ראש השנה ויום הכיפורים מהווים ימים מכוננים בזהותם של רבים מיהודי התפוצות * השנה, הגבלות הקורונה מעמידות בסכנה את החוט המקשר הזה
עבור יהודים רבים בתפוצות ראש השנה ויום כיפור הם לא רק ימים מקודשים בלוח העברי, אלא גם ימים מכוננים של החיים היהודיים והזהות היהודית. רבבות יהודים בתפוצות נוהרים בראש השנה לשמוע קול שופר, בליל יום כיפור לכל נדרי, ובצאת הצום לתפילת נעילה ותקיעת שופר.
רבים מן היהודים הפוקדים את בית הכנסת בתפוצות ישראל ביום כיפור אינם דתיים. ביום הקדוש בשנה כולם באים לבית הכנסת ויושבים יחדיו; מהיהודי המסורתי ועד היהודי החילוני, מהיהודי שמגיע ברכב לבית הכנסת עד היהודי המתבולל הנשוי לאישה לא יהודייה. ויש גם יהודים שעובדים ביום כיפור ולוקחים הפסקה קצרה כדי להגיע לזמן מועט לתפילות המרכזיות.
יהודים אלה לא באים בהכרח להתפלל, אלא לשתף עצמם עם הציבור. יש הבאים כדי לשמר את זהותם היהודית לפחות אחת בשנה, אחרים מתוך כבוד לאבותיהם ונוסטלגיה לזיכרונות ילדותם. יש המחפשים שייכות, ואחרים משמעות. הם באים מבחירה, מתוך רצון להביע את זהותם. היהודי בתפוצות חש עצמו לרוב בודד, לבד. ביום כיפור הוא מבקש להיות חלק, להרגיש שייך, לחזק את זהותו האישית על ידי הצטרפות, ולו קצרה אך בעלת משמעות, לקולקטיב היהודי.
למרות הנאמר, עדיין רוב היהודים בתפוצות אינם פוקדים את בית הכנסת גם בימים הנוראים. במחקר שנערך לאחרונה בקהילות היהודיות באירופה התברר אמנם שביום כיפור מגיעים לבתי הכנסת כחצי מיליון יהודים לעומת רבע מיליון בכל שבת, אך עדיין כ־70 אחוזים מיהודי אירופה אינם מבקרים כלל בבית הכנסת – גם לא ביום הכיפורים.
בארה"ב, על פי דו"ח מכון פיו משנת 2013, אחד מכל ארבעה מבוגרים יהודים משתתף בתפילות ואירועים דתיים בבית הכנסת לפחות פעם בשבוע (11%), או בין פעם לפעמיים בחודש (12%). כשליש מהיהודים (35%) פוקדים את בית הכנסת כמה פעמים בשנה, למשל בחגים (ראש השנה ויום כיפור). ארבעה מתוך עשרה אינם משתתפים בטקסים בבית הכנסת אלא לעיתים רחוקות (19%) או אף פעם (22%). במחקר שנערך בקנדה עלה כי מתוך כ־180 אלף יהודי טורונטו, רק 40 אלף פוקדים ביום כיפור את בתי הכנסת של הזרמים השונים.
עדויות מרחבי הגלובוס
השנה, בצל הקורונה, המצב מסובך עוד יותר. להלן שורת ציטוטים של שליחי ורבני מכון שטראוס עמיאל ("אור תורה סטון"). ביקשתי מהם לתאר את המציאות והתוכניות בבתי הכנסת, איש איש בעירו ובקהילתו:
לימה, פרו: "לצערנו הציבור לא יוכל להגיע לתפילות בימים נוראים בגלל הנחיות המדינה, וכל אחד יתפלל בביתו. כל משפחה תקבל מדריך כיצד לקיים את התפילה בבית".
טורינו, איטליה: "תפילות רק בבית הכנסת הגדול, עם מרחק בין האנשים. יוכלו להשתתף 180 אנשים במקום 800. חושבים על שני מנייני נעילה בכיכר, כדי לתת מענה לציבור גדול יותר".
פירנצה, איטליה: "בבית הכנסת הגדול יוכלו להכניס השנה רק 200 מתפללים מתוך 600 מקומות. יש להירשם מראש, ולפי מספר הרשומים נראה אם לארגן שני מניינים לראש השנה. מתכננים לארגן תפילה לילדים עם ההורים בסוף הבוקר".
מונטווידאו, אורוגואי: "יקיימו רק את התפילות המרכזיות – ליל ראש השנה, מוסף ותקיעת שופר, כל נדרי ונעילה. כל תפילה רק שעה וחצי. הציבור יהיה מחולק בשני אולמות שונים".
גלזגו, סקוטלנד: "הרבה יהודים מעדיפים לא להגיע השנה. לאלה שיגיעו יהיו כמה מניינים מקבילים בבית כנסת אחד. לצערנו לסטודנטים לא יהיה מקום בבית הכנסת, כי הם לא חברי הקהילה".
ניירובי, קניה: "נפגשים לשעה אחת בלבד לכל תפילה, רק גילאי 14 עד 58. הרבה אנשים יתפללו לבד בביתם".
ברצלונה, ספרד: "רק שליש מהציבור יוכל להיכנס לבית הכנסת, 150 מתוך 450. לכן יתקיימו ארבעה מניינים במקביל. ביום כיפור יתפללו בתיאטרון הלאומי שיש בו 1,500 מושבים, כדי לשמור על ריחוק מקום ולהיות ביחד".
