אשטון קוצ'ר ויוקו אונו עוקבים אחריו בטוויטר, הבלוג שלו הוא הדבר הכי מדובר בזירת ההיי-טק העולמית ומנכ"לים מעמק הסיליקון מחכים להזמין אותו לארוחות צהריים, כשרות כמובן • נא להכיר את הלל פולד: יליד קווינס, אושיית היי-טק ויועץ לחברות ישראליות ובינלאומיות, שאת הדרך לפסגה עשה בלי לגבות סנט אחד
על הלל פולד שמעתי לראשונה מחבר טוב, בעלים של סטארט־אפ ישראלי מבטיח ומצליח. הוא סיפר לי על יועץ שהוא נעזר בשירותיו, שלא מוכן לקבל ממנו תשלום. "קוראים לו הלל פולד, בטח יצא לך להיתקל בו ברשתות החברתיות", הוא תיאר אותו, "הדרישה היחידה שלו זה שנצא לארוחת צהריים במסעדה ממש טובה, וכשרה כמובן, ושם אנחנו מדברים על העסק". כאשר ניסיתי להבין למה אותו פולד לא דורש כסף על שירותיו, הסביר לי החבר, "ככה הוא מתחבר ליותר ויותר אנשים. בסוף, אם הם מחליטים להעסיק אותו באופן קבוע, אז הוא והם יוצאים נשכרים, אחרת, זה נשאר בגדר סיוע חברי".
התיאור הזה הותיר אותי סקפטי, אז החלטתי לפגוש אותו פנים אל פנים ולברר את העניין. גיליתי שבשביל ארוחת בוקר או ריאיון הוא מוכן להתפשר גם על בית קפה. מאוחר יותר, הוא פיצה על הארוחה החלבית והעלה לטוויטר תמונה של סטייק גדול שאכל לארוחת הצהריים. בלי יותר מדי עידון, אני ניגש לעניין.
תסביר לי, למה אתה בוחר לא לגבות תשלום על הייעוץ שאתה מעניק?
"חברות ומשקיעים מבינים שיש כאן אקו־סיסטם של כל מיני עסקנים שלוקחים כסף על דברים קטנים, ויש אחד בשם הלל שלא רוצה שום דבר ורק רוצה לעזור לנו. בניתי איתם אמון, וכעת הם בוטחים בי. חברות רבות חזרו אליי ואמרו לי 'שמע, עזרת לנו מאוד, לא ביקשת כלום בתמורה, האם אכפת לך שנשלם לך ריטיינר חודשי כדי שנוכל לעבוד איתך בצורה קבועה?'. אז יש לי כמה וכמה חברות כאלה שאני עובד איתן כיום על בסיס קבוע. הפכתי להיות היועץ שלהם לענייני מדיה חברתית, שיווק, יחסי ציבור, אני ממשיך לחבר אותם לגורמים רלוונטיים, ואני מקבל מהם תשלום של משכורת חודשית או אחוזים בחברה. ככה אני חי". בין החברות שהוא עובד איתן היום ניתן למצוא את חברת המודיעין העסקי־טכנולוגי הפלטפורמה האינטרנטית לעיצוב ,Intelligo Group ו־ UMoove ,Flipboard וגם את ,Hometalk הבית Curiyo.
כתיבה בקפה
אבל כדי להבין את כל הסיפור שלו, צריך לחזור להתחלה. פולד (40) נולד בקווינס ניו־יורק ועלה ארצה עם הוריו וארבעת אחיו בגיל 15. הוא נשוי לרחלי, ולהם חמישה ילדים, והם מתגוררים כיום בבית שמש. את לימודיו באוניברסיטת בר־אילן הוא עשה בתחום מדעי החברה, אך כאשר סיים ללמוד, בערה בו תשוקה גדולה לטכנולוגיה. "אהבתי טכנולוגיה גם לפני שהיה אופנתי לאהוב את התחום הזה. היום להיות 'גיק' זה הקול החדש. פעם להיות 'גיק' נחשב באמת 'גיק' וממש לא קוּל. נפגשתי עם יועץ לענייני תעסוקה שאמר לי אתה אוהב לכתוב, יש לך עברית ואנגלית תהיה כתב טכני, שזה מקצוע שבו מישהו יושב וכותב את כל המדריכים והתוכן היבש סביב הפעלת המכשירים הטכנולוגיים, כמו החוברת שתקבל כשתקנה אייפון'. החלטתי ללכת לקורס כתיבה טכנית, וזו הייתה דריסת הרגל הראשונה שלי בעולם ההיי־טק".
