שלום חנוך חגג את יומולדת ה-70 עם אלבום חדש * רגע לפני "יציאה", המופע שלו בקניון קלאב באגורה, הוא מספר על הגעגועים לאריק איינשטיין, הדור החדש במוזיקה הישראלית והתחזית שלו לגבי דונאלנד טראמפ * ראיון עם לג'נד רוק עברי מאת: אלעד מסורי /צילום: אורית פניני
כשהחברים האמריקאים שלי שאלו אותי (במבטא אמריקאי כבד) מי זה שלום חנוך? חשבתי לעצמי כיצד להסביר להם את התרומה האדירה של חנוך למוזיקה ולתרבות הישראלית. ״הוא הבוב דילן הישראלי״ עניתי, ואכן, יסלח לי אביב גפן והדור המזויין שלו, אבל שלום חנוך היה שם הרבה קודם; הוא כתב, שר וניגן מחאה עוד לפני שזה היה "קול".
חנוך כבר בן 70 אבל לא מפסיק לכתוב,לשיר ולהופיע. לפני פחות מחצי שנה הוציא את ״זום", אלבום הסולו ה-13 במספר שלו – רוק משובח, חי בועט שזכה לביקורות מצויינות בארץ. סיבובי ההופעות שלו מלאים דרך קבע וממש כמו אז, הוא לא מפחד לומר בדיוק שבא לו. שלום חנוך הוא אולד סקול משובח. אפילו שיחת הטלפון הטראנס אטלנטית בינינו ריגשה אותי – עזבו אתכם סקייפ, פייס טיים או סמארטפון. אני מתקשר לחנוך לביתו בתל אביב ושואל את עצמי במין רגע נוסטלגי כזה מתי הייתה הפעם האחרונה שצילצלתי למרואיין לביתו ועוד באזור חיוג 03. בקול הצרוד והאבהי שנדמה כי נושא עימו את כל היסטורית מדינת ישראל, המוזיקה ותרבות הצבר הטובה והנשכחת, חנוך מספר על מתי החליט שהוא רוצה להיות זמר, על זכרונתיו מהחבר הוותיק אריק איינשטיין, על ההופעה הקרובה בלוס אנג׳לס וגם מה הוא חושב על דונאלד טראמפ.
שלום, ארצות הברית לא זרה לך. איך זה לחזור להופיע כאן?
״אני מגיע פעם בשנתיים שלוש, יש אצלכם אנשים שאוהבים מוזיקה ישראלית ומתגעגעים. בכלל ההופעות אצלכם שונות אבל גם דומות. מה ששונה בהופעות באל-איי זה הקהל שמגיע. בעוד שהאנשים שבאים להופעות שלי בארץ חיים בישראל וזה הקשר שלהם איתי, מצד השני יש את האנשים שהם לא בארץ, היחס שלהם אליי טומן בחובו געגועים וצורך בנוסטלגיה או משהו כזה, זה אחר במובן שהם מגיעים להופעה והם יודעים שהם לא בארץ, והם באים כדי לקבל חוויה ישראלית, אבל בהופעה כל אחד והאישיות שלו ומה שההופעה שלי עושה לו״.
על הבמה אתה מרגיש משהו שונה?
״בבסיס ההופעות שלי בחו״ל הן בדיוק אותו הדבר כמו בישראל, כי בעצם מה שאני עושה כשאני מופיע זאת נתינה, זו לא סוג של עבודה כל הופעה היא נתינה, ולכן ברגע שיש קהל אז אני מתרכז בו הוא המרכז שלי וזה לא משנה איפה תשים אותי, כל זמן שהם מבינים את המילים".
הפריצה במזל גדי ההיסטוריה של חנוך מתכתבת באופן מושלם עם מדינת ישראל, חנוך נולד בקיבוץ משמרות, בן לשרה וחיים חנוך שעלו לארץ מלטביה, הוריו היו ממיסדי הקיבוץ וגידולו אתו על אהבת הארץ והמוזיקה. הרקע המוזיקלי שלו מגיע מעולם הג׳אז, עוד כילד ניגן על הגיטרה מהז׳אנר הזה וכתב שירים ללהקת הקיבוץ שנקראה ״משמרון״. בגיל 16 השתלב חנוך בלימודי משחק בבית הספר לתיאטרון ״בית צבי״. את שירותו הצבאי העביר בלהקת הנח״ל המיתולוגית. חנוך בלט בשירים "סרנדה לעדה", "ארבע אחרי הצהריים", "וולס להגנת הצומח", "הללויה", "הייתי נער" ו"אילו ציפורים”.
