״אני מקושר עם הרבה אנשים אמידים מאוד בעולם הערבי, שייחים גדולים. כולם אוהבים את ישראל ורוצים לעשות איתנו עסקים" • חי וקנין התרומם מהקרשים וחזר לנהל דילים במיליונים, אחרי שהתחתן והקים משפחה לתפארת • מונולוג
חי וקנין הוא אגדה מהלכת בעיר ועשרות סיפורים מרושתים וסבוכים סביבו. ולראיה, אם הוא נראה לרגע במסעדת איל פאסטיו' בבוורלי הילס עם הפמליה הענקית שלו, מיד ייגשו אליו כמה ישראלים מקושרים ללחוץ את ידו או לנשק על פדחתו. בחרתי להתלוות אליו ולתאר את מהלך חייו העכשווי כמי שהחליט לפתוח דף חדש ולזנוח את העבר חד משמעית וסופית. הריאיון עמו נמשך חצי שנה וכלל אין סוף טלפונים, טקסטים ומפגשים.
עם חי קשה היה לקבוע פגישה בלשון ההמעטה. מהלך יומו היא תזזית מטורפת שנעה בין מסעדות יוקרה, מועדונים, אין סוף מסיבות וביקור באתרי בנייה ובתי פאר. ככל שהתהדק הקשר כן רבו הטלפונים המזמינים אותי לכל מיני אירועים שחי היה הרוח החיה בהם. לא רק מסיבות ונשפים אלא גם אירועי התרמה ואירועים פילנטרופיים. הטלפון של חי עמוס בבקשות עזרה ותמיכה במיוחד מהציבור הדתי בעיר אבל גם אצל החילונים. הוא מסתובב עם שלושה טלפונים ניידים ועוד אחד אצל אשתו היפה סיסי, הצמודה אליו רוב היום. ברקע ההקלטות שערכתי אתו מזמזמים הניידים כאחוזי עמוק. רוב השיחות הם שיחות עסקיות שהשתדלתי בכל מאודי לא להקשיב להן אחרת תצלנה אוזניי ממספר האפסים שהוזכרו וסכומי העתק שננקבו.
אחת הפגישות האחרונות נערכת על ראש הגבעה הכי גבוהה של בוורלי הילס. זהו שטח האדמה הכי מרהיב ומפואר שראיתי בימי חיי הקצרים. 155 אקר מכוסים דשאים ומשוכות פרחים בכל הצבעים והגוונים, דרכים סלולות ודרכי עפר מרשתות את המגרש הגאה הזה – וכל זה ניתן לחי וקנין למכירה. לדבריו המגרש המדובר שייך לקולגה לעסקים, פרנקו נובל, וגם לחי יש דריסת רגל קטנה בעיסקה. אולם אליה וקוץ בה; לא ניתן לחלק את ה-600 דונם הללו ליותר משש חלקות. לכן יאמר שרק שישה בתי פאר על שטח של מאה דונם כל אחד יהיה אפשר לבנות שם. והמחיר – אם חשקה נפשכם באחד מהמגרשים הנהדרים עם נוף עוצר נשימה של כל העיר ממזרח למערב – הוא רק 110 מיליון דולר לחלקה, לפני מיסים ושיפורים והבנייה. בינתיים מחכה חי לקונים ועורך במקום מפגשים משפחתיים עם נוף וצילומי אופנה ועם מיטב דוגמניות העיר, וגם תורם את השטח לאירועים פילנטרופיים לארגוני צדקה ובתי חולים.
הערב יורד, רוח קרירה מגרשת את כל הפמליה שהגיע לחזות בתופעה הנדל"נית בשלל רולס רויסים ומרצדסים וגם המכונית הכי יקרה בעולם, 'לה פאררי' שלושה וחצי מיליון דולר שוויה.
