אחד השחקנים העסוקים בישראל, שמככב בימים אלו בעונה השלישית של "מטומטמת", הגיע לביקור בלוס אנג'לס ומתכנן הגעה נוספת עם מופע סטנד-אפ בינתיים עומד משה אשכנזי בראש משלחת של פצועי צה"ל המפנה בארה"ב זרקור לסובלים מפוסט טראומה והלם קרב
משה אשכנזי, השחקן הכישרוני להפליא, שפגשנו בסידרה המצליחה "בשבילה גיבורים עפים", ובסידרת-הקאלט "מטומטמת", הגיע לביקור קצר בלוס אנג'לס. הומבטיח לחזור בקרוב עם המופע סטנדאפ שלו שרץ כרגע בארץ, היישר אלינו כאן בעיר המלאכים.
מי שראה את הסידרה "בשבילה גיבורים עפים", זוכר את הדמות של "בנדה" אותה מגלם אשכנזי, שיחד עם הדמויות האחרות מוגדרים כהלומי קרב, וכמו לצערי הרבה טובים מבינינו. עמותת "בלב אחד" המסייעת לפלח האוכלוסייה הזה, הזמינה במיוחד את אשכנזי לביקור בערב הגאלה שלהם. האירגון מימן קבוצה של חיילים שנפצעו קשה במהלך שירותם לטיול בארצות הברית שהשיא שלו הייתה הגאלה בניו יורק בנוכחותו של השחקן. אחרי שהסידרה יצאה, אומר אשכנזי, התעצם השיח הציבורי על הפוסט טראומה שחוווים חיילים הלומי קרב. אנשים היו יותר פתוחים לספר את אשר קרה להם ולקבל טיפול. הסידרה ניתנת לצפיה בנטפליקס.
בגיל 35, אשכנזי השתחל באלגנטיות לתודעה שלנו, וזה לקח לו בסך הכל 11 שנים של עבודה הדרגתית ועקבית. זה כמעט קרה לו ב"אננדה" של דנה מודן לפני חמש שנים, כששיחק את עומר, ערבי ישראלי סטלן שהתיישב על הר בהודו. רק כעבור שלוש שנים לירז (לירוי) מ"מטומטמת" גיי צבעוני בארון שמחפש את עצמו – הביא את אשכנזי לחזית. וכעת, כאמור, בנדה של "גיבורים" פתח בפניו את השער.
"זה היה תהליך ארוך מאוד", הוא נזכר. "סיימתי לימודי משחק ב-2007 בסמינר הקיבוצים. עשיתי קצת הצגות פרינג' ותיאטרון, קצת פרסומות, תפקידים קטנים בסדרות, הייתה לי פינה ברדיו ומופע בידור משותף עם איתמר מלול. באותה תקופה העדפתי לעבוד בעבודות מזדמנות; ברמן, שליח, חלטורות, דברים ששחקנים עושים כדי לשמור על זמן פנוי ולהתפנות לאודישנים ולימי צילומים מהרגע להרגע".
ואז, ב-2010 , התרחשה תפנית בעלילה, הוא מספר: עשיתי סדנה שנקראת 'שקט מצלמים רעש', התחברתי לבמאים גדולים ושם נטרפו הקלפים". אחרי הסדנה, שמי זרחין העניק לאשכנזי את התפקיד הראשי הראשון שלו בסרט "העולם מצחיק", ואחר כך הבמאי רם נהרי לקח אותו ל"אננדה". "הייתי בטוח שהחיים שלי הולכים להשתנות בן לילה", נזכר אשכנזי. "שכולם יצליחו לזהות את הכישרון שלי ואז אפרח. אבל זה לא קרה. 'אננדה' בכל זאת הייתה סדרה קטנה, ולקולנוע הישראלי, לצערי, לא כולם הולכים. בדיעבד, זה היה טוב, כי הייתי צעיר והייתי צריך להבין עוד דברים כדי לקבל את ההכרה שאני מקבל היום, לדעת להתמודד איתה ולשמור על ראש יציב, כי זה יכול לעשות איזה סיבוב קל".