לפני שחנוך השתחרר מהלהקה בתחילת שנת 1968, הוא עוד הספיק להקליט איתה את כל הכבוד לנח"ל, שכלל את מיטב להיטי להקת הנח"ל משנות החמישים עד תחילת שנות השישים. בשנת 1967 הוא החל להופיע במועדון "החלונות הגבוהים" בתל אביב עם שירים שכתב וחימם את הלהקה האגדית.
אני רוצה להחזיר אותך אחורה. אתה יכול להיזכר ברגע הזה שידעת שמוזיקה זה הדבר שאתה הולך לעשות בחיים?
״התשובה שלי תפתיע אותך, עד היום אני לא יודע שזה מה שאני הולך לעשות בחיים, המילה יודע זה משהו שלא קרה, אני בן אדם שחושב שלדעת זה לא כל כך חשוב, למעשה מה שאנחנו לא יודעים זה מה שחשוב. אני לא יודע מתי זה חדר להכרתי שמוזיקה זה מה שאני רוצה לעשות, אני יכול לנסות לחשוב שאחרי שהייתי בבית צבי, ואחרי שהייתי בלהקה צבאית יצאתי משם והרגשתי שאני הכי אוהב את הקטע של לכתוב שירים ולהתעסק עם מוזיקה ומילים, היו לי כל מיני מחשבות אחרות אבל הן התאיידו לאט לאט, אמרתי לעצמי תשמע אתה טוב במוזיקה תעשה את זה".
הפריצה הגדולה שלך הייתה כשהלחנת את האלבום ״במזל גדי״ של אריק איינשטיין?
״כן, הייתי אומר שכן, זה נכון ההכרה הגדולה הגיעה כשהתחלתי לעבוד עם אריק, אני לא בטוח אם הייתי קורה לזה פריצה,לא יודע אם פרצתי זה היה תהליך יותר איטי, אבל באמת ״במזל גדי ״זו הייתה החשיפה והכירו אותי בזכות אריק, דווקא עשיתי כמה דברים איתו לפני כן, אבל לא כולם ידעו עדיין".
ב- 1976 הקים חנוך את להקת תמוז יחד עם אריאל זילבר, מאיר ישראל, יהודה עדר ואיתן גדרון. הלהקה הוציאה את האלבום ״סוף עונת התפוזים״ עם שירים כמו: ״הולך בטל״, ״פנס רחוב״, ״מה שיותר עמוק יותר כחול״, ״ככה את רציתי אותי״ ו ״סוף עונת התפוזים״. התקליט נחשב לאחד מהמצליחים במוזיקה הישראלית בכל הזמנים.
חנוך בצניעותו הכל כך מוכרת לא אוהב לדבר על הישגיו המוזיקליים אבל שיתוף הפעולה עם איינשטיין היה מהגדולים שידעה המוזיקה הישראלית, בתחילת שנות ה-70 העליזות חנוך ואיינשטיין עם להקת הצ׳רצלים יצרו את מהפכת הרוק הגדולה בישראל, עם סאונד וסגנון חדש שהושפע מהרוק האמריקאי והבריטי, הם הקליטו את אלבום המופת ״שבלול״ שהיה משופע בלהיטים כמו:״קח לך אישה״, ״אבשלום״, ״למה לי לקחת ללב״, ״מה אתה עושה שאתה קם בבוקר״ ועוד רבים וטובים.
איזה זיכרון שיש לך ממנו בתקופה שלכם ביחד ?
״זיכרון אחד זה קשה, אני יכול לספר לך שיום אחד נסענו ביחד להופיע בניורק ובאל-איי. זה היה בשנת 1980 הייתה לנו הופעה משותפת, והיינו במלון בניו יורק שנקרא מדיסון. היום זה מלון ישן ומפורסם אבל כשאנחנו הגענו אליו בשנות ה-80 הוא היה מין בית זונות כזה, עברו בלובי שם מלא בחורות ישבנו שם והתייבשנו במלון, אני זוכר שנתפס לאריק הצוואר והחבר׳ה צחקו עליו ואמרו שנתפסו לו הצוואר מרוב געגעועים לסימה בבית…
"העבודה עם אריק, תמיד הייתה טובה. אין מה יותר מידי לדבר את התוצאות של העבודה שלנו כולם יודעים אותם, אם העבודה איתו לא הייתה טובה אז לא היו כאלו תוצאות". הייתה תקופה שגרת בלונדון. יש לך איזה שהן תובנות מהתקופה הזו? ״כן נסעתי ואז חזרתי (צוחק), זה היה מעניין, בכל מקום היה מעניין.