מבאר שבע לווילשר
באחד האמשים פגשתי את חי וקנין, באחת משלוש דירות הפנטהאוז בהן הוא מתגורר בהן בזמן האחרון. כולן בבניין פאר אחד על שדרות ווילשייר, בקורידור הזהב של 'ווסטווד'. ישראלים רבים מאצולת הממון המקומית דרים במסדרון הכסף הנוצץ, אבל חי וקנין הצטרף לשכונה לא מזמן. הוא מצטופף על דירת גג ענקית יחד עם אשתו ושלושת ילדיו (סופיה, איזבלה ודניאל) ושלל עוזרות, מטפלות ומלווים רוחשים באזור. דירת גג אחת מיועדת לאורחים רמי דרג ונמצאת כרגע בשיפוצים. דירה נוספת מיועדת לסגל ולעוזרות. הדירות מרוהטות בטעם רב ועוטות הרבה מעשי אומנות יקרים, כיאה לבעליהן. הפעם מורגשת נינוחות מסוימת בפגישתנו ואני מזדרז לשאול את חי כמה פרטים על ילדותו:
חי: "נולדתי בבאר שבע בשכונה ליד מלון נאות מדבר עם הבריכה המפורסמת של אותם הימים. אבא דניאל וקנין, היה רס"ר המטבח בבסיס חיל האוויר חצרים, ואמא ריקי היא ירושלמית ממשפחת לוי המפורסמת בעלי בתי הדפוס 'מקור'. אני הייתי בבת עינו של אבי,. כל ערב היה עומד ליד המיטה שלי ומחכה שארדם. יום
אחד אמר לי "חכה שתהיה אבא ותבין את זה"… ב-1979 כשהייתי בן שבע, עזבו הורי את ישראל עם אחי הצעיר ממני בשנה, אסף, והשתקענו בלוס אנג'לס. שנינו סירבנו ללמוד בבתי ספר יהודים וכך יצא שאמנם אנחנו מדברים עברית מצוין, אבל לא יודעים לקרוא ולכתוב בעברית. בכלל, ההורים חשבו להישאר באל.איי שנה-שנתיים, לעשות קצת כסף ואז לחזור לבאר שבע ולצה"ל".
וקנין מדבר במהירות ובולע מילים, בעברית ובאנגלית, הוא מדבר איתי אבל גם ניחן ביכולת לקרוא במהירות הבזק טבלאות ונתונים בתוכניות עסקיות. בו זמנית ולנהל שתי שיחות טלפון או סתם שיחות סלון עם אורח מזדמן. הוא יכול להתרגז בשל הפרטים השוליים ביותר, אבל בד"כ נינוח באופן רוגש עד אגרסיבי. זורק מספרים שלא כלאחר יד. ועכשיו הוא ממשיך בסיפורו אחרי שדאג לי לכוס קפה וקינוחים.
חי: "אבא הגיע חודשיים לפנינו, חשב לפתוח מסעדה אבל מהר מאוד ראה את הפוטנציאל של שיפוצי בתים והתחיל לעבוד בענף. הגענו ללוס אנג'לס בספטמבר 1979. חברה טובה של אמא מצאה לנו בית בוואלי והתמקמנו שם. הגעתי לכיתה ב' בלי השפה ונרשמתי לבית הספר היסודי ב'קולדווטר'. היה קשה בחודש -חודשיים הראשונים, אבל מהר מאוד התאקלמתי. בתקופה הזאת עוד לא היו הרבה ישראלים בוואלי. חשבו שאנחנו איראנים והיו מכים אותי ואת אחי אבל לאט לאט הגיעו קרובים וחברים מישראל. אמא שלי ריקי החליטה לשלוח אותנו לבית ספר לאומניות לחימה, במיוחד קארטה. 4-5 פעמים בשבוע. תוך כמה חודשים התחלתי להתגבר על הילדים המכים והם עזבו אותנו במנוחה.
היינו מאוד ספורטיביים ולא נכנסנו לכל האווירה של סיגריות וסמים. "הסיגריה הראשונה שלי הייתה שהייתי בן 30. היה לנו בית פתוח וכל החברים היו באים אלינו. היינו מלכי הכיתה ומאוד פופולריים בלי 'פיר פראשר' לכיוון סמים, שתיה ועבריינות. בשבתות היינו נפגשים בבית עם כל המשפחה, במיוחד בערבי שישי שזה הפך למסורת קדושה עד היום".
