המפגש התקופתי של צעירי "בינה" בלוס אנג'לס עסק בניתוח תוצאות בחירות 2012 והשפעתן על הקהילה היהודית בארה"ב ועל ישראל * הכה את המומחה
ערב יום שלישי שעבר, פעילי ארגון "בינה" בלוס אנגלס, השלוחה הצעירה של ILC, התכנסו במלון קראון פלאזה בעיר, לדון בתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב, לבית הנבחרים ולסנאט. הפאנל כלל שלושה מומחים בניתוח פוליטי: מל לווין, חבר קונגרס דמוקרטי לשעבר מסנטה מוניקה; דן שור, רכז המחלקה הפוליטית באוניברסיטת USC; ודייב ראנד, המתאם הפוליטי של AIPAC לשעבר. הדיון הונחה על ידי ליאור הלפרן החבר באירגון "בינה" ומנהיג פוליטי בהתהוות. את האירוע הפיקה שני פיילס, מפיקת השלוחה הצעירה של ILC, שאירגנה ערב מעניין ומכובד בצורה יוצאת דופן. קהל המוזמנים כלל צעירים יהודים-ישראלים אינטלקטואלים, תומכי המפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית כאחד, שהגיעו לשמוע כיצד הבחירות של 2012 ישפיעו על מדינת ישראל ועל היהודים באמריקה. המסר העיקרי שהועבר: גם אם המתמודד שבחרתם לנשיאות נבחר או לא נבחר, תמיד יש דרך להמשיך ולהשמיע את קולנו. עלינו להיות מעורבים בארגונים פוליטיים ולתמוך במתמודדים שאנו מאמינים בהם, כי אלו תמיד יזכרו את מי שתמך בהם בדרך. כך ניתן להעצים את השפעתה של הקהילה היהודית בעולם וארת כוחה של מדינת ישראל.
לשאלתו של הלפרן, איך ניתן להסביר את תוצאות הבחירות, הנוכחים ענו:
מל לווין: אחוזי ההצבעה השתנו מבחינה דמוגרפית. אחוז ההצבעה של הקול "הלבן" ירד לעומת אחוזי ההצבעה ההיספאנים שעלו בצורה משמעותית, ככל הנראה בגלל חוקי ההגירה החדשים שאובמה מדבר עליהם. דבר נוסף שמציין לווין, הוא שלדאבונו, המפלגה הרפובליקנית, אותה המפלגה של אברהם לינקולן, הפליגה השנה יותר מדי רחוק לצד הימני ונעשתה קיצונית מדיי.
דן שור הוסיף, שמיט רומני הביע התנגדות על דברים שמק'קיין ובוש לפניו, מעולם לא התנגדו אליהם ולכן היה לו קצת יותר קשה בבחירות הללו, בעיקר בקרב האוכלוסיה ההיספאנית. שור ציין כי תוצאות הבחירות של 2012 יכולות להיות מוסברות בכך שהן היו "פחות לבנות, פחות דתיות ופחות 'נשואות'". ראשית, מבחינה דמוגרפית, הקול הלבן שנוטה יותר להצביע ברומני ירד באחוזיו. שנית, לדעתו של שור, כל מי שהוא חלק מארגון דתי בכל דת שהיא, יש יותר סיכוי שיבחר ברומני, וכיוון שהיו פחות מצביעים דתיים התוצאות היו כפי שהיו. החלק השלישי והמעניין- הוא בעניין המצב המשפחתי של המצביעים. שור טוען שהבחירות כללו אחוזים מועטים של מצביעים נשואים. סטטיסטית, הוא מציין, כי נשים רווקות נוטות להצביע למפלגה הדמוקרטית, גברים נשואים מצביעים לרוב רפובליקנים, וגברים רווקים פשוט לא מצביעים.
לשאלה שנשאלה לגבי מדיניות החוץ שעתידה להיות לאחר הבחירות של 2012, המומחים ענו:
דן שור: בבחירות הללו מדיניות החוץ לא היוותה גורם חשוב כלל. אלו היו בחירות שהונעו על ידי שאלות חברתיות וכלכליות – ומדיניות החוץ לא נכללה בהן. שאלת מערכת היחסים ישראל- ארצות הברית לא היוותה שום מדד בבחירות 2012.
דייב ראנד: בשל המצב הכלכלי והחברתי בארצות הברית, בבחירות הללו, שכחו את התפקיד הקריטי והחשוב של ארצות הברית במזרח התיכון.
איך מסבירים את הבחירה היהודית? איך מחליטים מי המתמודד החיובי ביותר ליהודים ומדינת ישראל?
דן שור: במאה האחרונה החשיבה היהודית השתנתה, ליהודים באמריקה פחות חשובה המדיניות כלפי ישראל ויותר חשוב הנושא החברתי והכלכלי באמריקה. "אני אישית מסרב להיות בין היהודים שלא שמים את ישראל בראש עדיפויותם".
דייב ראנד: צעירים יהודים באמריקה לא עושים הרבה למען ישראל והקשר הישראלי- אמריקאי. יש צורך בעשייה למען ישראל והדגשת החשיבות של ארץ ישראל ליהודי אמריקה מחדש.
מל לווין הסכים כי סדר העדיפויות של יהודי אמריקה בהחלט השתנה, הדור החדש פחות שם דגש על חשיבות יחסי ארה"ב וישראל. אך הוא מוסיף, כי לדעתו אובמה הוא בעד ישראל ורוב הקהילה לא מודעת לכך. לווין הביע בושה על העובדה שיהודים רבים מדברים רעות על אובמה בצורה לא מכובדת ולעיתים שפלה. "זוהי לא הדרך ההומאנית להביע דיעה, וזה מפלג אותנו כקהילה. אין לרשעות כזו מקום בקהילה שלנו ומעולם לא היתה תופעה מעין זו. זה קריטי בשביל ישראל שההתנהגות הזו תיפסק!"
לווין הדגיש שהדבר החשוב ביותר הוא להציב בפנינו מטרה להציב יותר יהודים בעמדות פוליטיות ולעודד יהודים ופוליטיקאים פרו-ישראלים לרוץ לבית הנבחרים. בנוסף, יש לתמוך במתמודדים לעמדות פוליטיות כי אלו תמיד יזכרו מי השקיע בהם מאמצים.
