ישראל נכנסת למערכת בחירות לקראת 23 במרץ 2021, הרביעיות תוך שנתיים * גם הפעם הן לא יהיו על שמאל־ימין, אלא על ביבי – לא־ביבי * 7 קושיות
1. כמה גדעון סער יקבל?
פרשנים מעריכים: "בין 10 ל־30 מנדטים". קראתם טוב. 10 קל להבין. כמה מהליכוד, כמה מימינה, כמה מכחול לבן. 30 זה המקרה שבו סער נראה לפתע כמו מי שמוציא את נתניהו מבלפור. במקרה כזה הוא לא ייקח כמעט כלום מהליכוד, אבל ישאב חצי ממצביעי בנט, כמעט את כל מצביעי כחול לבן, לא מעט מיש עתיד, כמה מליברמן. לסער יש תקרה, כי הוא איש ימין מובהק. אבל הבחירות, כבר כמה שנים, הן לא על שמאל־ימין, הן על ביבי-לא־ביבי. אפשר כבר לדמיין את הקמפיין "זה גידי או ביבי", ואת בוחרי יש עתיד, אולי אפילו כמה של מרצ, מתגרדים ושואלים את עצמם אם לא צריך, לפחות הפעם, ללכת עם הסיכוי לגרש את הדיבוק.
2. מה קורה עם ימינה?
עד כניסתו של גדעון סער למרוץ, הסקרים נתנו לימינה של נפתלי בנט יותר מ־20 מנדטים. אבל כמו שהוכח השבוע, ימינה היא מפלגה פריכה. למה פריכה? כי רוב אוהדיה מחבבים אותה, אבל לא מחויבים לה. רבים מהם מחויבים למשהו אחר. בדרך כלל, לניצחונו של בנימין נתניהו. סקר נרחב של בוחרי ימין מצא שיותר ממחצית בוחרי הימין רואים בנתניהו את מי ש"מייצג את עמדותיהם". בנט קיבל פחות מחצי ממנו. זה יכול לבשר על נטישה המונית ביום פקודה, חלק לסער (מי שבכל זאת רוצים בלי נתניהו), חלק לליכוד (כדי לוודא שיהיה נתניהו).
3. איזו קואליציה יוכלו להקים?
הקואליציה הקלה ביותר להקמה תהיה קואליציית ימין־חרדים. קלה מספרית, אידיאולוגית, אבל לא אישית. בפעם הקודמת נתניהו השאיר את בנט בחוץ. את גדעון סער לא ספר. בפעם הבאה יזדקק לפחות לאחד מהם. עכשיו נניח שלנתניהו יש 35 מנדטים, לבנט 15 ולסער 15. המחיר של החרדים קבוע וידוע. הוא ישולם. המחיר של בנט וסער פחות ברור. האם בנט יסתפק בביטחון? האם סער יסתפק בחוץ? אם כן, יהיה קל. אם לא, אם ירצו רוטציה, נתניהו יתחיל לשחק ביניהם. לקחת אחד ולתת לו את השמיים, ולהשאיר את השני בחוץ. את מי ייקח? כנראה שאת בנט.
סער עוד צריך להוכיח שהמפלגה שלו שווה את המנדטים שהסקרים הראשוניים חוזים לה. היא צריכה להוכיח שהיא יותר מהתלהבות של הרגע הראשון. אם תעשה זאת, יש הרבה אפשרויות, בעיקר להקים קואליציה של מפלגות ימין ומרכז ציוניות בלי פשרה אידיאולוגית מרחיקת לכת. תסריט כזה מאפשר קואליציה של סער, בנט, לפיד ונספחים. וזה לפני שמביאים בחשבון אפשרות של סער, בנט, חרדים ונספחים.
4. כמה תקבל הליכוד?
זה יהיה נתון קריטי. גם במובן הסמלי: נתניהו עם 35 או 40 מנדטים יוכל לערער על הלגיטימיות של מישהו אחר, עם 10 או 15 מנדטים פחות, שמנסה להקים ממשלה. מזה תיגזר השאלה כמה מפלגות הוא צריך בקואליציה חוץ מהחרדים. עם אחת אולי יהיה אפשרי להסתדר (תמורת תיקים, או רוטציה). עם שתיים כבר יהיה קשה. כרגע הליכוד לא נמצאת במקום גבוה, אבל כבר ראינו את נתניהו שואב מנדטים בשבועיים שלפני בחירות.
5. האם יהיה איחוד במרכז־שמאל?
לאיחוד במרכז־שמאל יש שני חסרונות. האחד – קשה לראות אותו קורה. השני – ספק גדול אם יספיק להרכבת קואליציה. בגלל הספק, קשה לראות אותו קורה (למה שלפיד יוותר, אם ממילא אין שלטון?). צריך לשאול אם הוא בכלל נחוץ, ולמי. אחוז החסימה נותר כשהיה. אבל נדמה שבסיבוב הזה החסימה תסכן רק צד אחד. את הבוחרים הערבים, אם מפלגתם תתפצל. את השמאל, אם העבודה תתעקש לרוץ לבד. את מרצ, אם כל מיני כוכבים לרגע יגנבו לה קולות. את כחול לבן, שכבר בדרך להתמוטט.
6 מה עם העבודה, מרצ והרשימה המשותפת?
סקרים בחודשים האחרונים מראים שעוד יש בממוצע כאחוז וחצי של בוחרים במפלגת העבודה, שבדעה צלולה מתכוונים להשליך את קולם לבור ללא תחתית. יותר מ־50 אלף בוחרים. מרצ יציבה. מנהיגים צריכים להתפלל (כנראה לאלוהי האתאיסטים) שלא יהיה איחוד בשמאל־מרכז. אבל יותר מזה הם צריכים להודות לבנט וסער. אם הם האלטרנטיבה, ולא מישהו יותר שמאלי, מצבה של מרצ יותר טוב.
הצבעת הערבים הייתה ההפתעה של סיבובי הבחירות הקודמים. אבל הסקרים מלמדים על הצטננות של הבוחרים הללו בגלל המריבות הפנימיות ואולי משום שהבינו שאין הבדל בין 11 מנדטים באופוזיציה ל־15 מנדטים באופוזיציה. אולי רע"ם של מנסור עבאס תהיה הפתעת הבחירות. סקר של המכון לדמוקרטיה זיהה תמיכה של 40% מהערבים ב"שיתוף הפעולה בכנסת" בין נתניהו לבין עבאס. ההחלטה, אם לנסות לתרגם את הנתון היפה הזה למנדטים, כולל הסיכון שכרוך בכך, תלויה ועומדת.
7. עוד יש קורונה?
אם נתניהו ינצח, זו תהיה הוכחה ברורה שלקורונה אין תפקיד ממשי במשחק הפוליטי. אם נתניהו יפסיד, אפשר יהיה לטעון שזו הקורונה שפתחה את הדרך לבנט ולסער. אבל האמת היא שזו לא הקורונה, זה נתניהו. אפילו בעיצומו של המשבר הדרמטי האחרון נתניהו הוא הנושא המרכזי של מערכת הבחירות. בעדו או נגדו יצביעו. איתו או בלעדיו יקימו קואליציה.