עוסק מורשה בגיל 10
״יום אחד, ביום חמישי כשעיתון ה'ריסיקלר' היה מתפרסם, מישהו סיפר לי שראה מודעה שמוכרים חלקים למכוניות מירוץ זעירות. התקשרתי לבחור שעובד בחברת שמייצרת את השלטים של המכוניות הזעירות האלה והוא הציע לי אותן בעשר דולר כל אחד שאלתי אותו כמה יש לו והוא התפאר – כמה שאני רוצה. הלכתי לאבא שלי וביקשתי אלף דולר. הוא אמר לי אתה משוגע? מה אתה צריך אלף דולר'. הבטחתי שאחזיר לו בשבוע הבא. קניתי את כל החלקים האלה ושמתי מודעה ב'ריסייקלר' ביום חמישי. ביום שישי חיכו לי מאות טלפונים. קניתי בעשר דולר ומכרתי במאה. מכרתי את כל הסחורה עד כניסת השבת. ככה התחלתי לסחור. אסי ואני הרכבנו ותיקנו את המכוניות בגארג' (הוא מראה לי בטלפון מכונית מרוץ קטנה') והתחלנו לעשות כסף. בשלב הבא התחלנו למכור אופניים, שוב דרך העיתון. היינו מאוד עסוקים גם בית ספר וגם מכירות וגם קרטה וצופים.
״העסקים התרחבו לעוד תחומים. בגיל 16 פתחתי מכוני קרטה באמריקה ובמקסיקו. זה היה ההובי שלי והעסק שלי. ב-1992 הלכתי עם שותף לדאון טאון ומצאנו בניין של 40 יחידות, כל יחידה 7000 דולר, מציאה לא רגילה. ככה הייתה ההתחלה שלי בעסקים, זה היה הבניין הראשון שלי. כבר בדיל הראשון שלי השותף דפק אותי. השקעתי 80 אלף דולר שזה היה הרבה כסף אז, והוא השאיר אותי קירח. זו הייתה תקופה שכולם הכירו אותי בתור אדם הגון וישר שאפשר לסמוך עליו, מה שנקרא מבין עניין והתחלתי גם לפשר ולתווך בין אנשי עסקים. היו פונים אלי וידעו שאני לא מתהפך בעקרונות שלי והולך ישר לצדק. אצלי מילה זו מילה.
״בשנת 1997, חודש לפני שאבא נפטר הוא קישר אותי עם בן דוד שלי, פרוספר לוי ממרוקו, שהיו לו עסקים בצרפת. זו הייתה באמת הירושה הגדולה מאבא, הקשר עם הדוד הזה שביקש להיכנס לעסקים איתו, רצה להשקיע באמריקה. הדוד היה מגיע כל כמה שנים, דוד עשיר מאוד. רצה שנשקיע בנדל"ן. באותם ימים לא ידעתי כלום על נדל"ן אבל אמרתי בוא ננסה. פרוספר לוי ז"ל היה איש מדהים שהיו לו עסקי טקסטיל גדולים בצרפת. הוא נתן לי 50 מיליון דולר ורצה שאשקיע את זה. הדיל הראשון היה של בניין בורסת היהלומים בעשר וחצי מיליון דולר שנחתם תוך חצי שעה. זה היה הדיל הראשון ואמרתי לדוד שאארגן כסף אבל הדוד סירב ואמר – אתה שותף שלי עכשיו בלי כל השקעה. זה היה גדול עלי כי באמת לא הבנתי בריל אסטייט בסדרי גודל כאלה אבל זרמתי. שבועיים אחרי כך היה לאבי ניתוח לב שהסתבך והוא נפטר בגיל 51, כמה ימים אחרי היום הולדת שלו. יום לפני שנפטר ביקש ממני שיקברו אותו בישראל. מיד אחרי השבעה אמר לי הדוד שחייבים להמשיך את העסקים לזכר אבא שלי ובאמת, עם תום השלושים, סגרנו עוד עסקה (קולנוע ווילטרן ההיסטורי ב-18 מיליון דולר). זה היה ב18- לינואר חודש טבת. ומאז כל אזכרה של אבא שלי אנחנו סוגרים עסקה מוצלחת בנדל"ן.
