ברי סחרוף, עברי לידר, להקת היהודים, מארינה מקסימיליאן, עדן בן זקן, נינט ושירי מימון הופיעו על במה אחת במופע מחווה מתוקשר ללהקת קווין • אלא שבניגוד להופעות אחרות, ההופעה הזו הייתה סגורה ויועדה לכ- 4,500עובדי מיקרוסופט ומשפחותיהם • זהו רק קצה הקרחון בשורה של אירועי חברה בענף ההיי-טק שבשנים האחרונות חורגים ברמת ההשקעה והתקציבים מכל מה שהיה מוכר עד כה
את התאריך 1 בפברואר 2019 המפיקה גילי אורידג' לא תשכח. מסיבה פשוטה: זה היה הלילה הראשון לאחר כמעט שלושה חודשים, שהרשתה לעצמה לישון, לאחר כחודשיים שבהם ימיה וגם לילותיה הוקדשו למטרה אחת: שאירוע השנה של חברת מיקרוסופט ישראל, אותו הפיקה ביחד עם שותפתה, אילנה ברקוביץ', בחברת ההפקהיצליח. ברקוביץ' ואורידג', מנכ"לית החברה, שבשנים האחרונות מפיקה לא מעט אירועים עבור חברות היי־טק, הבינו שהפעם זה שונה. "כמו בכל מכרז שאנחנו מתמודדות עליו, יש בריף שאנחנו צריכות להכין שבו מבקשים, בדרך כלל, לבדוק את גבולות המעוף שלנו. בבריף שהיינו אמורות להגיש למיקרוסופט התבקשנו לשבור שיא, ליצור אירוע שעוד לא היה כמוהו.
ואז?
ואז הגיע הרגע שבו אילנה התקשרה אליי והודיעה: גילי, יש לי פיצוח גאוני. נפיק מופע מחווה מוזיקלי לקווין, בהשראת הסרט 'רפסודיה בוהמית' (הסרט הביוגרפי על להקת הרוק קווין שהיה מועמד לאוסקר בחמש קטגוריות, י"ו). קיבלנו את ההחלטה, הגשנו את הבריף וזכינו. תאריך האירוע נקבע ל־31 בינואר בביתן 1 בגני התערוכה. לא ידעתי אם לשמוח מהזכייה או להיות מזועזעת מהאתגר שהיה נראה לי בלתי אפשרי בעליל מבחינת הזמנים".
והפתרון?
״הבנו שלבד האתגר הזה יהיה קשוח מדי. לכן יצרנו שותפות הפקה עם חברת הוכמן ושכטר, ויצאנו לדרך עם צוות של אנשים גאונים ומשוגעים כמונו, כמו הבמאית תמי טיש, והמפיקים המוזיקליים איתמר פינצ'י ואסא רביב מלהקת מונטי פיורי, שעיבדו את שירי קווין במיוחד למופע".
כך הגיעו בסוף ינואר כ־4,500 איש לגני התערוכה בתל־אביב, בהם הנהלת ועובדי מיקרוסופט מישראל וגם מחו"ל, בני משפחותיהם וחברים, שזכו לערב, שהיווה עבור חברות היי־טק רבות נקודת קיצון מבחינת ההשקעה הכספית בו, שמוערכת בכמה מיליוני שקלים. במופע של קווין לחברה ציוותו אמנים ישראלים, ששרו בקאברים ועיבודים מיוחדים את שירי קווין באנגלית: ברי סחרוף, עברי לידר, להקת היהודים, מארינה מקסימיליאן, ים רפאלי, נינט, שירי מימון ואביב גפן – להלן בעלה הראשון
של ברקוביץ'.
״חיפשנו זמר מזרחי שיסכים לשיר את Love Of My Life ולשמחתנו עדן בן זקן הסכימה לשיר אותו", מספרים בהפקה. "היה חשוב לנו גוון מזרחי לשיר הזה של קווין, ולא מצאנו אמנית או אמן ישראלי מזרחי, שהסכימו לשיר באנגלית. לשמחתנו, עדן הרימה את האתגר והצליחה בגדול. נינט שרה את Somebody To Love, אביב גפן את Radio Gaga, שירי מימון את The show must go on ואחריו דואט עם ברי סחרוף, והמופע הסתיים כשכל האמנים על הבמה, שרים בהובלת סחרוף ונינט את We Are The Champions". מהערכות בתעשיית המוזיקה עולה ששכרם נע בגבולות של 20,000 עד 50,000 שקל לאמן, ששר שני שירים במופע. אם להוסיף את עלויות המקום, ההפקה והבימוי, הקייטרינג היוקרתי, התאורה, סידור השולחנות ושאר הפרטים – מגיעים בהערכה קלה לעלות השקעה של כ־4 עד 5מיליון שקלים לערב אחד.