בקורס הכתיבה נאמר להם בפירוש שעליהם לצבור ניסיון לפני שהם ניגשים לראיונות עבודה בחברות הגדולות, אולם פולד – כפי שהוא נוהג לעשות כל חייו לא ממש ציית לכללים. "ראיתי שחברת קומברס מחפשת אדם למשרת כתיבה טכנית עם עשר שנות ניסיון, ולמרות זאת שלחתי קורות חיים. אמרתי לעצמי: אין מצב שייפנו אליי, אבל טעיתי". הזמינו אותו לחמישה ראיונות עבודה, כולל מבחן מול מהנדס שזרק לעברו מושגים טכנולוגיים בעברית, באנגלית וברוסית כדי לראות אם הוא קולט את החומר, והוא צלח את המשימה.
במשך השנים שעבד שם, הוא החליט בכל זאת לאתגר את עצמו ולתת מענה ליצירתיות המתפרצת שלו. החלטתי לכתוב בלוג עם המחשבות שלי על טכנולוגיה. באותה תקופה לא היו הרבה בלוגים, זה היה הרבה פחות פופולרי, החלטתי לכתוב את הבלוג מידי יום בזמן שאני שותה את כוס הקפה בעבודה. ללא מודל כלכלי, ללא כל מחשבות על מינוף כמו שכולם עושים היום. אנשים לא הבינו למה אני עושה את זה, הרי לא הרווחתי מזה שקל. לא עניין אותי בכלל מי קורא את הבלוג, וזה התחיל לתפוס".
לא רק חבריו הופתעו, גם פולד עצמו, כאשר פתאום מנכ"לים של סטארטאפים ישראלים החלו לבקש להיפגש איתו. "לא הצלחתי להבין למה הם רוצים להיפגש איתי, הייתי בסך הכול כתב טכני צעיר עם בלוג ראשוני מאוד על סטארט־אפ ישראלי. בכל מקרה, הם הזמינו אותי לארוחת צהריים – מי יכול להגיד לא להזמנה כזו? מהר מאוד הבנתי שהמנכ"לים האלה מבינים מאוד בטכנולוגיה, אבלין להם הבנה בסיסית במה זה לנהל
ביזנס ואיך למנף את היתרונות הקיימים שלהם ליצירת כסף".
הוא מעיד על עצמו אדם שאוהב לעזור. "זה בא לי טבעי. אני שואל על מה הם עובדים, ואז פתאום אני מתחיל להסביר להם איך הם צריכים לגשת למשקיעים ולהציג את המוצר שלהם בצורה הטובה ביותר. אני שואל תמיד מי המתחרים שלכם', ולעיתים רבות הם אומרים לי שאין להם מתחרים למרות שבפועל יש להם, אני תמיד שואל למשל מה קהל היעד האסטרטגי שלהם, והם לא תמיד ידעו לענות. זה היה הזוי מבחינתי. איך הם לא יודעים דברים כאלה? ואז הבנתי מה הערך המוסף שלי ואיך אני יכול לסייע להם. הפגישות עסקו הרבה מעבר לטכנולוגיה, והכול בחינם מצידי. הרגשתי שזה לא נכון עבורי לקחת תשלום על ייעוץ שנתתי במהלך ארוחת צהריים. בפועל יצא שזה המהלך הכי חכם שעשיתי".
לטענתו של פולד, מהרגע שאותם מנכ"לים סיפרו לעמיתים שלהם שיש איזה תותח שיווקי שסייע להם להכניס הרבה מאוד כסף לחברה, ושלא מוכן לקחת כסף, הם היו חייבים להבין במה מדובר. "פתאום האינבוקס שלי התפוצץ בפניות של חברות שמעוניינות להיפגש, ואז הגיעו המשקיעים שהבינו שאני בקשר עם כל אותן חברות ורצו להתייעץ במי כדאי להשקיע. התחלתי לעשות חיבורים, שתכלס זה מה שאני עושה בחיים, ויצאו מזה הרבה מאוד השקעות וחיבורים.
"תבין, על כמה מהעסקאות יכולתי להרוויח חמישה אחוזים מתוך 8 מיליון דולר. לעיתים הם שלחו לי צ'ק והחזרתי להם אותו. הם חשבו שיש פה בחור עם בעיות, ואמרו לי 'אתה עוזר לנו להרוויח מיליוני דולרים ולא מוכן לקבל על זה עמלה?' השבתי שאני לא מוכן לקחת אפילו אגורה".