״קנינו הרבה בניינים בדאון טאון. בורסת היהלומים, בנין המשטרה, בניין קולנוע היסטורי, בורסת הבגדים ועוד. עד 2006 היו לנו הרבה מאוד בניינים באזורים הכי טובים. באותה תקופה היה לי כל מה שרציתי, לדאבוני הסתבכתי עם גורמים שליליים מישראל שהעלילו עלי כל מיני עלילות. אחרי שהפרשה הזאת הסתיימה והפסדתי הרבה מיליונים לעורכי דין ונאלצתי למכור המון נכסים, חזרתי לענייני ביתר שאת ושיקמתי את עצמי ואת עסקי פי הרבה מונים".
הכירו את סיסי, אשתו של חי וקנין
הרב יאשיהו פינטו וכוכב הזמר המזרחי קובי פרץ הגיעו במיוחד לללוס אנג'לס לחתונה שכוכביה היו דוגמנית שפרשה והתגיירה וסלבריטאי מקומי שהסתבך בעסקים. אבל מי הייתה הכלה ב"חתונת השנה" בשנת 2012 בלוס אנג'לס, שנערכה במלון המפואר סנצ'ורי פלאזה?
שמה החל מאותו לילה הוא סיסי סיוון וקנין אבל היא לא נולדה כיהודייה; האהבה העבירה אותה על דתה. סיסי, ילידת ניו יורק, עברה ללוס אנג'לס וחיה במאליבו. היא דוגמנית לשעבר בסוכנות הנודעת "פורד", צעירה מחי בעשור. כדי לממש את אהבתה לווקנין פרשה מהמקצוע ועברה גיור אורתודוקסי עם הרבנים אוחנה ובן זקן, בליווי הדוק של משפחת וקנין ובייחוד אמו של חי, ריקי. לחתונה הוזמנו כ-600 אורחים, מהקהילה הישראלית בלוס אנג'לס, מרחבי ארצות הברית, וכן בני משפחה מישראל.
סיסי היפה נולדה בלונג איילנד למשפחה חמה ואוהבת אמא מצ'כיה ואבא מסיציליה). בגיל שבע כבר צדה את עינם של סוכני סוכנות הדוגמנות מניו יורק והיא פצחה בקריירת דוגמנות אינטנסיבית. בגיל 14 נפלה החלטה, אמא וסיסי היפיפייה עברו לגור במאליבו. סיסי חבשה ספסל בבית ספר התיכון של מאליבו אולם חיש מהר כבשה קריירת הדוגמנות את כולה והיא נטשה את לימודיה לטובת העבודה הזוהרת. חייה היו סוגים בשושנים עד שיום אחד היא נהגה בפאסיפיק קוסט הייווי והנה משהו מצפצף ומבקש שתפתח חלון. זה היה חי וקנין השרמנטי שאמר לה שהיא דומה שתי טיפות מים לחברה של אסי אחיו, ושהוא מבקש שתבוא לפגוש את אמא שלו. הנערה נדלקה על חי ונסעה אחריו לביתו. הקשר לא נמשך אך יד המקרה הפגישה אותם שוב והם נקשרו בעבותות האהבה כשסיסי הייתה בת 23. היום, שנים לאחר מכן, סיסי מגדלת את שלושת ילדיה כיהודים לכל דבר. הם הולכים לבתי ספר יהודים ונהנים מבית כשר למהדרין. סיסי עובדת כסוכנת נדל"ן בחברה בוורלי הילס ומוכרת בתי יוקרה הן של החברה והן של חי וקנין. התוכנית המשפחתית כרגע היא להגדיל את המשפחה בעוד כמה ילדים – וכמה שיותר מהר.