״בשנים האחרונות מפיקים יותר ויותר אירועי קונספט. זו לא סתם הפקה, אלא מתעמקים בחוויית המשתתף, והקונספט שנקבע לאירוע מגיע עד לפרטים הקטנים", מסבירה אורידג'. "עד לפני כמה שנים היו מקשטים את מקום האירוע: כריות, שנדלירים, מפות מיוחדות, היו אמנים, אבל כל זה לא כונס תחת קונספט. בשנים האחרונות מותאמים כל הפריטים לנושא הנבחר של האירוע. למשל, בנובמבר האחרון הפכנו את משרדי מיקרוסופט למקום שהעובדים לא הכירו כשהגיעו לעבודה. הם הגיעו ושמעו עובדים אומרים: "הו, מיי גוד, מה עשו לנו פה"? זו הייתה חוויה מטורפת, כשהכל היה סביב ההאלווין. מכשפות ודלעות ותחפושות וצבעים כהים, כלום לא הזכיר את מקום העבודה ביום רגיל. כך היה גם בקווין: כל פרט חיזק את החוויה. כך עושות חברות שבונות אירועים סביב קרקס או סביב אליס בארץ הפלאות. הכל במקשה אחת".
ההשראה למסיבות ההיי־טק הגרנדיוזיות מגיעה מן הסתם מעבר לים. חברת פייסבוק העולמית, למשל, ערכה בסוף 2018 מסיבת ענק בסן־פרנסיסקו שנמשכה לא פחות מיומיים. לכבוד המסיבה עוצב המקום בסגנון חג המולד והוקמו מתחמי קונספט מיוחדים. גם בארץ עורכת פייסבוק מסיבת חורף שנתית. "מי שלא נמצא שם לא קיים", הסביר איש פרסום. "כל הברנז'ה מגיעה לשם וצובט את הלב לראות תמונות של אחרים נהנים בלי לקבל הזמנה".
עומר אדם וטיסה לאיביזה
בחזרה למרץ 2018. להקת סקורפיונס מגיעה במפתיע לישראל. מעטים יודעים שהמטרה היא הופעה באילת בערב מיוחד לעובדי חברת ההיי־טק פלייטיקה. לפלייטיקה, מפתחת משחקי רשת, משרדים במדינות שונות בעולם, שבהם מועסקים למעלה מ־2,500 עובדים, ובישראל, במטה החברה, כמה מאות. הכנסות החברה מאז נרכשה על ידי תאגיד הסיני נמצאות בעלייה מתמדת וחוצות, לפי הערכה, את המיליארד דולר בשנה. השנה לא יגיעו עובדי פלייטיקה לאילת. גם לא למקום אחר בישראל. אלפי העובדים יטוסו במאי הקרוב לסוף שבוע מפנק במיוחד באי הספרדי איביזה. גם שם, בהשקעה של מיליוני דולרים, יזכו לפינוקים, שמעטים יכולים לחלום לקבל אותם כחלק מתנאי העבודה במקום עבודתם. במסיבת ההאלווין של פלייטיקה בשנה שעברה הופיע עומר אדם. באירוע נוסף, לחברת ההשקעות HCW זכו העובדים גם להופעה של אדם וגם של אמן החושים ליאור סושרד. כל אחד מהם קיבל, על פי הערכה, לפחות 100 אלף שקל ללא יותר מחצי שעת הופעה.
אלו רק כמה דוגמאות לרשימת חברות ההיי־טק והסייבר הגדולות כדוגמת אמדוקס, צ'ק פוינט, מלאנוקס, WIX ו־NSO, שמיטיבות כך עם עובדיהם. ויש במקביל להן עוד עשרות חברות היי־טק קטנות יותר וחברות סטארט־אפ, שסוגרות ערבי חברה בתקציבים של מיליוני שקלים, כשחלק מההשקעה מתגלגלת לחשבון הבנק של האמנים, שמשתתפים באירוע. "האירוע האחרון של מיקרוסופט היה נקודת קיצון מבחינת ההשקעה הכספית בו", אומר המפיק רונן רייבנבך, שמפיק אירועים לחברות היי־טק קטנות יחסית. "שכר האמנים להופעה קצרה נע בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים", הוא אומר. מקורות בשטח טוענים שנטע ברזילי ביקשה 70,000 שקל להופעה של חצי שעה באחת מחברות ההיי־טק.
״החברות רוצות להביא למסיבות האלו כמה שיותר. זו הצהרה של הצלחת החברה. האמנים האלו לפעמים שורפים את עצמם מהופעה קרובה אחרת. אם יש בקהל מי שמקבל הופעה של עומר אדם או נטע ברזילי בחינם, הוא לא תמיד ישלם מאות שקלים על כרטיס להופעה של אותו אמן, שתתקיים בקרוב. האמנים לוקחים זאת בחשבון ולכן מבקשים סכומים גבוהים. מלבד זאת, יש להם ימים של חזרות, מעורבים בהופעה נגנים, תאורנים ובימאים, אז הסכומים הנדרשים הם גבוהים", מסביר רם בענף.
מי עוד מבין האמנים מבוקש בההיי־טק?
