הקורונה הביאה לצומת דרכים את הקריירה המצליחה של הקומיקאי מודי רוזנפלד, בין השאר בטקסים של ארגונים ישראליים בלוס אנג'לס * אז הוא המציא את עצמו מחדש כדמות של חרדי בשם יואלי, ומריץ אותו עכשיו לנשיאות * וגם ממשיך לצחוק על המהגרים הישראלים המצליחנים עם דמות פיקטיבית בשם ניר
בתקופה שבה מערכת הבחירות לנשיאות ארצות־הברית מתקדמת לישורת האחרונה והדרמטית, ברשתות החברתיות מככב מועמד נוסף, עצמאי, עם מגבעת שחורה, פאות מסולסלות, משקפיים גדולים וזקן. קוראים לו "יואלי", והכרזות שעליהן מתנוססת הכותרת "יואלי 2020" אמנם הומוריסטיות, אבל מאחוריהן עומדת כוונה אמיתית: מי שעומד מאחורי הדמות הוא הקומיקאי האמריקאי־ישראלי מודי רוזנפלד (50), או בשם הבמה שלו MODI. מאז שנאלץ להסתגר בביתו שבמנהטן בימי הסגר החל רוזנפלד להעלות מדי יום מערכונים לרשת. כל סרטון זוכה לעשרות אלפי צפיות ולתשומת לב תקשורתית בקהילה היהודית ומחוצה לה.
הסרטונים של "יואלי" מצולמים במאונך, כיוון שרוזנפלד משער שרוב הצופים יצפו בהם מכשירים הסלולריים שלהם. "מה שאני שם לב", אומר יואלי באחד הסרטונים, במבטא חסידי־אמריקאי כבד, "שארה"ב מחפשת אחדוס (אחדות). ומי יכול לאחד את המדינה הזו? יואלי. בגלל זה אני מתמודד לנשיאות ארה"ב". הסלוגן שנבחר למסע הבחירות של יואלי הוא "Unprecedented President" (נשיא חסר תקדים).
ברגע שהתחיל סגר הוא החליט שהגיע הזמן להשקיע ברשתות החברתיות וביצירת תוכן וירטואלי – לא רק על הבמות. "שנים שלא הקדשתי זמן לאינסטגרם שלי – והיו לי רק בערך 7,000 עוקבים בפייסבוק". מאז הוא יותר מהכפיל את המספרים בשתי הרשתות החברתיות המדוברות, בזכות תוכן חדש מדי יום. "אני גר בשכונת הלואר איסט סייד במנהטן, קרוב לוויליאמסבורג, שם יש ריכוז חסידי גדול. ראיתי בחדשות איך סיקרו בצורה מטורפת, לשלילה, את הקהילה החסידית־אמריקאית בעקבות הקורונה. ביקרו אותם בצורה תדירה, אך לא הבינו שחלקם גרים בבתים עם 18 נפשות, לכן הם לא יכולים באמת לשמור על ריחוק". במקביל, אומר מודי, עלתה לנטפליקס המיני־סדרה "המורדת" שעוסקת אף היא בקהילה חסידית בניו־יורק. "הקהילה החסידית בארה"ב מוצגת באור שלילי מאוד שם, כאילו הם לא מתנהגים בצורה נאותה לנשים שלהם. מציגים אותם כמבודדים ומשוגעים. אז ברור שיש אצלם אנשים קיצוניים או משוגעים, אבל זו לא כל הקהילה. תמיד גילמתי דמויות חסידיות, אבל מבחינתי רציתי לגרום דווקא להצגת האנושיות והיופי שיש בקהילות האלה – לא מה שקרה כעת בתקשורת האמריקאית".
