הנשיא רוסק, אבל לממסד זה לא מספיק. צריך לפזר את האפר בעולם כולו, למען יראו וייראו, שמא יקום מישהו אחר וינסה לשחזר את מה שקרה בארבע השנים האחרונות
אם יעצרו אתכם כשאתם מציתים מכוניות, הורסים רכוש, בוזזים סחורה מעסקים, התקשרו אלינו. עורכי הדין שלנו ניצבים מוכנים 24 שעות ביממה. אנחנו נשלם את דמי הערבות לשחרר אתכם מהמאסר. אל דאגה, עשו ככל העולה על רוחכם – יש לכם זכות מלאה מהחוקה להפגין! כך תודרכו מפגינים מהלך המהומות בערים בכל רחבי ארה״ב בחצי השנה האחרונה, וכך היה הלכה למעשה. הגופים האחראים והמממנים מאוד גאים בכך, המשתתפים הפעילים באותו ליל-בדולח מצחקים עד היום ומי שסבל הם מממילא בעלי עסקים קטנים, לבנים ושאר אשמים.
אם אתם רואים מישהו שאנחנו מתנגדים אליו, התייצבו נגדו. הפריעו לו. עימדו פנים אל פנים והתעמתו אתו. כך חברת הקונגרס השחורה ווטרס מלוס אנג׳לס, כי את זה מותר וראוי לעודד בפומבי – כל זמן שהיא זו שעושה זאת. הדבר אסור בתכלית האיסור על אחרים (חס וחלילה אם מישהו יתייצב בפניה, ודאי שונא שחורים הוא וחייבים להעמידו על מקומו).
אם ברצונכם לבזוז חנויות ברודיאו דרייב, זו זכותכם לפי החוקה (כך לפי ראש העיר בוורלי הילס בעבר ובהווה). אך כשתפריעו לתושבים במעלה הרחוב, העירייה תעביר מיד חוק עזר בהול האוסר על התקהלויות לאחר השעה שמונה בערב, כי הזכויות מותרות כל זמן שהן לא מפריעות להם בבתיהם, בערב בו הם אוכלים ארוחת ערב עם בני משפחותיהם, והרעש מבחוץ, כמו גם הסכנה האורבת, מפרים את שלוות רוחם. צדק חברתי מותר, אך לא מול הבתים המפוארים שלהם. להם בריכת שחיה ומגרש טניס במגרש האחורי של הבית, ואלו המפגינים בניגוד לחוק הם פורעי חוק, חוליגנים, פשוטי העם וענייו, אנשים שמקומם לא בשכונות הפאר של בוורלי הילס.
אם מישהו חושב שהיו אי סדרים בבחירות ועוקב אחר התהליך המצוין בחוקה, הוא יכול למצוא את עצמו מואשם בבגידה ובפלילים, ובדרישה להרחיקו לאלתר מסנאט ארה״ב. = אך אם אתה דמוקרטי ועשית בדיוק את אותו הדבר, כל הכבוד (או שהיה זה בעבר, ואין לבלבל את השיחה הנוכחית עם דברים שאינם קשורים באשמתו של דונלד ובני משפחתו).
לפי אותו תסריט, מקובל ונתמך ע״י הדמוקרטים שוחרי החרות והחוקה, הרי שאם שלטונות החוק יאסרו אתכם, בגלל שהפגנתם לפני בניין הקונגרס, וחלק מכם נכנס פנימה, הצטלם במשרדים (של ננסי פלוסי לדוגמא, או במרום מושבה ב״בית הנבחרים״ הוא בית האנשים כולם), רוסס בגז מדמיע או מת, כמו אותה אישה מסן דייגו ששירתה בכבוד בצבא ארה״ב וכמה פעמים במזרח התיכון), בגלל ששוטרים שלא ידעו מה הם עושים נבהלו ואיבדו את עשתונותיהם, אל תדאגו ואל תראו – הנשיא לצדכם. הנשיא יחון אתכם לפני סוף כהונתו. ממילא מאשימים אותו שהשתגע ויש לאשפזו לאלתר.
מה שמותר למוסלמים, מה שמותר ל״חיי שחורים נחשבים״ ולאנטיפה, מה שמותר כמובן לדמוקרטים אסור בתכלית האיסור על הרפובליקנים ועל הנשיא טראמפ. מצד אחד של מאזני אלת הצדק ישנם דברים מותרים, שהופכים לאסורים בהחלט בצד השני של המאזניים, הדמוקרטים הפכו לגרועים יותר מהאיסלמיסטים, והם ואיתם האליטות האחרות (התקשורת והאקדמיה) נוקטים באותן שיטות בדיוק של האיסלמיסטים: כיוון שהם לא יכולים לנצח בהינתן העובדות או הכללים (הפועלים רק לטובתם, אחרת הם לא קיימים), הם מתעלמים ממה שקורה (ראו דוגמא בנו של ביידן והאשמות נגדו). כשזה לא עובד, יש לערוף את ראשו של המתנגד (תיאו ואן גוך בהולנד, עורכי העתון צ׳רלי האבדו בפריז או המורה הצרפתי). עשה וחשוב כפי שאנחנו מצווים, ואם לא אחת דינך – מוות.