״זה לא משנה איפה את., כמו שאתה עכשיו באל-איי – אם לא היה לך מעניין שם היית חוזר לארץ. תשמע, השפה האנגלית הייתה בשבילי מעצור, היום החבר׳ה הצעירים הם מוכשרים עד טירוף, המוזיקה והשפה של כולם היא אנגלית וזה נעשה יותר ויותר טבעי. בזמן שלי באנגליה זה היה מוזר והיות ואני אינני מוכשר כנראה בלסגל לעצמי מבטא זה פשוט לא התלבש עליי, הבנתי שאני שייך לכאן ולעברית, זו השפה שאני כותב בה זה נראה לי זיוף להיות אחר".
אתה עדיין נחשב לזמר מחאה בגיל 70?
״כל הקיטלוגים האלו זה לא אני יצרתי, מה זה זמר מחאה?, זה אחרים אמרו עליי, נכון המילים שלי בשירים הן יותר אישיות, אבל מחאה, מה אני בוב דילן? אני כותב שירים לגופו של עניין. אני רואה עצמי במידה מסויימת שייך לאלו שכותבים על מה שהם רוצים בלי לעשות חשבון, אבל הרבה פעמים אני כותב דברים שלא תמיד אנשים מבינים״.
מה דעתך על המוזיקה הישראלית היום?
״אני חושב שהיא עולה כפורה, יש בארץ דברים מדהימים הכל רוחש ומבעבע ויש כישרונות מדהימים בכל התחומים, זה מאוד חי זה עולם אחר ממה שהיה כשאני נכנסתי למוזיקה. יש פופ ויש יותר רציני ויש מוזיקת שוליים, ויש ג׳אז ויש קלאסי ממש בלי סוף וזה נהדר".
למה אתה מאזין בבית?
״כרגע בעיקר למוזיקה קלאסית וג׳אז. אני אוהב מוסיקה קלה. שמעתי המון מוזיקה בחיים שלי בלי סוף, והיום יש דברים שאני לא יכול להתחיל ולהספיק לשמוע, עבורי מוזיקה מתחילה בכל רחש קטן סביבי, הכל משפיע עליי, אין מוזיקה שאני לא אוהב חוץ מזו שאני לא אוהב״.
אתה מגיע אלינו במופע שנקרא ״יציאה״ עם המוזיקאי משה לוי. למה אפשר לצפות במופע הזה?
״המופע הזה הוא הצד האינטימי יותר והשקט שלי, זה לא מופע של כפיים או ריקודים, כשאני עושה את השירים הרוקיסיטים שלי אז אני עושה את זה עם כוח והכל כי אני אוהב את זה וזה גם יהיה בהופעה, אבל יש לי גם את הצד השקט יותר, הנושאים בהופעה הם רחבים יותר- ביציאה יש שירים שאנשים מכירים ואוהבים אבל יש גם שירים שאתה לא תשמע אותם במופע הרגיל שלי. זו הופעה של מוזיקה ומילים ושירים שלי שכולם מכירים אבל בביצועים אחרים. "משה ואני מהודקים מאוד אנחנו מופיעים כבר 13 שנה ביחד, הערב הזה נקרא יציאה ולא במקרה כי יש בו יציאות – לפעמים אני מחליט על המקום לעשות משהו אחר, או שאני שואל את הקהל מה הוא רוצה לשמוע, זה מופע מאוד פתוח ומאוד קל לנו לעשות שינויים".
בתור אחד שיודע להגיד את הדעות שלו בכל תחום, מה דעתך על טארמפ?
"….חחח (צוחק), אני מסתכל על זה כמו על סרט אנימציה. תשמע – פוליטיקה זו הצגה. בינתיים אין לי כוח להצגות האלו אבל יש לי הרגשה שהוא נורא מהר שורף את עצמו, כאילו, כמו שזה מפתיע איך הוא נבחר ככה זה יהיה מפתיע כמה מהר הוא לא יוכל להמשיך, באמת זה מרגיש כמו סרט שהולך לעבור מהר. "אני חושב שזמניות זו מילת המפתח פה, צריך לחכות ולראות מה הוא יעשה ומה יהיה האפקט של השיירה שלו" …
שלום חנוך יופיע ב-THE CANYON CLUB באגורה הילס ביום ראשון 12 במרץ ב-8 בערב. לכרטיסים : 818-995-326 או 818-908-8911
