בשעה הקשה מכול מגיעים ארצה ישראלים רבים ששוהים בחו"ל, מאתונה ועד פרו. חלקם נקראו למילואים, אחרים רוצים להתנדב ולסייע לצה"ל ולמשפחות שאיבדו את יקיריהן. בגלל ביטולי טיסות הגעתם לישראל כרוכה בקשיים רבים ובמסע מפרך, אך הם נחושים לעזור לישראל במלחמה מול החמאס.
יעקב סוויסה, בן 42 ואב לחמישה, מספר שאיש לא קרא לו לטוס ארצה – אך הוא מרגיש שאין לו ברירה. סוויסה שירת בצה"ל במשך 15 שנה, ומספר שחייל שחלק איתו חדר נרצח במסיבת הטבע שהייתה בסוף השבוע בדרום. סוויסה, שגר בלוס אנג'לס, רוצה להתנדב למילואים. "אני בוכה כבר יומיים או שלושה, מספיק. אני מוכן להילחם. מה עוד אני אעשה כשהחברים שלי נקברים בישראל?".
בעקבות המלחמה הוכרז על גיוס של 300,000 חיילי מילואים. לישראל חוזרים בימים אלה אזרחים שטרם נקראו למילואים, או לא הצליחו ליצור קשר עם המפקדים, אך צפויים לקבל זימון בקרוב. יחד איתם מגיעים גם ישראלים שאינם בגיל גיוס אך רוצים לעזור – או אנשים שאינם ישראלים אך בעלי זיקה למדינה. הם רוצים להגיע ארצה כדי להתנדב או לעזור לקרובי המשפחה שלהם.
אדם ג'ייקובס, סטודנט בן 18 מניו ג'רזי, נולד בארה"ב וגדל בה. במשך שנים, מדי קיץ, הוא נסע לבקר בישראל את קרובי משפחתו. אדם מספר שבן דוד שלו נרצח במתקפה של חמאס ושהוא רוצה להגיע לארץ להתנדב, ולהעביר אספקה לחזית. "אם הייתי נשאר כאן לא הייתי יכול לחיות עם עצמי", הוא אומר. "המצב מעולם לא היה גרוע כל כך".
אריק פינגרהוט, חבר קונגרס לשעבר שכיום עומד בראש "הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה", אומר שהוא לא מופתע מכמות האנשים שרוצים לסייע לישראל בשעתה הקשה. פינגרהוט, שהגיע לתל אביב לפני מתקפת הפתע שהחלה בשבת, מנסה להחזיר ארצה ישראלים שזומנו למילואים. "ברגע שתהיה אפשרות לעשות את זה, אנחנו נעשה את זה. יש הרבה מילואימניקים ישראלים בחו"ל. להחזיר אותם ארצה כדי שיצטרפו ללחימה זה בעדיפות גבוהה, כפי שצריך. אנשים פשוט נאבקים".
בעקבות המלחמה חברות תעופה גדולות השביתו את הטיסות לישראל וממנה. בארה"ב, שבה חיים יותר מ-140,000 אזרחים שנולדו בישראל, חלק ניסו להגיע ארצה בטיסות צ'רטר.
עופר כהן, איש עסקים מניו יורק, מנסה לעזור ליותר מ-200 מטיילים ישראלים בדרום אמריקה – שזומנו למילואים ומתקשים לחזור ארצה, בגלל טיסות שבוטלו. הוא מנסה לגייס למענם מאות אלפי דולרים כדי לשכור מטוס שיביא אותם ארצה.
בנמל התעופה של אתונה המתינו מאות ישראלים לטיסות חילוץ לישראל. רבים מהם לא החזיקו בכרטיס טיסה, והגיעו לבירת יוון ממדינות אחרות באירופה אחרי שקטעו את חופשתם או את נסיעת העבודה שלהם. הם הוקפו בשוטרים, בזמן שמתנדבים מחלקים להם תפוחים, בננות ובקבוקי מים.
ניר אקהויז בן ה-19, תושב הגליל, נפש עם משפחתו באיים המלדיביים כשהמלחמה פרצה. הם הגיעו לאתונה דרך איסטנבול. כשאקהויז יגיע ארצה הוא רוצה להתנדב בעמותה שמסייעת לצה"ל. "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל שקורה דבר כזה. זה מזעזע מאוד", הוא אומר לצד הוריו ואחיו הקטנים.
ישראל לורנס בן ה-27 נולד בישראל גדל בלונדון. הוא לא זומן למילואים, אך רוצה להיות לצד חבריו החיילים ובני משפחתו. "בכנות, אני מפחד", אומר לורנס, שיגיע לישראל בטיסה מקפריסין. "כל מי שנמצא איתי מבוהל, אבל אנחנו מאומנים ונעשה כמיטב יכולתנו".
גם בנמל התעופה בפריז המתינו ישראלים שזומנו למילואים. הם סיפרו על ההלם שלהם ממתקפת הפתע של חמאס ועל הנחישות שלהם להילחם בחמאס. "זה גיהינום, יש לי שלוש חברות נעדרות, אני יודעת שיש הרבה אנשים שנרצחו", אומרת עדן בת ה-21 בנמל התעופה שרל דה גול. "אני חושבת שאנחנו בצה"ל מוכנים כמו שצריך. אחרי שלוש שנות שירות, אני חושבת שאני מוכנה למלחמה", אמרה עדן, שהגיעה לפני חודש לצרפת למטרות עבודה. "אלה החיים. אין מה לעשות, חייבים להילחם".
"זה היה מזעזע, בגלל שלא ציפינו לזה בכלל", אמר שמעון בן ה-26 שממריא גם הוא מצרפת ארצה. אחד מחבריו נעדר, חברים רבים אחרים כבר הגיעו לבסיסים. "הם כבר התחילו בעבודה, אז אנחנו רק צריכים להצטרף אליהם, זה הכול".
אופיר בן ה-22 היה בוייטנאם כשהמלחמה פרצה. הוא הגיע לפריז דרך טיסה מבנגקוק, ומשם ימשיך לישראל. "רק כדי להיות לצד החברים, לצד המשפחה, לצד כל הפצועים והנרצחים", הוא אמר.
נמרוד בן ה-23 לומד רפואה בליטא וזומן גם הוא למילואים. "זה הזמן שלי, זו החובה שלי עכשיו", הוא אומר לסוכנות הידיעות רויטרס. נמרוד סיפר שחבר וקרוב משפחה שלו נפלו בלחימה, ועוד שני חברים שהיו במסיבת הטבע נעדרים. בימים הקרובים הוא יחזור ארצה, דרך לונדון.
נמרוד מספר שכ-50 ישראלים באוניברסיטה למדעי הרפואה בקובנה זומנו למילואים, ורבים אחרים שלא זומנו רוצים להתנדב. "כסטודנט לרפואה ומתנדב לשעבר במד"א אני רוצה לחזור לישראל ולעזור להציל חיים של חפים מפשע שנטבחו ונרצחו ונחטפו מהבתים", הוא אמר.