זמן שווה כסף
מלבד לייעץ לחברות מעל צלחת עם סטייק עסיסי, פולד מתעסק גם בתחומים רבים אחרים. הכובע הראשון שהוא חובש, הוא מספר, הוא חיבור בין חברות, משקיעים וגורמים נוספים בתחום. הכובע השני של פולד הוא הרצאות בארץ, ובעיקר בעולם, בנושא ההייטק הישראלי ואומת הסטארט־אפ. "בהתחלה הייתי מדבר בחינם, אבל אז הגיעו יותר מדי פניות, אז העליתי את המחיר כדי שזה יהיה משתלם עבורי; הרי נסיעה לסידני גוזלת ממני הרבה מאוד זמן, ששווה כסף".
הכובע השלישי והמשמעותי ביותר שלו הוא ייצור תוכן. הוא כותב באתרי הטכנולוגיה המובילים בעולם, כמו 'טק קראנץ", מגזין 'אינק', 'ביזנס אינסיידר' ועוד. אבל גם במקרה הזה הוא לא מרוויח ולו סנט אחד. "אני נותן להם תוכן, והם מעניקים לי חשיפה והפצה", הוא מסביר. בנוסף, הוא מעלה בלוג וידאו יומי, שבו הוא מתעד את כל הפגישות שהוא מקיים עם צמרת ההיי־טק הישראלי. "הייתי פעם בסיבוב הרצאות בעמק הסיליקון, וכולם דיברו איתי על ההיי־טק הישראלי, על כמה הוא פרץ גבולות. כולם שם מכירים את ווייז ואת מובילאיי, אך לא ידעו להגיד לי שם של מנכ"ל חברה ישראלית אחת. לכן החלטתי לקדם את הבלוג המצולם היומי, שם אני מעניק להם במה, שלא רק מעניינת את הגולשים והמבינים בתחום בעולם, אלא לעיתים גם מסייעת להם לפרוץ לקהלים נוספים. הבלוג הזה הפך למפלצת. זה ללא ספק הבלוג המצליח ביותר בתחום ההיי־טק הישראלי. אם תרצה למשל להכיר את אהרן אהרן (מנכ"ל רשות החדשנות, ומנכ"ל אפל ישראל לשעבר, צ"ק), תוכל לראות את הריאיון המצולם שערכתי איתו. מדי יום אני מראיין שם משקיעים ויזמים".
איך אתה מממן את הסרטונים הללו?
"יש לי חסויות. כמה חברות טכנולוגיה, ביניהן גם החנות B&H מניו־יורק, שולחות לי בחינם את כל הציוד הדיגיטלי הנחוץ, המצלמות והרחפנים. אין ספק שהבלוג הזה פותח דלתות".
המגזין הכלכלי "פורבס" הכתיר את פולד כמי "שמסייע לאומת הסטארט־אפ לעלות מדרגה". בין הראיונות שערך פולד: השחקנית אליסה מילאנו, סטיב ווזניאק ממקימי חברת אפל ואחרים. יש לו יותר מ־35 אלף עוקבים בטוויטר וכ־6,500 באינסטגרם. בין עוקביו המפורסמים בטוויטר: הקומיקאית האמריקנית אלן דג'נרס, יוקו אונו, אשטון קוצ'ר, אריאנה האפינגטון ומייסד טוויטר ג'ק דורסי. גם עמודים מסחריים כדוגמת קוקה קולה עוקבים אחריו. שיתופי הפעולה שהוא מקיים עם גורמים שונים במשק מרקיעים שחקים. בין היתר, הוא כיכב בשני סרטוני תדמית שהפיקה חברת אל־על, שם הוא מציג לקהל הנוסעים את סצנת ההיי־טק הישראלי. פולד גם סייע לענקית הסלולר "וואווי", השתתף בתוכנית מפתחים של גוגל, ואף בממשקים עם חברות ענק כגון מייקרוסופט ואוראקל.
נקנית בייסורים
אחיו הגדול של פולד, ארי הי"ד, אב לארבעה, נרצח בחודש ספטמבר האחרון, בפיגוע בכניסה לקניון בצומת גוש עציון. "קיבלתי בחצי השנה האחרונה מאות, אם לא אלפי סיפורים, על איך שארי נגע במיליוני אנשים. אני בטוח שהוא לא ידע עד כמה השפיע על העולם, ואנחנו כמשפחה בטח לא ידענו. כשהוא היה בחיים כולם אמרו לו, 'אתה אח של הלל?' ועכשיו זה הפוך. הרי אני מוחצן וכולם יודעים מה אני עושה, אבל את מה שהוא עשה, כנראה שרק הוא ידע. אנחנו בעצם ניהלנו ערוצים שונים עם מסרים שונים, אך באותה צורה, דרך המדיה. הוא נלחם למען ישראל דרך הסברה ישירה, ואני עושה זאת דרך הטכנולוגיה". מצלמות האבטחה הסמוכות לאזור הפיגוע קלטו את רגעי הפיגוע והתפרסמו עד מהרה ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת. בסרטונים נראה ארי פועל בגבורה, ועל אף שהמחבל דקר אותו ופגע בו באורח קשה הוא נאבק בשארית כוחותיו, ירה לעברו, נטרל אותו, וכך מנע פגיעה בעוברי אורח נוספים.