המרדף אחרי ספילברג
בשנת 2011 עלה סרטון שבו הוא ושחקן נוסף מגלמים יהודים־חסידים שיוצאים ללוס־אנג'לס כדי לחפש את מפיק העל סטיבן ספילברג, במטרה להציע לו להפיק תסריט שכתבו. הסרטון בשם "רודפים אחרי ספילברג" הפך לוויראלי, ומשך תשומת לב רבה. "אני מכיר את הקהילה החסידית, אני מופיע אצלם ואוהב אותם מאוד. בעיניי הם גם קהילה מצחיקה מאוד. הם מצד אחד חיים באמריקה כמה דורות, אבל מצד שני יש להם מבטא – למרות שנולדו כאן. יש שם אנשי עסקים יותר מצליחים מבוגרי הרווארד, ואחרים שמצחיקים יותר מקומיקאים מקצועיים".
כאשר הבחירות לנשיאות ארה"ב החלו להתחמם, עלה במוחו של רוזנפלד רעיון. "התחלתי לפתח את הרעיון שיואלי יתמודד לנשיאות, רק שבמקום לדבר על מה שמבדיל בינינו, כמו יתר המועמדים, הוא ידבר על מה שמחבר בינינו. תמיד באור חיובי ובצורה שמחה. לא להיות שלילי. מעבר לצחוקים, המטרה שלי הייתה שהקהילה היהודית לא תוצג באור שלילי כל כך בתקשורת". מודי לא צפה את ההצלחה הגדולה שבפתח. הביקוש היה כל כך גדול, עד שיואלי החל להיות מוזמן לאירועים, והוא קיבל אינספור מיילים והודעות מרגשות בכל המדיות האפשריות. "קיבלתי גם מיילים מאנשים שמציעים ליואלי הצעות לנושאים שהוא צריך לקדם כנשיא – כמו לקצר רמזור אדום בשכונה מסוימת, או לאפשר לחגים היהודיים להיות חגים לאומיים בארה"ב". המותג הצליח כל כך, שתוך כדי הסגר החליט רוזנפלד להשיק אתר קניות עם פריטים ממותגים (מרצ'נדייז) של "יואלי 2020". בין השאר תוכלו לרכוש כוסות קפה עם תמונתו ודגל ארה"ב מאחוריו ב־15 דולר, מדבקה בחמישה דולר ומשטח לעכבר ב־15 דולר. עוד תוכלו לרכוש חולצות עם הכיתוב "Yoely 2020" במחיר של 27.5 דולר.
מופיע גם באזכרות
כבר כ־25 שנה שהוא מופיע, ובחודש מרץ בוטלו חמישה סבבי הופעות שלו ברחבי ארה"ב ומקסיקו. "יום אחד קיבלתי מבול של טלפונים וביטלו לי לא פחות מ־19 הופעות", הוא מספר בצער. רוזנפלד (50) נולד בישראל ועבר עם משפחתו לארה"ב כשהיה בן שבע, לאזור ה"פייב טאונס" שבלונג־איילנד – אזור יהודי מאוד. אחרי לימודיו האקדמיים החליט לפתח קריירה בעולם ההשקעות בחברת הענק מריל לינץ'. "זו חברה בינלאומית עם עובדים מכל העולם, אז כל הזמן הייתי מחקה את המזכירה הברזילאית או את העובד הצרפתי והמנהלת הרוסייה. הייתי פשוט לומד את המבטאים שלהם. כולם אמרו לי: 'אתה חייב להופיע עם זה'". רוזנפלד הקשיב לעצתם ופנה לבעלים של מועדון קומדיה בניו־יורק, שאמר לו "יש לך כישרון – תתמיד". מאז, במהלך היום היה מודי עסוק בהשקעות, ובלילה היה מופיע במועדונים. ב־1994 התקבל להופיע ב"קומדי סלאר", אחד המועדונים הטובים במנהטן, והופיע שם באופן קבוע לצד כמה מהשמות הגדולים בעולם הקומדיה. "בכל ערב פוגשים במקום הזה את את הקומיקאים הגדולים ביותר כמו כריס רוק, ג'רי סיינפלד, דייב שאפל ואחרים".