"ואז הגיעה 'מטומטמת' ועשתה באזז גדול. האמת, הרגשנו שאנחנו עושים משהו גדול, משהו שעוד לא נראה במיינסטרים. יצרנו חוויה שכולם הצליחו להתחבר אליה, ו'מטומטמת' הפכה לקונצנזוס שכולם ראו. לירז זו דמות מדהימה וקורעת, הסתובבתי ברחוב והייתי צריך להצהיר על הסטרייטיות שלי בכל פעם מחדש. אנשים היו בטוחים שאני חבר בקהילה, וזה אחלה, זה אומר שעשיתי את התפקיד מצוין. אנשים ישבו ועשו פיפי במכנסיים, אני בעצמי ראיתי את הסדרה ונקרעתי מצחוק".
עד "מטומטמת", היו רגעים שאמרת 'מי צריך את זה?'
"מלא פעמים. זה קורה בדרך כל הזמן. אבל אף פעם לא חשבתי לעבוד בעבודה אחרת. משרה במשרד מ-9:00 עד 18:00 מעולם לא הייתה אופציה. היה לי מאוד ברור שאני חייב את העצמאות שלי. יש הרבה רגעים שדברים לא קורים, היום אני מבין שלתהליך יש המון מקום. התמדה, אמונה, דבקות במטרה, אלה לא סתם סטיקרים. יוצא לי להיפגש עם בני נוער בכיתות אמן ואני מספר להם על הדרך שעברתי מהפריפריה לפריים טיים כי בכל זאת, גדלתי בעכו. זה גם מה שהשאיר אותי על הקרקע בתוך כל מה שעברתי, כי פאק איט, מי אנחנו. אז אני מספר להם על סיטואציה כשעבדתי בתור שליח של אוכל, התחיל גשם והגיע משלוח לרמת גן, ובתנאי מזג אוויר כאלה זה רחוק רצח. בצומת של עזריאלי הרמזור התחלף לי לאדום ועמדתי שם בצומת הגדול הזה, בן 26. לילה קודם הייתה לי הצגת פרינג' קטנה מול 50 אנשים, ולמחרת אני עומד בגשם זלעפות בעזריאלי. רציתי לזכור את הרגע הזה במקום להתבאס בחרא, ולהבין שהסיטואציה הזו היא חלק מהדרך בשביל שאוכל לקטוף את הפירות בהמשך".
ובנדה מ"בשבילה גיבורים עפים" הוא חתיכת פרי עסיסי עבור שחקן שאפתן – אחד מארבעה חבר'ה ששירתו יחד בגולני וניתקו קשר אחרי טראומה במלחמה. כעבור עשור, הם טסים לקולומביה לחפש את אחותו של אחד מהם ואהובתו של אחר. לצד נינט, תומר קאפון, מיכאל אלוני ונדב נייטס, ובניצוחו של היוצר והבמאי עומרי גבעון, הסדרה זכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן. "הזמינו אותנו לשטיח הוורוד והכל היה יפה וגדול. עשינו הקרנה וכולם קמו על הרגליים ומחאו כפיים", נזכר אשכנזי. "פתאום נהיה דיבור. בטקס הענקת הפרסים הוענקו רק חמישה פרסים. כשהכריזו על הפרס הרביעי כבר איבדנו את התקווה ואמרנו: 'בסדר, היינו פה'. ואז, בפרס החמישי, מייקל סי.הול, פאקינג "דקסטר", מוציא מהמעטפה וקורא: When Heroes Fly' '. עלינו לבמה וזה היה רגע מדהים, התרגשנו בטירוף, זו הייתה חוויה מעולם אחר".
