חמישה דברים שלמדתי בחוצות עיר המלאכים לקראת סיום השנה הטראומטית מכולן

1. candy cane lane בוודלנד הילס
יש מסורת קריסמסית ידועה, שלקחו על עצמם כמה שכנים בשכונת וודלנד הילס (יש בעוד שכונות). כ-8 רחובות קטנים, מאפשרים נסיעה עם הרכב למטרת תיצפות על קישוטי חג מולד מושקעים בהגזמה. יש תחרות פנימית בין השכנים, והפקקים שהתופעה יוצרת, אמורים להיות שווים את חווית ה-candy cane lane.
השנה, עם הקורונה, השכנים הורידו פרופיל. והפקקים הובילו לשכונה עם זרזיפי קריסמס. כמו הסוף של משחת השיניים. ופתאום החג היפה הזה עם הקול של פרנק סינטרה, נראה קצת עצוב. שמחתי שיש לי חנוכיה לחזור אליה… נו, אולי שנה הבאה.
2. חברות של אמת בסן פדרו
מובלעת עירונית בשם סן פדרו, אזור הנמל של לוס אנג'לס, טומנת בחובה ממתק אמיתי: פעמון החברות. מוניומנט שניתן לאמריקאים מידי הקוריאנים ב-1976 כמחווה לחברות בין שני העמים. 17 טון של נחושת, זהב ומתכות נוספות, יושב תחת פגודה צבעונית המשקיפה אל האוקיינוס. עבודה קשה לצלצל בו. כמו העבודה שנדרשת לשמר חברות של אמת.
ואני יושבת למרגלות הפעמון ומביטה אל האי קטלינה שבאופק ממול ומקווה שהחברות שלי יודעות, כמה הן חשובות לי. וכמה אני תמיד אעבוד על לשמור אותן בחיי.

3. חיי מותרות ברנצ'ו פאלוס ורדס
את החוף המוזיקלי של עיירת החוף ראנצ'ו פאלוס ורדס לא רציתי לפספס. העיירה עם ניחוח האצות והכסף, מזמינה לחלום קצת על חיים של מותרות. כדי להיות בלי ולהרגיש עם, כדאי ללכת לאתר הנופש טרנייה (Terranea Resort).
החנייה חינמית וממנה קל למצוא ירידה מושלמת אל החוף המוזיקלי (המצאה שלי). שם הגלים משמיעים צליל מושלם על אבנים דמויי חלוקי נחל. אולי אם מבקשים שם ממש חזק, משאלות מתגשמות.
4. DMV: בין ווינטקה וסנטה מוניקה
להוציא רשיון אמריקאי זה משהו שכדאי לשים בשק החוויות. עוד גושפנקא של שייכות. עוד תעודה של אפשרות. רק כדאי לדעת, שסניף סנטה מוניקה הכי פחות מעביר טסטים וסניף ווינטקה הרבה יותר קליל.
כדאי גם לדעת שצריך להביא ביטוח רכב, ניירת שמוכיחה בעלות, רישיון אמריקאי זמני (שמקבלים אחרי התאוריה), הרבה סבלנות ומזל.

5. רכב: מספר עגול של מיילים
נהג ממוצע באל-איי נוסע כ-1200 מייל בחודש. מעל 2000 ק"מ בקנה מידה ישראלי. החודש הגעתי לנקודת הציון העגולה של 100,000 מייל. והבנתי, שלא כואב לי הלב על השחיקה של הרכב, או הבלאי של הצמיגים. אלא אני חוגגת מספר עגול של מיילים, שמאפשרים לי לשמור על שפיות בתקופה שכזו.
לקראת סיום השנה הזו אני חוגגת מספר עגול של מרחקי טיולים, מקומות חדשים, זכרונות להתענג עליהם – וניסיון של חיים.
==
חן רוזנברג היא "עולה חדשה" בלוס אנג'לס, בעלת תואר בכתיבה מ-UCLA. לקריאת טורים נוספים: Chen Rosenberg בפייסבוק