שכר לימוד אסטרונומי, אנטישמיות גואה וצעירים שמתקשים להזדהות כציונים: עשרות מיליוני דולרים יושקעו בחינוך בצפון אמריקה, בניסיון לפתוח את שערי בתי הספר למשפחות נוספות ולחזק את זיקת הדור הבא למדינה היהודית
בין שכר הלימוד הגבוה בבתי הספר היהודיים לוויכוחים הסוערים על ישראל, משפחות יהודיות בצפון אמריקה ניצבות בפני שאלה שחורגת מבחירת מסגרת חינוכית: איך מנחילים לדור הבא תחושת שייכות לעם היהודי? העלייה באנטישמיות חיזקה אצל רבים את הרצון להעמיק את הקשר לשורשים, אבל בין הרצון למימושו עומדים לא מעט מכשולים. על רקע זה החליטה ישראל להשקיע כ־31.5 מיליון דולר, בחינוך יהודי בצפון אמריקה. זאת במסגרת הסכם עם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ארגון הגג המרכזי של הפדרציות היהודיות בארה"ב ובקנדה, שישתתף במימון לצד גורמים פרטיים נוספים. לפי ההסכם, הארגונים בצפון אמריקה יגייסו לפחות שליש מהתקציב הכולל, כך שההשקעה תגיע לכ־47 מיליון דולר. עיקר המאמץ יתמקד בהגדלת מספר התלמידים בבתי הספר היהודיים.
ההחלטה התקבלה בתקופה רגישה במיוחד ביחסים בין ישראל ליהדות ארה"ב. גל האנטישמיות בעקבות טבח שמחת תורה חיזק בקרב משפחות רבות את ההכרה בחשיבותה של הזהות היהודית. במקביל, המחלוקות סביב המלחמה בעזה ומדיניות ממשלת ישראל העמיקו את תחושת הריחוק של חלק מהצעירים היהודים מישראל. סקר שערכו הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה בחודש פברואר האחרון הציג תמונה מורכבת, המעוררת דאגה באשר לזיקתו של הדור הצעיר לציונות: רק שליש מהיהודים האמריקאים בני 18־34 מגדירים את עצמם ציונים. עם זאת קרוב לתשעה מכל עשרה מכירים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הפער בין הנתונים ממחיש עד כמה המושג ציונות עצמו הפך שנוי במחלוקת גם בתוך הקהילות היהודיות. צעירים רבים תומכים בקיומה של ישראל, אך מסתייגים בחריפות ממדיניות ממשלותיה ומתקשים להזדהות עם ההגדרות הפוליטיות המסורתיות. התוכנית נועדה להתמודד גם עם קשיים שקדמו למלחמה בעזה: שכר הלימוד הגבוה בבתי הספר היהודיים הפרטיים בארצות הברית והקושי להציע שירותים המותאמים לצורכי המשפחות.
עבור משפחות יהודיות רבות, ובייחוד אלה שפחות קשורות לאורח חיים דתי, בתי הספר הציבוריים נותרים האפשרות הנגישה ביותר. נשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אריק פינגרהוט, הדגיש את המחויבות המשותפת לאפשר למשפחות נוספות להעניק לילדיהן חינוך יהודי. יו"ר מועצת המנהלים, גארי טורגוב, תיאר את ההסכם כ"שיתוף פעולה היסטורי עם ממשלת ישראל".
מוקדם לדעת עד כמה תצליח התוכנית לפתוח את שערי בתי הספר היהודיים בפני משפחות שזיקתן לחיים היהודיים חלשה יותר, ומה תהיה השפעתה בטווח הארוך. עם זאת, היא מבטאת הכרה ישראלית בכך שעתיד העם היהודי תלוי גם בחוסנן של קהילות התפוצות וביכולתן לחבר את הדור הצעיר להיסטוריה ולמורשת המשותפת.