לאחר השתתפותו בסדרה "בשבילה גיבורים עפים", שעסקה בפוסט טראומה מהצבא, הוא משחק בהפקה נוספת הנוגעת לסוגיה הטעונה – ההצגה "הקב"ן" בהבימה. המחזה עוסק בקצין בריאות נפש המוצב ביחידה מיוחדת על גבול עזה ומקבל לטיפול לוחמים הישר משדה הקרב. כשאחד הלוחמים מעורר בו שדים מעברו, הקב"ן מסרב לפנות אותו לעורף. הוא מתעקש על שיטת טיפול שנויה במחלוקת – להחזיר את הלוחם הפגוע לשדה הקרב כדי שיתמודד עם הטראומה ולשיטתו כך יגיע להחלמה אמיתית. ההצגה נוצרה בהשראת מקרים אמיתיים שאירעו במבצע צוק איתן וצפויה לעלות
בתיאטרון בתחילת ינואר.
בשבילה גיבורים עפים' פתחה איזשהו פצע גדול בחברה הישראלית, וחשפה המון אנשים עם סיפור של פוסט טראומה אחרי המלחמה, עליו הם פחדו לדבר", אומר אשכנזי. "היום אני הולך ברחוב ואנשים יכולים להרגיש איתי מספיק חופשי כדי לספר לי את הסיפור שלהם. אני שומע סיפורים קשים. אני חושב שההצגה הקב"ן' היא עוד חלק מהתהליך שהיום ניתן לספר את הסיפור של הוצאת הפוסט טראומתים מהארון. הדמות של החייל ההירואי, הגיבור, הבלתי מנוצח, היא היום אחרת, היא היום דמות שראתה זוועות מול העיניים. היום כבר לא משתיקים את זה".
מוקדם יותר השנה העלה מופע סטנד אפ חושפני, והחל לשחק בגרסה הבימתית ל"גבעת חלפון אינה עונה" בהבימה. לפעמים הביקורות שמקבל אשכנזי מאפילות אפילו על הביקורות בהן זוכה ההפקה בה הוא משתתף. ההצגה בהבימה "גבעת חלפון אינה עונה", עיבוד בימתי לסרט הפולחן של אסי דיין ונפתלי אלטר, קיבלה ביקורות מעורבות, אבל מי שזכה לשבחים מקיר אל קיר הוא אשכנזי בתפקיד סרג'יו. הליהוק הזה הוא באמת הברקה. בעיתון הארץ, למשל, נכתב כי בדמותו של אשכנזי יש משהו חופשי ויפה. אשכנזי נהנה כל כך, הגוף שלו חי ורוקד בתנועות מוגזמות, ובאופן שאי אפשר שלא להידבק בהנאה ובכישרון שלו".
על רקע השבחים בהם זכה על התפקיד, מפתיע היה לגלות שבהתחלה כמעט וסרב להשתתף בהצגה עד שבסוף התעשת. "חששתי מהנושא של הזמנים, שלא אהיה פנוי למופע הסטנד אפ שלי", מאשר אשכנזי. "מופע סטנד אפ זה משהו שלוקח זמן. לוקח זמן עד שאנשים יידעו בכלל שמשה אשכנזי השחקן יש לו גם מופע סטנד אפ, זה צריך לקרות מפה לאוזן. אני שמח מאוד שבסופו של דבר אני עושה את התפקיד של סרג'יו, כי זה שלאגר מאוד גדול, זו הצגה שערב ערב אנחנו מגיעים איתה לכל הארץ, 300 הצגות נמכרו. אנחנו גורמים לאנשים להתרפק במשך שעתיים על תקופה שהייתה פה. למרות שהטקסטים מתאימים להיום אחד לאחד. הגשש היו גאונים, הם והכותבים שלהם, במקרה הזה אסי דיין ונפתלי אלטר".
אילו תגובות קיבלת על הסדרה?