איפה היית כשזה קרה?
"הייתי במשרדים של אחד הלקוחות שלי, 'הום טוק', וראיתי ב־ynet את הסרטון שכולם דיברו עליו. אמרתי לעצמי 'וואו, מי זה הבנאדם הזה שדוקרים אותו והוא עדיין רץ אחרי המחבל'. שאלתי בווטסאפ המשפחתי אם כולם בסדר. כשהבנתי רצתי לבית החולים אבל זה היה מאוחר מידי. זה הצד הפחות זוהר וחיובי של הרשתות החברתיות: הרי בחיים לא הייתי בוחר לראות את הסרטון הזה אם הייתי יודע שזה אחי, זה נצרב לי במוח".
משפחת פולד, כך מספרים שכניהם הירושלמים, היא משפחה מיוחדת ומוכרת. "ההורים שלי תמיד אמרו אחרי שעלינו לארץ, שלא הבנו אף פעם איך 'ארץ ישראל נקנית בייסורים' כמאמר המשפט המפורסם, כי אנחנו חיינו את החלום. אבא אמר בשבעה שעכשיו המשפחה מבינה זאת היטב. הרי עד הרצח שלו הכול היה גן עדן. אבל למרות זאת אנחנו משפחה חזקה, ויש לנו הורים חזקים. אנחנו ממשיכית לתפקד. אישית לקחתי את זה מאוד קשה, הרי ארי ואני גדלנו ביחד. לא תפקדתי כמה שבועות, המשפחה כולה הלכה לכל מיני אירועים לזכרו כמו הכנסת ספר תורה ועוד, ואני לא יצאתי מהמיטה. אבל החלטתי שאני חייב לנסות לחזור לעצמי. אני לא יודע אם חזרתי לגמרי, אבל אני כבר מצליח לתפקד".
הוא מספר כי באופן אירוני, הדבר שגרם לו להצליח לקום מהמיטה ולהתחיל להשתקם אחרי רצח אחיו היה דווקא ספרה של אחת ההייטקיסטיות הכי בכירות בעולם, סמנכ"לית פייסבוק שריל סנדברג. את הספר היא כתבה על התמודדותה לאחר מות בעלה. "הספר שלה, 'אופציה ב', הציל לי את החיים. יש לנו חבר משותף שסיפר לה על מה שאירע, והיא החליטה לשלוח לי מייל וכתבה 'אני מצטערת לשמוע' וניחמה אותי על מות אחי". בשבוע שעבר התחתנה תמר, בתו הבכורה של ארי, ובכלי התקשורת השונים דיווחו על האירוע המרגש.
מעת לעת, אך לא בתדירות רבה, הציוני שבפולד מתפרץ החוצה, והוא משתמש בכלים שברשותו כדי לקדם את עמדת ישראל בעולם. "בזמן המבצע האחרון בעזה, נסעתי באיילון והייתה אזעקה, כל המכוניות עמדו בצד וחיכו. היתה שם אשה אחת שרעדה מפחד וניסתה לתפוס מחסה, צילמתי וצייצתי והגעתי לעשרות מיליוני אנשים. זה הופיע בכל מקום". הוא גם משלם מחיר על גילוי עמדות ציוניות. "יש הרבה מאוד אנשים שהפסיקו לעקוב אחריי בעקבות ההתבטאויות שלי, ואין לי בעיה עם זה".
לקראת סוף הריאיון, הוא מספר לי שגם אם היה זוכה בלוטו, לא היה משנה דבר באורך חייו. "אני נהנה מהחיים. אולי הייתי קונה כמה מכוניות יפות, אני מת על זה". לסיכום הוא מבקש לחזור על האסטרטגיה שלו, שלחלוטין אינה מתיישרת עם המנטליות הישראלית: כולם אובססיביים לא להיות פראיירים, אני בניתי קריירה על להיות פראייר".