למי שמפקפק, הסתכלו במר גורלו של נשיא ארה״ב, שניסה לעשות ככל יכולתו למען ולטובת ארה״ב ואזרחיה. היום אסור אפילו לבטא את שמו (אלא אם כן זה בשאט נפש ובזלזול, בניבול פה ובהבטחה של עונשים חמורים במיוחד).
מה שקורה בארה״ב חייב לשמש נורת אזהרה לכולנו, אך יותר מכולם, ישראל והיהודים צריכים לזהות את התהליך ולעמוד על המשמר, לשמור על נפשותיהם. מדוע? כי התהליך נגד הנשיא טרמפ זהה לתהליך נגדנו, ואם נדמה היה שהוא מכהן ״פחות או יותר״ על מי מנוחה, הרי שאתרע הגורל והוכיח שלא כך הוא. אם לנו נדמה לשניה שהחיים על מסלולם, ואנחנו מצליחים אפילו במבחן המגפה, הרי שלא רחוק היום ויתברר שהכל אשליה, והשנאה כלפינו כה מובנית, מושרשת ועמוקה, שנשלם מחיר יקר וכואב עד מאד.
אם תנועת החרם לימדה אותנו דבר, הרי הוא שהכוונה לא היתה אף פעם להחרים ממש את מדינת ישראל, מוסדותיה או מוצריה. אם זה במקרה קרה, מה טוב – בונוס לא צפוי. עיקרה של תנועת החרם הוא להרעיל את הדעות בטפטוף תמידי שהיהודים ומדינת ישראל בחטא נולדו, גזלו מדינה לא להם, אשמים בכל הרוע בעולם ומייצגים את השטן עלי אדמות. היהודים אינם אנשים, הם שדים. הם הנאצים החדשים. הם עושים דברים נוראיים: הם שותים דם ילדים נוצרים או משתמשים בו לאפות מצות, הם קוצרים איברי בחורים פלסטינים וזורקים את הקורבנות כזבל בעודם מפרפרים בין חיים לבין מוות, הם יורים להנאתם בפלסטינים, הם גוזלים מהם את המים, הם מרעיבים אותם בגטאות פתוחים, הם מונעים מהם את החיסון נגד קוביד-19, ועוד. לכן דמם (דמנו) מותר.
כל מי שמעורב בפעילות נגד ה״יהוד״ מבורך, וכסף רב כמו גם כבוד יחולקו לו ולבני משפחתו לכל החיים. ככל שאותו אדם הצליח לרצוח ולפצוע יותר אנשים, כך זכותו בעולם זה עולה, ואם אותו אדם המשיך לעולם הבא, שם מחכות לו 72 בתולות להנעים את זמנו.
הדה-לגיטמיציה, דמוניזציה ודה-הומניזציה נגדנו יכולים להביא רק לידי תוצאה אחת, גם אם זו מתבוששת לבוא: השמדת היהודים באשר הם, שכן הם הנגיף המביא כזה סבל לעולם. אם יוצא בחור ובן דודו לרצוח משפחת יהודים בערב שבת, הורים וילדיהם (משפחת פוגל), האם תשבע שהם אכלו את תבשיליה והיו כל הזמן בבית, עד שהלכו לישון, וכשמתברר לכולם שהם אלו שרצחו, חזרו, התקלחו והלכו לישון בשלווה ובשביעות רצון מוחלטת, אותה אם מברכת את אללה ומשבחת את מעשי בנה ואחיינה. אינשאללה, הם יזכו לעשות עוד יותר. בטלוויזיה ובבתי הספר מלמדים ומדגימים בינתיים איך לשחוט יהודים, כי אכן זו אומנות. אצלנו מלמדים שוחטים שחיטה כשרה מה היא, בכדי למזער את סבל החיות, ואצלם מלמדים ילדים ובני נוער איך לשחוט ביעילות, כי כמה שיותר יהודים מתים, כך ישתבח אללה הרחום והרחמן (אכן קשה אתנו עד מאד)!
קם נשיא וניסה לשנות ולהלחם בשנאת העולם נגדנו. שנאה עתיקת יומין, ואיש לא העז לחשוב אחרת, שאולי ניתן וראוי וכדאי לפעול. עד שהגיע הנשיא טרמפ ויצא להלחם את מלחמות ישראל. הוא ולא אחר. הוא ולא אנחנו. הוא נלחם באנטישמיות שהשתלטה באוניברסיטאות ובתקשורת ובהוליווד, באו״ם ובמדינות זרות. הוא היה המגן והלוחם, ואנחנו – כפויי טובה.
