מדינת קליפורניה דחתה את הצעת חוק מס המיליארדרים במה שמסתמן כרוב של 57% מול 43% במשאל עם שהתקיים כחלק מ בחירות האמצע בארה"ב. קליפורניה היא המדינה הגדולה ביותר בארצות הברית, עם כ-39 מיליון תושבים. היא גם המדינה עם הכי הרבה מיליארדרים: כ-250, שלהם הון משוער כולל של כ-2 טריליון (2,000 מיליארד) דולרים. במדינה יושבות חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם: אלפבית (גוגל), אנבידיה, מטא (פייסבוק) ואפל. בו זמנית עם דחיית ההצעה, עברה הצעה מנוגדת שאוסרת הטלת מס על הון במדינה.
הצעת החוק שנדחתה כללה הטלת מס חד פעמי על ההון, בשיעור של 5% מסך הונם של המיליארדרים. לפי הערכות מציעי החוק, הוא היה יכול להניב למדינה כ-100 מיליארד דולרים. מטרתו העיקרית של החוק הייתה פיצוי על הירידה המוערכת בתקציבי הבריאות של המדינה ב-5 השנים הקרובות כתוצאה מקיצוצי המיסים של הממשל הפדרלי, בהובלת הנשיא דונלד טראמפ. קיצוצים אלה היטיבו בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר במדינה.
לו היה החוק עובר, היה חל על כל מיליארדר שהיה תושב מס בקליפורניה ב-1 בינואר 2026. מספר מיליארדרים עזבו את המדינה לפני תחילת השנה הקלנדרית, כשהצעת החוק כבר הייתה על הפרק.
לפי ההערכות, גורם שעזר לדחיית הצעת החוק ולניצחון המיליארדרים היה קמפיין מאסיבי שנוהל נגדו. הערכות זהירות להיקפו הכספי עומדות על יותר מ-300 מיליון דולרים. הקמפיין יצר פחד מהחוק, בעיקר דרך האיום שהמיליארדרים יברחו והדבר יפגע בהכנסות המדינה ממיסים. הסכום שהושקע בקמפיין זניח ביחס למה שהיו מפסידים המיליארדרים מהעברת החוק, ומוערך בפחות מ-0.02% מהונם הכולל. למול סכום זה, הקמפיין בעד המס מוערך בכעשירית ממנו
העשירים נהנים מפרצות מס
נימוק מרכזי לחוק היה פרצות במערכת המס האמריקאית וזו של מדינת קליפורניה. מיליארדרים נוטים לחמוק מתשלום מיסים, בין היתר באמצעות דחייה של מימוש הרווחים שלהם והעובדה שהם לא ממוסים על ההון שהם צוברים. בעלי חברות נמנעים מקבלת שכר מהחברה, חלוקת דיבידנדים או מכירת מניות וכך מצליחים להימנע כמעט לחלוטין מתשלום מס על הכנסתם. במקום להתקיים מהכנסתם, הם מתקיימים מהלוואות כנגד מניות או קיזוזים מהפסדי השקעות. תכנון מס גם מאפשר למיליארדים לחמוק מלשלם מס ירושה.
בנוסף לפרצה במערכת המס, קיימת גם הסכנה הדמוקרטית בריכוז כוח רב כל כך בידי מעטים. הבחירות לנשיאות בארצות הברית המחישו באופן גלוי את היווצרות ה"אוליגרכיה" החדשה של המיליארדרים האמריקאים. מיליארדרים תרמו לקמפיין של הנשיא טראמפ ובתמורה זכו בתמיכה ובהטבות מס שתורגמו במהרה לרווחים.
כמו כן, הם זכו בכוח פוליטי, כאשר הדוגמה הבולטת לכך היא אילון מאסק שזכה לעמוד בראש רשות פדרלית למאבק בבירוקרטיה עד שפרש והרשות נסגרה. מאסק אף הגיע בתקופת ממשל טראמפ לשיא הון חדש בהיסטוריה והפך לטריליונר הראשון בהיסטוריה (1,000,000,000,000$) ביוני.
דעות חלוקות גם בקרב המיליארדרים
בחודשים הקודמים לבחירות האמצע הראו הסקרים בקליפורניה אחוזי תמיכה משתנים בחוק: סקר מספטמבר הראה 48% תמיכה ו-41% התנגדות, וסקר מאוקטובר הראה 52% התנגדות לעומת 46% תמיכה.
גם בקרב המיליארדרים עצמם הדעות על החוק היו חלוקות: "ברחתי עם משפחתי מסוציאליזם ב-1979 ואני מכיר את החברה הדכאנית וההרסנית ששיטה זו יצרה בברית המועצות", אמר מנכ"ל גוגל, סרגיי ברין, בנושא, והוסיף "אני לא רוצה שקליפורניה תהפוך למקום כזה".
ברין הוציא יותר מ-100 מיליון דולרים בקמפיין נגד החוק, לצד מיליארדרים נוספים. לעומתו, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הצהיר שיהיה זה עבורו כבוד לשלם עוד מס למדינת קליפורניה.
