקי שלום, הוא יהיה שונה מאוד
מאת: גל שור
אחרי החגים ראשהשנה-יום כיפור- סוכות הבאים עלינו לטובה, יסתנכרנו שעונים משפטיים, מדיניים ופוליטייםגם בוושינגטון, גם בירושלים. שמואל רוזנר, עיתונאי ומומחה ביחסי ישראל-ארה״ב, מעריך שרק אז אפשר יהיה להתחיל להעריך מה יעלה בגורלה של תוכנית שלום אמריקאית למזרח התיכון, ורק אז אפשר יהיה לזהות האם ועד כמה רציני הניסיון של דונלד טראמפ לנפק דיל אולטימטיבי.
השעון המשפטי השמיע בשבוע שעבר צלצול חזק, בעצם שניים. לא שח ומט, אבל בהחלט שני צעדים קדימה של התובע המיוחד רוברט מולר. יו״ר הקמפיין לשעבר של טראמפ הורשע. עורך הדין של טראמפ הודה באשמה. במקרה של הראשון – תקלה מצערת, אך אין קשר לנשיא. במקרה של השני קשר ישיר לנשיא. מייקל כהן טוען כי טראמפ הורה לו לשלם דמי שתיקה לנשים שקיים איתן יחסים.
עבירה על חוק הבחירות.
השעון המדיני מצביע על אפשרות סבירה לפרסום תוכנית השלום המוכנה של ממשל טראמפ בקרוב. אולי בזמן כינוס עצרת האו״ם בניו יורק. היועץ לביטחון לאומי ג׳ון בולטון, שהיה בשבוע שעבר בישראל, לא מאמין שייצא הרבה מהתוכנית הזאת. הוא גם לא מעורב בה לעומק. אבל הוא ושאר יועצי הנשיא מחויבים להבטחות של טראמפ. הבטיח שגרירות וקיים. הבטיח תוכנית ויקיים. וכפי שאמר הנשיא בווירג׳יניה, זו תהיה תוכנית שתכלול גם מרכיבים של ויתור ישראלי. בעיקר משום שקשה להעלות על הדעת תוכנית שאין בה מרכיבים כאלה.
השעון הפוליטי מתקדם בקצב איטי יותר, אבל תקתוקו בהיר. מתוכנית השלום אולי לא ייצא שום דבר, אבל בחירות מאמצע קדנציה בנובמבר יהיו. על פי כל הסימנים – איש הסטטיסטיקה נייט סילבר קבע ל הסתברות של 73% – אחרי הבחירות יעבור בית הנבחרים לשליטה דמוקרטית, אולי גם הסנאט. במקביל, הסיכוי לבחירות גם בישראל נראה גדול, בערך במועד שבו ייכנס הקונגרס החדש לפעולה. זה אומר שטראמפ יהיה עסוק בבלימת מהלכים של שימוע, ואולי ניסיון הדחה. זה אומר שנתניהו יהיה עסוק בקמפיין, ובשמירה על אגפו הימני מפני השפעתה המערערת של תוכנית שלום שאפתנית.
יש דברים שאפשר לדעת כבר כעת: התוכנית אכן תהיה שאפתנית. טראמפ אינו מסוג הנשיאים שהולכים בקטנות, וגם לא מאלה שהאגו שלהם מוסתר היטב. אם כבר תוכנית, זו תהיה התוכנית, בה״א הידיעה. אם כבר שלום, זה יהיה השלום, שאחריו איש תחת גפנו.
ועוד אפשר לדעת: טראמפ אינו מנהיג של ניואנסים, הוא מנהיג של אבחת חרב חדה. הוא רוצה לחתוך. בעסקי נשים, הוא דומה במשהו לקלינטון, גם בטעם וגם בדרך הפעולה. בעסקי שלום, יהיה שונה מאוד. קלינטון העמיק בחומר, והעתיר על משתתפי המשא ומתן אמפתיה. טראמפ לא יעמיק ולא יעניק. כשירצה עסקה, הוא יתבע, יאיים, יאשים, ילחץ. ישראל תעשה מאמץ גדול לא לעמוד בדרכו. לתת לצד השני לסרב. והצד השני יסרב, שהרי – וגם את זה צריך לומר – קשה לדמיין תוכנית שאין בה ויתור פלסטיני.
מה אי אפשר לדעת? מה יעשו הדמוקרטים עם הרוב בקונגרס. הם יכולים לנצל אותו לשלל שימועים מביכים, תוך הימנעות מהליך הדחה מסוכן. לעתים הוא פשוט נכשל – המקרה של אנדרו ג׳ונסון במאה ה־19. לעתים הוא מוביל להתפטרות – המקרה של ריצ׳רד ניקסון. אך לעתים הוא מחזק את הנשיא שמדובר בו – המקרה של קלינטון בשנות ה־90.
או שהם יכולים להניח שהפעם יצליחו, בגלל עדויות נוספות שיצטברו, או אווירה ציבורית מתאימה, או רוב גדול מספיק של תומכים בבתי המחוקקים. ואז, אי אפשר לשער מה יעשה הנשיא לנוכח הקרבות הצפויים מול הקונגרס. יש נשיאים שקרבות כאלה הניעו אותם להתמקד במדיניות חוץ ויש שנאלצו להשקיע בקרב הישרדות ולהפקיד את מדיניות החוץ בידיים אחרות, כמו ניקסון.
אם זה יקרה לטראמפ, צריך רק לקחת בחשבון את העובדה הבאה: לטראמפ אין הנרי קיסינג׳ר.