״חברות ההיי־טק רוצות שמח. אז הן הולכות בעיקר על אמנים מזרחיים שמקפיצים את הערב", מסביר הגורם. מפיק נוסף, שביקש להישאר בעילום שם, התייחס לסוגיה: "אכן, חברות ההיי־טק מבקשות יותר אמנים מהז'אנר המזרחי או מהז'אנר המקפיץ. הם למשל, לא רוצים את שלומי שבן, למרות שהוא אמן ענק, כי השירים שלו קצת יותר דיכאוניים. גם אייל גולן, מאז הפרשה שלו, קצת פחות מבוקש. הם פונים למכנה המשותף: שרית חדד, ליאור נרקיס, סטטיק ובן־אל, להקות כמו הדג נחש, התקווה 6, טיפקס, והשכר נע בין 50,000 שקל לאמן עד 100,000 שקל, וללהקות סכומים יותר גבוהים. גם כוכבים של 'הכוכב הבא' הופכים מבוקשים. מבקשים גם את אביב גפן, שלא תמיד מסכים. אני מעריך שלהקת שלוה תהיה מבוקשת עכשיו. בעיקרון החברות מבקשות להרים מסיבה'. לשלב איכות ודיוק ווקאלי, וכאמור, לענות למכנה המשותף".
תרבות קלוקלת של סטארטאפים
״קשה לי לראות את המציאות הזאת", טוען מפיק נוסף. נוצרה פה תרבות קלוקלת של סטארטאפים, שלוקחים כסף ממשקיעים ועושים פעילויות חברה מטורפות עם הכסף הזה. בסוף חלק מהם נופלים, אחרי שהשקיעו באירועים ובאמנים מיליוני שקלים".
למה?
״כי בסוף יש בעיה למשוך אנשים טובים לחברות. יש תחרות עצומה ביניהן, וחלק מהניצחון זה להיות בטופ של המגניבים. זה מגיע לפעמים לאבסורד, כשמדובר בחברות סטארט־אפ שקמות עם רעיון מגניב. מגייסים משקיעים, שמשקיע בחברה מיליונים, ואז מתחילים להשתולל. זה מתחיל במשרדים מפוארים ומסתיים באירועים גרנדיוזיים. ולפעמים החברה נופלת ונסגרת אחר כך. במקרה של מיקרוסופט היא אומרת – יש לי בישראל יחידת מחקר ופיתוח. אני רוצה אצלי את הטובים ביותר, לכן מפנקים את העובדים. לא עושים דבר כזה גדול רק בשביל העובדים, זה חוזר חזרה למנהלים ולחברה. הרי החבר'ה האלו נפגשים בשיחות סלון ומשווים בין ברות".
זאת תחרות של מי יותר גדול?
״בדיוק. זה הווייב. החברות מנצלות את הבאזז סביב המתחרות שלהן ומושכות כך עובדים טובים. בסופו של דבר, כדאי לחברה להשקיע באמנים ובמסיבות יותר מאשר בהעלאת שכר לעובדים. אפל שומעים מה היה בפלייטיקה, אמדוקס שומעים מה היה במיקרוסופט והלאה־והלאה. כדי למשוך עובדים, ילכו על מסיבה גרנדיוזית שתקבל כותרות, עם האמנים הכי מבוקשים ועדכניים, ולא ישקיעו בסדרת הרצאות נוספת".
האם מדובר בבועה?
יש שיחות בין מפיקים ולעיתים עולה חשש, שהמצב כעת בשוק ההיי־טק עלול להגיע למה שקרה בהתפוצצות הבועה בשנת 2000, או בזמן משבר הסאבפריים ב־2008 אומר אחד המפיקים המוכרים בשוק אירועי ההיי־טק. "גם אז היו שנים של השתוללות חסרת מעצורים ופתאום הכל נפל. כששומעים על התקציבים של החברות לאירועים שעורכים, או על תנאי העובדים והשכר, אנחנו חושבים שזה רק עניין של זמן עד שגם הבועה הזאת תתפוצץ. אמנם אז, לפני עשור, התקציבים היו הרבה יותר נמוכים, אבל באופן יחסי אז והיום זה סוג של השתוללות. להוציא מיליוני שקלים על אירוע, כשיש חברות שעורכות כמה אירועים בשנה, זה פשוט בלתי נתפס. המפיקים מצד אחד שמחים על כך, מאידך – החשש מאיבוד השליטה והפיצוץ, שעלול להגיע – מטריד".
המפיקים מספרים שפורים הפך לחג השנה עבור החברות, שמבקשות לפנק את עובדיהן, בין היתר בהופעות של אמנים. לדוגמה, בפורים האחרון אירגנו ראשי Weizmann Vibe – מועדון הצעירים של אגודת ידידי מכון ויצמן למדע – מסיבת פורים מושקעת במיוחד בפנטהאוז של משפחת לייטרסדורף במגדל שלום בתל־אביב. הנוכחים נהנו מהופעה קצרה של הלהקה מופע הארנבות של ד"ר קספר שגזרה קופונים של כמה עשרות אלפי שקלים מחצי שעה של הופעה.