סטיבן ואן זאנדט מודאג בנוגע ליהודים. "ישנה אותה אווירה שלפני השואה", אמר חבר היכל התהילה של הרוק אנד רול לסוכנות הידיעות היהודית" (JTA) על מה שהוא רואה ברשתות החברתיות, שבהן הוא משתמש פעיל מאוד. "הם מפיצים שקרים שנה אחר שנה אחר שנה, ואם אומרים משהו מספיק פעמים, אנשים מתחילים להאמין לו. "וזה מה שקרה שהוביל לשואה מלכתחילה, וזה מה שקורה עכשיו".
עבור אדם האהוב באותה מידה בזכות עבודתו ארוכת השנים עם ברוס ספרינגסטין בלהקת E Street Band ועל תפקידו כסילביו בסדרה "הסופרנוס" של HBO, מעקף שכזה עשוי להיראות יוצא דופן. אך ואן זאנדט מחפש להותיר חותם משלו בעולם החינוך על השואה, באמצעות מיזם החינוך שלו TeachRock, אשר מספק מאז 2013 תוכניות לימוד לבתי ספר יסודיים ותיכונים במגוון נושאים הבסוסים על מוזיקה פופולרית.
התוכנית, הנושאת את הכותרת "מורשת יהודית והשואה: חקירת תרבות מתמשכת דרך מוזיקה", הושקה השבוע וכוללת תוכנית לימודים בת ארבעה ימים העוסקת בהופעת האנטישמיות באירופה של טרום המלחמה, בעדויות ניצולים וערכים יהודיים. את השיעורים מעגנים שירי רוק מאת אמנים כמו להקת KISS (להקת גלאם-מטאל שחבריה המרכזיים יהודים ), זמר הפולק היהודי האהוב ליאונרד כהן, ולהקת הפופ העכשווית מניו יורק Lawrence, שבראשה עומדים שני אחים יהודים. זהו שינוי כיוון מהטון הקודר של מרבית תוכניות החינוך על השואה – תחום שהקהילה היהודית השקיעה בו משאבים רבים, למרות שאלות הולכות וגוברות לגבי יעילותם של שיעורים אלו בבלימת האנטישמיות. יוזמות חינוכיות עכשוויות אחרות על השואה נעזרו במשחקי וידאו, בינה מלאכותית וגישות חדשניות דומות, בעוד מחנכים נאבקים להתרגל לעתיד קרוב שבו כבר לא יהיו ניצולים חיים שיחלקו את עדותם.
עבור ואן זאנדט, השיעורים אינם עוסקים רק בלימוד על השואה, אלא גם בהדגשת ההשפעה היהודית החיובית בעולם התרבות הפופולרית. הוא מנה רשימה של אמנים יהודיים שהוא מעריץ, כולל בוב דילן וצוות כותבי שירי הפופ ליבר וסטולר. "יש לי הכרת תודה רבה על מה שהם תרמו לחיי, רק מבחינת ההנאה", אמר. "עולם הבידור לא היה קיים ללא התרומות היהודיות".
הגיטריסט ייסד את TeachRock ב-2013 יחד עם שמות גדולים נוספים מעולם המוזיקה והאמנות, בהם ספרינגסטין, סולן U2 בונו, ג'קסון בראון והבמאי מרטין סקורסזה. vacug העביר הארגון פיילוט לתוכנית הלימודים החדשה על השואה בפני 50 תלמידי תיכון במוזיאון השואה של פלורידה בסנט פיטרסבורג, בתזמון התואם את "שבוע החינוך על השואה" של המדינה. כוח המשימה לחינוך על השואה בפלורידה מקדם את החומרים לבתי ספר ברחבי המדינה.
"אנחנו תמיד רוצים לחנך באופן שמרגיש כאילו אינך נלמד. ואני חושב שזה תופס את זה", אמר ל-JTA מייקל איגל, מחבר שותף בתוכנית הלימודים של TeachRock ויו"ר כוח המשימה המדינתי. עבור איגל, צאצא לניצולים, הפרויקט השתלב היטב במאמצים שלו להביא את החינוך על השואה למרחבים לא שגרתיים. הוא מתכנן קורסים עתידיים שישלבו אוכל ותיאטרון. "זה עדיין חינוך על השואה המבוסס על סטנדרטים. אבל הוא מועבר לתלמידים דרך הפורטלים השונים הללו", אמר.

דרך קידום השיטות הלא-מסורתיות הללו פנה אל איגל לפני שנה חבר במועצת המנהיגות של TeachRock. הארגון חיפש לאפשר שיעורים על מורשת יהודית, וראה הזדמנות לעסוק בנושא השואה דרך איגל. כמעריץ גדול של ה-E Street Band, איגל צחק כנזכר כיצד חבר המועצה שאל אותו אם שמע פעם על ואן זאנדט. היום הראשון של תוכנית הלימודים נפתח בכך שהתלמידים מאזינים לשיר "Rock and Roll All Nite", להיט משנת 1975 של להקת הרוק KISS, לפני מעבר לחיים היהודיים באירופה של טרום המלחמה ועליית האנטישמיות.
איגל ציין את האופי הייחודי של השיעור. "כאשר ג'ין סימונס עם לשונו בחוץ הוא הדבר הראשון שאתה רואה, אתה שואל את עצמך, 'מה לעזאזל קרה לחינוך על השואה?'", אמר. בהדרגה מתברר הקשר: השיעור מסביר שסולן KISS, ג'ין סימונס, הוא בנם של ניצולי שואה. חלק ניכר מתוכנית הלימודים בנוי סביב רעיונות דומים של הישרדות ועמידות יהודית, כאשר התלמידים מתבקשים להרהר כיצד הרקע המשפחתי של סימונס עשוי היה לעצב את דמות הבמה הקיצונית שלו. (גם שותפו להקמה, פול סטנלי, הוא יהודי).
בעוד ואן זאנדט, שאינו יהודי, אינו עורך את תוכנית הלימודים בעצמו, הוא חבר של סימונס והשניים שוחחו בעבר על הרצון להשתמש במוזיקה כדי ללמד היסטוריה יהודית. מקס ויינברג, מתופף ה-E Street Band הוותיק, הוא גם כן יהודי.
היוזמה מגיעה בעת שבה עולם המוזיקה הפופולרית, כמו מגזרים תרבותיים רבים אחרים, נקלע למחלוקת סביב ישראל. עימות לאחרונה כלל את אד שיראן ומקלמור, שבו בעל אמת המידה היהודי רוברט קראפט הפעיל לחץ על שיראן להסיר את הראפר מסיבוב ההופעות שלו בשל האקטיביזם הפרו-פלסטיני שלו על הבמה. הדבר הוביל אמנים רבים לתמוך במקלמור, כולל השחקנית היהודייה אילאנה גלייזר, שנישאה בנאום באחת מתחנות סיבוב ההופעות שלו "שחררו את פלסטין". כמה מוזיקאים מובילים, כולל לורד, פאמור וביורק, חתמו גם הם על התחייבויות להחרים את ישראל בשל התנהלותה בעזה, בעוד אחרים כולל פינק ובוי ג'ורג' נקטו בדרכים הפוכות.