חי וקנין מתוודה
חי: "יש לי אמא חכמה וחזקה, כשלא הייתי פה היא טיפלה לי בכל העסקים, ולא נשאר הרבה כי כל העסקים נפלו ב-2007. כל מי שהשקיע איתי קיבל את כספו חזרה, כולם יצאו בסדר וללא כל טענות נגדי, נשארנו חברים. בכל מקרה נשאר מספיק עבור המשפחה בשביל להתקיים בכבוד. לבעלה של אימא, עודד טבצ'ניק ולה היה בית אבות והעסק המשיך לעבוד והרוויח יפה. אני מאמין שמה שלא הורג אותך מחזק אותך והאמנתי בעצמי שאצא מהכל בשלום. כשאתה מצליח כולם חברים שלך. כשיש צרות כולם מלכלכים ובורחים. יש לי תמיד בעיה עם עצמי ועם הסביבה, אני תמיד הטוב שעוזר לכולם ומקבל הרבה כבוד ואהבה ולפעמים אני נופל לפיתויים בלי כוונה. באים אלי חברים אנחנו מבלים בכייף, יוצאים למסעדות מועדונים. אני מארח המון בבית ואז מנסים לעשות עלי סיבוב כמו שקרה שאני נפלתי פעם אחת בפח.
״אני תמיד רואה את חצי הכוס המלאה, אני אופטימי ולא רואה את הרע. בארץ ובמיוחד ישראלים מסוימים יכולים להיות די נבזים וקנאים. הם צרי עין ומחפשים איך לעבוד עליך אם אתה יותר מידי טוב. אם מישהו עשה עסקה גדולה מיד מסתכלים עליו בקנאה וחוקרים איך הוא קיבל למה הוא מצליח ואולי משהו לא היה בסדר איתו, אולי הוא גנב או עשה איזה שירקס עם העסקה. אצלנו זה ההיפך. תמיד מפרגנים למי שמצליח ולא נכנסים לו לקישקע. זה רק נותן לי השראה שמצליחים לידי. הם תמיד מברכים אותי ומעודדים אותי להיות עוד יותר מצליח.
״היום, אחרי שחתכנו מכל הגורמים הרעים ועברתי את זה עם כבוד עצמי ובלי שפגעתי באף אחד, אני עובד עם אנשי עסקים מכל העולם בעסקאות ענקיות וכשרות. ביום הראשון שחזרתי הביתה, מיד התחילו לרוץ טלפונים ואנשים באו לברך ועוד לא הספקתי להתאושש וכבר התחילו לעניין אותי בעסקים. תוך ארבע חמש טלפונים נסגרה עסקה ראשונה. הכוח שלי הוא שאני מקושר עם הרבה אנשים וכולם אוהבים אותי ומעריכים אותי. יש לי שם טוב. הנה למשל אני עובד עם חבר, איש עסקים לבנוני נוצרי, מיליונר גדול בשם ד"ר אנדי קוואצ'ה שחי בלוס אנג'לס. הוא אמר בטלוויזיה הלבנונית שהוא מוכן לתת חמש ביליון דולר ללבנון שתעשה שלום עם ישראל. יש לו חוץ מהמון נדל"ן גם חברת פרוססינג (אשראי) הכי גדולה בעולם… אני מקושר עם הרבה אנשים אמידים מאוד בעולם הערבי, חלקם שייחים גדולים, כולם אוהבים את ישראל ורוצים לעשות עסקים איתנו. אני גם עובד עם חברות ועסקים כבדים מאוד בכל העולם בהיקפים גדולים, והכל לגיטימי לפי הספר.
״עסקים עושים עם אנשים; אם יש לך שותף טוב אתה מצליח. היום אני יותר מחושב וזהיר – אם זה לא נראה לי אני חותך מהר מאוד, לא נגרר או מתפתה לעסקאות רעות. היום אני חי בשביל המשפחה. כל העבודה הקשה שלי היא בשביל המשפחה. אני עושה הרבה דברים לקהילה, נמצא בקשר עם הרבה רבנים, עוזר להם לעזור לקהילה. אני אף פעם לא אומר לא. כל יום הם באים אלי, מחכים לי בעבודה. רב גדול אחד אמר לי – לעולם אל תסרב לבקשת עזרה. אם יש להם האומץ לבקש תמיד תענה להם. אולי לא בכל הסכום שיבקשו – אבל תמיד תתרום בלב רחב. זה משפט שאף פעם לא יצא לי מהראש".
