עד לאחרונה נראה היה שארה"ב נפגעת ממיתון בערך פעם בעשור. אבל שנתיים בלבד לאחר סגרי הקורונה הראשונים, המעגל העסקי שוב מתהפך בקצב מטלטל ומיתון נוסף נראה בדרך. הזיכרון בנוגע למיתונים מעוצב בידי שני האחרונים – המשבר הפיננסי של 2009-2007 והקורונה של 2020. שניהם היו קשים ויוצאי דופן. ביחס אליהם, מעריך אקונומיסט, קרוב לוודאי שהמיתון הבא יהיה קל יותר – אבל משום שהכלכלה העולמית, שוקי הנכסים והזירה הפוליטית האמריקאית פגיעים, השלכותיו עלולות להיות קשות ובלתי צפויות.
אין דרך לברוח מההתכווצות הכלכלית בארה"ב: העלייה במחירי המזון והבנזין פוגעת בצריכה. בחודש אפריל הייתה האינפלציה גבוהה ב-8.3% לעומת אשתקד, וגם בנטרול המזון והאנרגיה היא גבוהה – 6.2%. הבעיות בשרשרת האספקה עלולות להימשך כל עוד משתוללת המלחמה באוקראינה וסין דבקה במדיניות ה"אפס קורונה". שוק העבודה בארה"ב לוהט, עם כמעט שתי משרות פנויות על כל מובטל בחודש מרץ – השיעור הגבוה ביותר ב-72 השנים של איסוף הנתונים. העלייה בשכר עומדת על שיעור שיא של 5.5% – בו חברות לא יכולות לעמוד בלא להעלות מחירים.
הפדרל ריזרב מבטיח לשפוך מים על האש וצפוי להעלות את הריבית ביותר מ-2.5 נקודות האחוז עד סוף השנה, מקווה שבכך יוכל להוריד את האינפלציה ליעד של 2% בלי לגרום האטה.
אבל ההיסטוריה מלמדת שפעילות להאטת האינפלציה צפויה לצמצם את המשק. עם זאת, אקונומיסט צופה שהמיתון יהיה קל יחסית, ודאי בהשוואה לשניים הקודמות. לאמריקאים עדיין יש כמויות כסף ניכרות מחבילות הסיוע בקורונה והמגזר העסקי רושם רווחים נאים. שוק הדיור מאט בשל עליית הריבית, אבל הבנקים חזקים והדבר לא יפגע בהם. האינפלציה מצויה מעל היעד מזה שנה בלבד וריסונה אמור להיות קל יותר.
הבעיה היא שאפילו מיתון קל בארה"ב עלול לחשוף בעיות אחרות. האחת היא משבר במחירי המזון והאנרגיה ברוב העולם, בשל המלחמה באוקראינה; הכנסות משקי הבית כבר מצויות בצניחה. מיתון בארה"ב ינחית מהלומה נוספת על משקים פגיעים בדמות ירידה בביקוש למוצריהם. מדיניות מוניטרית מצמצמת של ה"פד" והתחזקות הדולר כתוצאה ממנה יוסיפו לגל מכירות האג"ח של המשקים המתעוררים, שהוא כבר הגדול ביותר מאז 1994.
חולשה נוספת היא בוול סטריט, אשר איבד השנה 15% מערכו. המכירות אינן משדרות פאניקה והבנקים מוצפים בהון, אבל אחרי למעלה מחודש של הון זול, איש אינו בטוח באיזו מידה ייפגעו מחירי הנכסים בשל השילוב של ריבית גבוהה יותר ומיתון תוצרת ה"פד". נכון להיום, שערי המניות גבוהים ביחס לתחזיות הרווחים לטווח הארוך. אם יתחולל משבר, ה"פד" יתקשה הפעם לחלץ את וול סטריט, משום שבמקביל יהיה עליו לסייע למגזר העסקי להתמודד עם עלייה בריבית ובאבטלה.
בנוסף המערכת הפוליטית היא היפר-מפולגת. המיתון יימשך ככל הנראה עד סוף 2024, מועד הבחירות לנשיאות, והמירוץ יהיה עוד יותר רעיל מהצפוי. פוליטיקה עלולה לפגוע בטיפולו של הממשל במיתון וה"פד" עלול להיגרר לזירה הפוליטית. המצביעים והחברות עשויים לצפות שהממשל יגן עליהם גם מפני מכה זו, כפי שעשה בקורונה – אבל הרפובליקנים, שקרוב לוודאי ישלטו בקונגרס אחרי הבחירות בנובמבר הקרוב – לא יסכימו להוציא כסף כדי לחלץ את הנשיא ג'ו ביידן יחד עם המשק.