שטוטגרט, גרמניה: "תפילת ראש השנה עם הרשמה מראש והרחקה. מחליפים מסכות כל שעתיים. ביום כיפור מתפללים באולם קונצרטים גדול ולא בבית הכנסת".
קופנהגן, דנמרק: "עושים 'תפילת משפחות' מקוצרת ביום השני של ראש השנה בצהריים".
אומהה, נברסקה, ארה"ב: "לא מעט אנשים יבחרו השנה לא להגיע לתפילות. נתפלל בשני אוהלים (גג בלבד, ללא דפנות) בחוץ, וצריך להירשם מראש. התפילות יהיו קצרות מהרגיל. לילדים עד גיל 12 תהיה תפילת ילדים מיוחדת בנפרד".
לונדון, אנגליה: "מתפללים את כל התפילות, אך מתחילים מ'המלך' ומשמיטים חלק מהפיוטים. צפי לתפילה של שעתיים. שירה מותרת לחזן בלבד. לא תותר כניסת ילדים לבית הכנסת. יש לנו 500 אנשים בקהילה, ורק 180 נרשמו לתפילה. ביום השני של ראש השנה יהיה 'אירוע שופר' למבוגרים באצטדיון כדורגל".
פאלו אלטו, קליפורניה: "יהיו תקיעות שופר בפארקים לאנשים שלא רוצים או לא יכולים להגיע. מכינים מראש ספר מתכונים לבתים, וסידור מקוצר עם דברי תורה לקהילה. נקיים ערב התעוררות בזום".
מונטריי, מקסיקו: "המצב בעיר לא טוב ואנשים חוששים לצאת. עוד לא ברור אם התפילות יתקיימו בבית הכנסת או במרחב מאוורר יותר. אחר הצהריים יהיו תקיעות שופר לאנשים שלא יוכלו להגיע לתפילות, בשטח פתוח בתוך מתחם הקהילה. ייתכן שנעשה יזכור וכל נדרי לפני יום כיפור דרך זום".
דרבן, דרום אפריקה: "מצד אחד אנשים רוצים לחזור לבית הכנסת, ומצד שני קצת מפחדים. נקיים מניינים של עד חמישים איש, מקסימום שעתיים. נקיים תקיעות שופר במתחמי מגורים של היהודים. בנוסף, שולחים עוגות לחברי הקהילה יחד עם עלון ובו קידוש וסימנים, ורעיונות לראש השנה".
קיטו, אקוודור: "בית הכנסת יהיה סגור. תפילה בזום שעתיים לפני החג ובמוצאי החג".
בוגוטה, קולומביה: "הכול סגור בינתיים על פי החוק. ננסה לקיים מניינים בבתים פרטיים".
ליברפול, אנגליה: "רק שלושים תקיעות בבית הכנסת. יהיו עוד 13 מקומות שיתקעו בהם במשך היום. רק לחזן מותר לשיר, ומקהלה בריחוק 3 מטר זה מזה. ילדים מתחת גיל 12 לא יכולים להשתתף. לכל נדרי יש צורך ברישום. יש מקום ל־100 איש בלבד, וכל הקודם זוכה. יזכור יתקיים בערב יום כיפור בזום, ובחג יהיו שני סבבים כדי שלכולם תהיה הזדמנות להזכיר את יקיריהם".
ורשה, פולין: "מתפללים בבית כנסת עד 150 איש כדי לשמור על מרחק. יהיו שני סבבים של כל נדרי. צריך להירשם מראש לתפילה זו ולנעילה. כל האנשים שבאים לתפילה ביום כיפור רוצים להיות בתוך בית הכנסת, ולכן מתפללים בסבבים".
פריז, צרפת: "בית הכנסת הגדול בפריז, 'לה ויקטואר', מכיל 2,400 מקומות ישיבה. השנה יוכלו להשתתף עד 1,000 איש בהרשמה מראש. יהיו עוד שני אולמות עד 100 איש בנוסח יהודי מצרים ויהודי תוניס".
מנילה, הפיליפינים: "בדרך כלל באים לבית הכנסת בחגים מאתיים איש. השנה יגיעו רק עשרים, בין גיל 20 ל־60".
קו פרשת המים
נוכח הקושי העולה מתיאורים אלה, עלינו להיות מודעים ליצירתיות של הרבנים בקהילות ישראל. הם עושים כל אשר לאל ידם ואת כל הניתן על פי ההלכה, כדי לשמר לא רק את התפילה אלא גם את החוויה הרוחנית־חברתית של הימים הנוראים.
השנה הימים הנוראים יהיו נוראים. אנו עדים לעולם הפוך: בתי כנסת סגורים וכאלה שמגבילים השתתפות מתפללים; יהודים רבים שמפחדים להתקרב לבית הכנסת; מניינים קטנים, יחידים מתפללים בבית, ילדים, נשים ומבוגרים שלא יזכו לשמוע קול שופר, תפילות ותקיעת שופר בזום, תפילה בלי שירה של הקהל. במדינות רבות הילדים והנערים עד גיל 13 לא יורשו להגיע לבית הכנסת.
האם שנה אחת ללא תפילות ימים נוראים תגרום להתרחקות של יהודים ממסורת, או אולי דווקא להתקרבות? האם היא תגביר את הגעגוע מתוך הריחוק, או שמא המצב של יהודים ללא שופר וללא כל נדרי יתקבע עוד יותר בקיום היהודי? ראש השנה ויום כיפור הקרובים עלולים להפוך לקו פרשת המים בזהותם של רבים מיהודי התפוצות.
