מרכז נזריאן ללימוד ישראל ב- UCLAערך יום עיון מיוחד לכבוד יום העצמאות בהשתתפות מרצים אורחים מארה"ב ומהארץ • המראות והקולות
מרכז נזריאן ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת UCLA ערך לכבוד יום העצמאות יום עיון שהתרכז בקשר ובחיבור בין הקהילה היהודית בארצות הברית למקבילתה בישראל. כ-200 אורחים מתחומים שונים בקהילה היהודית בלוס אנג׳לס הגיעו לאולם ה-COVEL COMMONS ונהנו מיום עיון פורה שכלל שלושה פאנלים מעניינים בנושאי דת, עסקים וטכנולוגיה ובידור. כולם כללו דמויות מובילות מישראל וארצות הברית.
הפאנל בנושא דת ומדינה, שהיה לטעמי המעניין והפורה ביותר, עסק בנושא הזהות היהודית ברחבי העולם, וכיצד מדינת ישראל תורמת לקידומו או אולי בכלל מאתגרת אותו. בין המשתתפים הרב דניאל בוסקילה, חיה גילבוע( ג׳ויאש אינגייג׳מנט) הח"כית לשעבר ד"ר עליזה לביא מאוניברסיטת בר אילן והרב ארז שרמן מסיני טמפל. הפאנל הונחה על ידי דיקן 'היברו יוניון קולג'׳ ג׳ושוע הולו.
הרב בוסקילה, מנכ״ל המרכז החינוכי הספרדי ומראשי בית הכנסת תפארת ישראל בווסטווד היה מהדומיננטים בפאנל, והוביל לשיחה ערה יחד עם הרב ארז שרמן. הקבוצה עסקה בין היתר בחשיבות של הקשר היהודי מסביב לעולם ובהבדל בין רבנים שיודעים להעביר את ״החומר הנלמד״ לבין כאלו שיודעים לאחד את הקהילה.
עוד במהלך הפאנל דיונים בנושא סוגיות דתיות-חברתיות כמו מוסד הנשואים הכפוף לרבנות, מדוע קיימת הפרדה בין נשים לגברים בכותל, הדתה ועוד.
מקומם היה לשמוע את הרב שרמן ממעיט בחשיבותה של השפה העברית, כאשר אמר ש"זה לא הדבר הכי חשוב שמאחד את העם היהודי". לא כך מצופה ממדריך רוחני שאמור לדעת את חשיבות השפה: ראשית, מבחינה היסטורית – החייאתה לאחר 2000 שנים שבה כמעט ניכחדה. שנית, כל סטודנט שנה ראשונה בלימודי תקשורת יודע ששפה היא אחד הכלים החשובים ביותר לחיבור בין אינדיבידואלים. על חשיבותה של השפה העברית אין עוררין. ניתוק השפה ככלי חשוב שצריך להימצא בארגז הכלים של כל יהודי נראה כמו נסיון לפטור את יהדות אמריקה מהצורך ללמוד אותה ובנוסף, סולל את הדרך להעלמותה של השפה בעתיד.
• • •
לאחר הפסקת קפה קצרה, התכנס הפאנל שעסק בטכנולוגיה ועסקים בו השתתפו: חדווה קליינדלר מייסדת Emerj, גיא רוזנטל מקבוצת הטכנולגיה, יאיר ורדי, מייסד משותף של פרטנר פיוז׳ין לוס אנג׳לס, מאיה ורדי-שושני מ- Bird Foundation מומחית בתחום הסייבר, וכרמית ידין מנכ"לית Arcus Team . מנחה הפאנל סטויארט גבריאל, פרופ׳ לכלכלה ופיננסים ב UCLA, הפתיע ואמר שלמרות שכולם נוטים להלל את החדשות והטכנולוגיה הישראלית הוא סבור שהיא מוגבלת: "לאחר שנבנה רעיון או אפילו מוצר, הישראלים צריכים לקחת אותו לשווקים כמו סין וארצות הברית. השווקים בישראל קטנים ולא מספיקים כדי לבחון אותו באמת".
בזה אחר זה הציגו הדוברים את החברות אותן הם מייצגים ואת הבשורות הטכנלוגיות שהם מביאים.
החברה של ורדי למשל השקיעה ביותר ב-27 סטארטפים בארה"ב בסכום של למעלה מ-40 מיליון דולר. מה שהוביל לדיון פורה בנושא שיתופי הפעולה בין השווקים האמריקאים לישראל ועל מיזוג חברות וגם על ההבדלים התרבותיים בין היזמים הישראלים לאמריקאים. רוזנטל: ״פה (בארצות הברית), כדי לעודד מקוריות אומרים לעובדים לחשוב מחוץ לקופסא. בישראל אין בכלל קופסא, היא לא קיימת – כל אחד עושה מה שבא לו״…
נושא נוסף שנידון הוא על חברות ישראליות שמגיעות לארצות הברית, פותחות שם משרדים ומהוות שחקן פעיל בשוק, תהליך שלא קורה בכיוון ההפוך. כאן החל דיון על חברה אמריקאית אחת שכן הגיעה לאחרונה לישראל: ׳אמזון׳ וכיצד תשפיע כניסת של ענקית הקניות על השוק הישראלי ועל תרבות הצריכה בחברה הישראלית.
בתום הפאנל יצאו האורחים לארוחת צהרים קלה ברחבת האולם המשקיפה על הקמפוס.
• • •
הפאנל השלישי והאחרון בנושא תעשית הבידור, שהיה הקליל והמהנה ביותר והתהדר בכוכבת ישראלית גדולה הזמרת והשחקנית נינט טייב. נינט ביצעה מספר שירים והסבירה כיצד כתבה אותם. אחד מהם כתבה בעקבות המעבר ללוס אנג׳לס לפני מספר שנים.
עוד בפאנל איש הקולנוע והטלוויזיה הישראלי גידי רף הומלנד, חטופים)) שעושה חייל בשנים האחרונות ככותב ומפיק הוליוודי מוערך. ריף דיבר על תעשית על הטלוויזיה וסיפר על הרעיון וההשראה מאחורי הומלנד.
פרופ' רונית וייס-ברקוביץ, מרצה לקולנוע מאוניברסיטת תל אביב, סיפרה על תעשיית הסרטים בישראל ועל הבדלי התקציבים העצומים בין הפקות ישראליות לאמריקאיות.
ניקול יורקין, תסריטאית ומפיקה טלוויזיונית, חלקה עם הקהל את הסיפור מאחורי הסדרה ״פאודה״ שזכתה כידוע להצלחה מרשימה בארצות הברית ובעולם כולו.
הפאנל הסתיים בעוד שיר של נינט עם גיטרה אקוסטית לבקשת הקהל, שהתענג מכל רגע ולא הפסיק לתעד את הרגעים הקסומים בסלולרי שלו.