מאילו קומיקאים אתה שואב השראה?
"ג'קי מייסון הוא בעיניי המלך של הקומדיה היהודית. הניו־יורק טיימס אפילו הגדיר אותי פעם כג'קי מייסון הבא".
מודי גם רשם כמה הופעות בטלוויזיה הארצית בארה"ב, ובין היתר התארח אצל הווארד סטרן ובערוץ הבידור !E. רק ב־1999 החליט להפוך את הקומדיה לעיסוקו היחיד. "באותו זמן פרצתי לשוק היהודי, שהוא לחלוטין שוק. אני מופיע בשבע ברכות, בבריתות, אפילו ביארצייטים – בכל אירוע יהודי רוצים קומיקאי, 'שיהיה כיף'", הוא אומר במבטא יהודי ניו־יורקי קלאסי. הוריו, ישראלים שהיגרו לארה"ב, הם מסורתיים. "לא הרגשתי אף פעם כמו מהגר", הוא מעיד, "אני מרגיש בר מזל להיות אזרח אמריקאי, כי כיום הרבה יותר קשה לקבל אזרחות. זה משוגע, מה שקורה כיום בארה"ב".
כמו כל קומיקאי, הוא שואב התרחשויות מחייו האישיים כדי להעלות מופע. "יש לי קטע שבו אני צוחק על הורים ישראלים עם מבטא ישראלי כבד. אני מספר על מצב שבו הסתבכתי בבית הספר והזמינו את ההורים שלי לשיחה. אבא שלי רצה להגיד משפט עם המילה 'ים' ובסוף השתמש במילה 'חוף', באנגלית ביץ', ואמר: 'הוא סאן אוף אה ביץ' (בן כלבה, צ"ק)'". דמות נוספת שפיתח לאחרונה הוא "ניר", ישראלי שהיגר לארה"ב והרוויח בה הרבה כסף. גם לו כמובן יש מבטא כבד, והוא אומר בתחילת כל סרטון "קוראים לי ניר – נוט פאר, ניר" … "ראיתי ישראלים שהגיעו לכאן בלי כלום והרוויחו הרבה מאוד כסף. עכשיו כשיש להם הרבה נכסים והצלחה, הם חושבים שהם יודעים הכול על הכול. אין דבר שהם לא מבינים בו: יין, תכשיטים, שעונים, אופנה. והם רוצים גם לספר לך על הכול. ראיתי הרבה אנשים כאלה ואמרתי לעצמי: 'זה היסטרי'. אני נהנה מאוד לגלם את הדמות הזאת".
הוא שולח לי הודעה שקיבל ממישהי: "הייתי נשואה במשך 26 לישראלי שהיגר לארה"ב, ואתה פשוט מדייק בצורה שאתה משחק. לצערי הוא מת בתאונת מטוס לפני תשע שנים, ואתה מחזיר לי אותו לחיים כל פעם מחדש".
הוא כמעט ולא הופיע בישראל, ומכיוון שהוא גם מדבר בעברית, היה דווקא שמח מאוד להופיע בארץ. "השתתפתי בעבר בסבב הופעות עבור 'קרן קובי מנדל' שמטרתו גיוס כספים לפעילותם. הופענו בעיקר בערים עם ריכוז אנגלו־סקסי גדול כמו רעננה, בית שמש, מודיעין, תל־אביב וירושלים. הקהל ממש אהב את ההופעה. מצד שני, הם היו אנגלו־סקסים – כך שזה לא משקף בהכרח את הקהל דובר העברית. הייתי מת להופיע עבור 'ישראלים רגילים. אני מודה לקב"ה על זה שאני קומיקאי, ושאני אוהב לשמח אנשים. אני מת לעשות את זה גם בישראל. הייתי אמור להגיע לסבב הופעות בארץ, אך לצערנו המגפה העולמית קטעה תוכניות רבות שהיו צריכות לצאת אל הפועל והושקע בהן זמן רב".
