יהודים, ישראלים, פרסים, רוסים, ארמנים, שחורים, לטינים, נוצרים – כולם התכנסו לחגוג יחד עם ניצולי שואה מקומיים את גדולת השם והעיר בה בחר לשכון בקרב עמו * המראות והקולות / מאת ארי בוסל * צילומים: מיכל מבצרי
תודה. תודה לכל המשתתפים – למעלה מ-600 אנשים שהגיעו לחגיגה שכל שידעו עליה ששמה ״ירושלים של זהב״ ושהיא שינתה את מיקומה ממרכז ויזנטל לאולם נימן, מרכז הקהילה היהודית-איראנית בווסט הוליווד. יקירינו הם כולם!
תודה לפסטורים הנוצרים שהביאו אתם מאמינים לחגוג אתנו את היום הזה ולכבד את ניצולי השואה שעוד בחיים. תודה למקהלת הגוספל שהגיעה, עשרים זמריים, מאורנג׳ קאונטי, לשיר עבורנו, ועשו זאת בהתנדבות ומכל הלב.
תודה לשלושה מתוך חמישה היהודים במועצת העיר לוס אנג׳לס התומכים בנו מזה שנים ועושים הכל למען ישראל שנטלו חלק פעיל בערב. תודה גם לחברי המועצה כולה ובראשם ראש העיר על שחתמו על הכרזה מיוחדת לציון 50 שנה לאיחוד ירושלים.
תודה לראשת העיר בוורלי הילס, בת של ניצולי שואה, שיחד עם חבריה במועצת העיר בוורלי הילס הנפיקו תעודות מיוחדות לכמעט 90 ניצולי שואה באזור.
תודה לדיפלומטים הישראלים שייצגו את מדינת ישראל בארוע זה, כל הדיפלומטים כולם כמו גם צוות הקונסוליה הבכיר והזוטר.
תודה לרבנים ולחזנים, תוקעי השופר והילדים שנטלו חלק.
תודה לזמרות הישראליות – משלנו – גילת רפפורט וליאל קולט – שהתנדבו שתיהן לייצג את הזמר הישראלי בערב זה והובילו בסיומו את הקהל בשירה של נעמי שמר, ״ירושלים של זהב״. תודה לנגני הכנסיה מהוואלי שבאו ובנגינתם גרמו לכולם לעמוד בהתלהבות, קהל גדול מאד, לנופף בדגלי ישראל ולצאת במעגל שהקיף את בית הכנסת כולו.
תודה לראשי הכנסיות, ובהם הכנסיה היוונית-אורתודוקסית, כנסיות לטיניות, שחורות ואבנגליסטיות, כמו גם נציגי הקהילה הארמנית והקופטית, שבאו להיות עמנו ביום חגנו, חגה של ירושלים שעטתה לבן לציון יובל לשיחרורה ואיחודה.
תודה מיוחדת לניצולי השואה, שהגיעו לערב מיוחד זה, גם אלו שבקושי יכולים ללכת או לעמוד, וכיבדו אותנו בצורה שלא תסולא בפז.
זה היה הארוע הרשמי של מדינת ישראל בלוס אנג׳לס לציון 50 לשיחרור ואיחוד ירושלים, ארוע שכולו רוח התנדבות ועבודה בצוותא, כאיש אחד, למטרה אחת. זה היה ארוע של שיר והלל – שיר והלל – שיר והלל. בזמן שהשנאה נגדנו יוקדת, יצאנו אנחנו לחגוג ולהעלות את ירושלים על ראש שמחתנו.
בעוד עשור בדיוק נחגוג 60 לשחרור ואיחוד ירושלים. לפני עשור בדיוק חגגנו 40 שנה, ואז יצא שהיתי מוזמן לכנסת ישראל. עבר עשור, וכאן אני בלוס אנג׳לס. מה יהיה בעוד עשור? איך תראה העיר ירושלים (חזות ופנים כאחד)? מה יהיה מצבנו – העם היהודי ומדינת ישראל?
על כן עלינו להכיר את העבר, לדעת את ההווה ולהסתכל קדימה בסימן עשיה. כמו סיסמא יהא השיר מדור לדור.