כך משך ארבע שנים, ואנחנו לא ידענו מה עוד אנחנו יכולים לבקש ולא ביקשנו. מזרח תיכון חדש. יום נולד. מדינות איתן יש לנו עכשיו יחסים רשמיים, גלויים, ועוד היד נטויה. אך זה היה יותר מדי בפרק זמן קצר מדי. העולם לא סבל זאת. ארבעים שנה לפני הנשיא טראמפ, השאח של אירן עשה מעשה דומה בנסיון להביא את ממלכתו מפיגור בן אלפי שנים לעולם המודרני. מהר מדי, מרוכז מדי, ובעזרתו האדיבה (ובלחץ של) הנשיא קרטר, השאח נפל וחומייני השתלט על המדינה.
במשך ארבע שנים הדמוקרטים היו חולים ממש. הנשיא הטריף את דעתם. התקשורת לא ידעה מה לעשות, רקחה ורקחה, והרעל טפטף מהאינפוזיה לוורידים שלנו ללא הפסק. באוניברסיטאות נלחמו, כך גם באו״ם, כי ליהודים קם מגן, לוחם ומושיע, וכל זמן שהוא על רגליו, לא ניתן היה לגעת ביהודים. כיפת ברזל שצריך היה למוטט.
גם חברות הענק הטכנולוגיות הצטרפו לצבא מתנגדי טרמאפ, כי הוא טען ובצדק שהן שולטות בשיח – מה מותר להפיץ ומה אסור. ארגון יהודי המבוסס בירושלים עשה ניסוי מענין – ומייצג: הועלו שני אתרים מקבילים, באחד ״ישראלים, צה״ל, ישראל וכו׳״ ובשני הוחלפו המילים ב״פלסטינים, פלסטין, הרשות או חמאס.״ הרשתות החברתיות הסירו מיד את האתר הפרו ישראלי אך השאירו על כנו את האתר הפלסטיני.
חברות בעולם העיסקי לא אהבו שהנשיא טראמפ הציב את טובת האזרח האמריקאי לפני תעשיית הכסף שלהם, ובייחוד ענקיות התרופות. כל אדם מבוגר בארה״ב שמשתמש בתרופות מדי יום יודע עד כמה יקר הדבר. אך אותן תרופות המיוצרות כאן ע״י חברות אמריקאיות פטריוטיות טובות נמכר מעבר לגבול בקנדה בשליש המחיר. העיקר שהן עושקות את המבוגרים בארה״ב!
מתחילתה של קדנציה עד סופה, כל שהנשיא עשה היה לטובת ארה״ב, לטובת האזרחים כולם. אך היה זה מרוכז כל כך, שהממסד התמרד, ויצא כשידו על העליונה. הנשיא רוסק, ולממסד זה לא מספיק. צריך לפזר את האפר בעולם כולו, למען יראו וייראו, שמא יקום מישהו אחר וינסה לחזור על מה שקרה בארבע השנים האחרונות.
הנה אזהרה למדינת ישראל: נגמרו ״שבע השנים הטובות״ ובפנינו פרות חולות, רעות מראה, כמותן לא נראו בכל ארץ מצרים בכל הזמנים. אנחנו על הכוונת, הן של יהדות ארה״ב והן של הדמוקרטים שעכשיו בשלטון מוחלט. הגיעו לסיומן שנות הנשיא הטוב ביותר למדינת ישראל ולעם היהודי.
בארצות המוסלמיות ובאירופה, אסור לי – יהודי מעם הספר (הוא ספר הספרים הנצחי) והשבת – להעז להגיד את השם מוחמד (שכן איני מוסלמי, וכך אני מזהם את השם של הנביא ובן האלוהים). עונש חמור ביותר צפוי לי. כל ציוץ שיכול להחשב בעיני האיסלמיסטים כפוגע בנביא מוחמד פרושו עונש מיידי. בפולין אסור לי – בן של ניצולי שואה, שמרבית משפחתו נכחדה בשואה, בפולין ״הכבושה״ – לדבר על השואה אלא אם כן אני נזהר מאד לנפשי. החוק הפולני אוסר זאת עלי ומאיים בהטלת עונשי מאסר משמעותיים ביותר. בארה״ב הס מלהזכיר את שם הנשיא, שכן אני זכר לבן, שונא שחורים (לפי הגדרת היותי לבן) ורפובליקני, והשם ״טראמפ״ מוקצה מחמת מיאוס. עונש כבד מאד צפוי לי, וירדפו אותי כל ימי חיי לאמלל אותי, כי חופש הדיבור והעיתונות אינו תקף עבורי, אדם המכבד ומוקיר תודה לנשיא טראמפ.
טוב שליהודים יש ארץ משלהם, ושם הבית והמקלט, ושם עדיין מותר לחשוב באופן עצמאי ולהביע דעה ולצפות לחיות בשלווה ובביטחון. כי בכל מקום אחר אנחנו ״אויבי המדינה", למעט מאשר במדינתנו אנו. אולי בא הדבר ללמדנו משהו?