"כתבו לי מלא, בלי סוף. אחרי כל פרק ובזמן הפרק, זה כיף. התגובה הכי מרגשת שאי פעם קיבלתי היא מנכה צה"ל שנפצע באורח אנוש במבצע צוק איתן. הוא כתב לי בפייסבוק שהוא צופה בסדרה ושאנחנו מצליחים להעביר התמודדות עם פוסט טראומה בצורה מושלמת. מעבר לנכות הפיזית שלו, הוא מתמודד עם נכות נפשית ומוכר כפוסט טראומטי. הוא הודה לי על זה. אז מעבר ל'אלוף', 'יא קינג', פתאום מגיעה הודעה כזו שאתה מבין שאתה חודר ללבבות של אנשים ואתה מצליח לגעת להם בטראומה. זה מדהים. מיד עניתי לו שאני מודה לו ושיבוא להקרנה של פרק הסיום עם עמותת רסיסים, שפועלת למען נפגעי פוסט טראומה בצבא ועבדה איתנו על הסדרה. תגובה כזו היא בום שעוצר את הכל. אני חושב שכולנו פה במדינה קצת מצולקים. אין אחד שהוא לא מעגל של מעגל, מכיר או היה. בגלל זה הסדרה הזו כל כך חשובה וכל כך הרבה אנשים מתחברים אליה. היא נורא ישראלית; הצבא, החברות, יש פה מדינה שלמה שחיה בפוסט טראומה. אני שמח שהנושא הזה מקבל הד תקשורתי. הייתה המון הדחקה, ועכשיו דברים צפים ועולים כי אין ברירה, אין דרך אחרת".
איך חווית את המרחק מהבית בזמן הצילומים בקולומביה?
"מבחינה מקצועית, העבודה בחו"ל על פרויקט היא מצוינת כי אתה לא חוזר הביתה לעניינים ולעיסוקים שלך, אתה פשוט בתוך הסיפור, בתוך הדמויות והמקום. בחמישה שבועות של צילומים למדתי ספרדית כמעט לגמרי. מבחינת הבית, כולם יודעים שיש איזושהי מטרת על, אז מתגייסים. זה מאוד קשה להיות רחוק מהאישה ומהילד, אבל בתוך הצוות מחזקים זה את זה, יש אחוות הורים. גם עבדנו כל כך קשה, שישה ימים בשבוע במזג אוויר מטורף, שלא היה זמן להתעסק עם זה".
ומה המחיר שמשלמים?
"באמצע הלידה של הילד שלי יצאתי להצגה. אשתי כרעה ללדת, הגענו לבית החולים ב-15:00 בצהריים ובשעה 19:45 היא עוד לא ילדה, ולי הייתה הצגה ב־ 20:30 המוגבלים" בבית ליסין). פשוט יצאתי והיא ידעה את זה. נראה שזו הדוגמה הכי טובה לתשובה לשאלה. ככה זה, זו הקרבה של חיים שלמים; הפסדתי דברים – חתונות של חברים, אירועים משפחתיים, מצד אחד. מצד שני, אני גם יכול לנסוע לחודש עם המשפחה שלי לתאילנד כמו שעשינו בשנה שעברה, ואף אחד לא יכול להגיד לי שום דבר כי אני עצמאי בתוך הסיפור הזה. כשיש הצגות בערב אז הימים פנויים, וזה מאפשר לי להיות אבא פעיל אחר הצהריים. גם לא עשיתי טיול אחרי צבא והלכתי ישר ללמוד משחק. אני חושב שהמקצוע שמר עליי. אם הייתי יוצא לטיול אחרי צבא זה היה יכול להיות מסוכן. לכן אני אומר לחבר'ה הצעירים: 'תעשו מה שאתם רוצים, תחגגו, תבלו, אבל תשמרו על עצמכם'".
שרון היא מפיקה וקופירטיירית בשאולינה הפקות המתמחים בצילומי פרסומות, צילום אירועים, סרטים דוקומנטאריים וסדרות אינטרנט וטלוויזיה. ליצירת קשר שרון טלפון: 3107706423 אימייל: shaulina7@ gmail.com אתר אינטרנט : www.shaulina.com מוזמנים להכנס לחשבון אינסטגרם שלי: SHAULINA7
