כמעט מחצית (47 אחוזים) מבני הנוער בארה"ב ו-40 אחוזים מבני הנוער שהשיבו לסקר של הליגה נגד השמצה, דיווחו שחוו סוג כלשהו של הטרדה אונליין; כך לפי הסקר השנתי הרביעי של הליגה בדבר שנאה והטרדה ברשת.
65 אחוזים מבני קבוצות המיעוט, לרבות יהודים, נשים ואנשים מצבעים שונים חוו הטרדה כביטוי לשנאה על רקע זהותם. נתון מדהים של 72 אחוזים מבני הנוער בקבוצות המיעוט (גילאי 13-17) דיווחו כי הוטרדו בשל היבט כלשהו בזהותם.
"חברות המדיה החברתית אינן קרובות ולו במעט למקום שבו הן אמורות להיות בכל האמור בשנאה והטרדות בפלטפורמות שלהן. מדאיג לראות בני נוער רבים כל כך שעוברים חוויות כל כך שליליות אונליין," אמר ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה. "כל עוד החלל האינטרנטי אינו בטוח, חובה עלינו להרחיב את המאמצים לקידום אחריותיות – במיוחד עבור בני קהילות המיעוט."
66 אחוזים מן המשיבים הלהטב"קים דיווחו כי חוו הטרדה; יותר מכל קבוצה אחרת שנסקרה. הדיווחים בקרב אסייתים-אמריקאים מלמדים על גידול חד באירועי ההטרדה, מ-21 אחוזים בשנת 2021 ל-39 אחוזים שדיווחו כי הוטרדו ב-2022. הסבירות שאישה תדווח על הטרדה מינית ברשת היא יותר מכפולה בהשוואה לגבר (14 אחוזים בהשוואה ל-5 אחוזים). יהודים שהשיבו לסקר נטו לייחס אירועי הטרדה לדתם (37 אחוזים), בהשוואה למשיבים שאינם יהודים. "הטרדה כביטוי לשנאה עשויה להרחיק קבוצות מיעוט מן הרשת, שמהווה במה מרכזית בשיח הציבורי – באופן שחותר עוד תחת הדמוקרטיה וחופש הביטוי," אמר גרינבלט.
על אף ההתחייבויות הרבות שנטלו על עצמן הפלטפורמות להפחתת התוכן המזיק ולשיפור המשאבים שעומדים לרשות הנפגעים הפוטנציאליים, שנאה והטרדה ממשיכות להוות מגפה של ממש במרחבים ווירטואליים רבים. רמות השנאה וההטרדה משתנות מפלטפורמה אחת לאחרת; במהלך 12 החודשים האחרונים, 57 אחוזים דיווחו שהוטרדו בפייסבוק-מטא, 27 אחוזים באינסטגרם-מטא ו-21 אחוזים בטוויטר.
בנוסף לשאלות בדבר שנאה והטרדה ברשת, כללה הליגה נגד השמצה בסקר שאלות בדבר עצם החשיפה לתוכן שנוי במחלוקת, בדגש על תוכן המביע שנאה. הליגה נגד השמצה מצאה כי 14 אחוזים מן המשיבים צפו בתיאוריות קונספירציה סביב מגפת הקורונה, בעוד שאחוז קטן יותר דיווח כי צפה בתכנים אנטישמיים, לרבות הכחשת שואה (3 אחוזים) וטענות בדבר שליטה יהודית במערכות הפיננסיות והפוליטיות (4 אחוזים). בהשוואה לנתון הכללי, אחוז ניכר יותר מן המשיבים היהודים (13 אחוזים) דיווח כי צפה בתכני הכחשת שואה או בטענות בדבר שליטה יהודית במערכות הפיננסיות והפוליטיות.
