תרופות ההרזיה החדשות אינן משפיעות רק על המשקל או על מדדי הבריאות. לפי מחקר חדש מאוניברסיטת הרווארד, נשים שהחלו להשתמש בתרופות ממשפחת GLP-1 היו בעלות סיכוי גבוה יותר למצוא עבודה אם לא עבדו קודם לכן. המחקר, שעדיין לא עבר ביקורת עמיתים, נערך על ידי פרופ’ רבקה דיימונד, כלכלנית מאוניברסיטת הרווארד. לדבריה, הרעיון למחקר נולד בעקבות הערה מקרית של חברה שסיפרה כי לאחר שהחלה להשתמש בתרופת הרזיה, היחס אליה השתנה.
דיימונד ביקשה לבדוק אם הירידה במשקל משפיעה לא רק על הבריאות, אלא גם על האופן שבו נשים נתפסות בשוק העבודה ובמערכות יחסים. לשם כך ניתחה נתונים מתוך סקר אמריקאי רחב, שבו משתתפים יותר מ־10,000 מבוגרים. החוקרת השוותה בין נשים שהחלו להשתמש בתרופות הרזיה לבין נשים שהתעניינו בשימוש בהן אך עדיין לא התחילו. לפי ממצאי המחקר, בקרב נשים שלא עבדו לפני תחילת השימוש בתרופה, שיעור התעסוקה עלה ב־27 נקודות אחוז לאחר כשנה וחצי.
במילים אחרות, נשים שלא היו מועסקות והחלו טיפול תרופתי לירידה במשקל היו בעלות סיכוי גבוה בהרבה להשתלב בעבודה, בהשוואה לנשים דומות שהתעניינו בתרופות אך עדיין לא נטלו אותן.
עם זאת, ההשפעה לא נראתה אצל נשים שכבר היו מועסקות. לפי המחקר, מי שכבר עבדו לא היו בעלות סיכוי גבוה יותר לקבל עבודה טובה יותר או לשפר את מצבן התעסוקתי בעקבות השימוש בתרופה. דיימונד מסבירה כי ייתכן שהמשקל משפיע במיוחד ברגעים שבהם נוצרת “התרשמות ראשונית” – למשל בראיון עבודה או בתחילת קשר חדש ופחות במקומות שבהם אנשים כבר מכירים את העובדת לאורך זמן.
המחקר בדק גם את תחום הזוגיות. גם שם נמצאה תופעה דומה: נשים רווקות שהחלו להשתמש בתרופות ההרזיה היו בעלות סיכוי גבוה יותר להתחתן או להתחיל לחיות עם בן זוג במהלך תקופת המעקב.
לצד זאת, החוקרת מצאה נתון מעניין נוסף: למרות השינויים החיצוניים במצב התעסוקתי והזוגי, נשים שהשתמשו בתרופות לא דיווחו על עלייה בשביעות הרצון הכללית שלהן מהחיים.
דיימונד לא הצליחה לקבוע אם השימוש בתרופות הוביל גם לעלייה בשכר, משום שהנתונים לא הספיקו לכך. עם זאת, היא מצאה כי הנשים שהחלו להשתמש בתרופות הגיעו מלכתחילה ממשקי בית בעלי הכנסה גבוהה יותר, בין היתר משום שבני זוגן המועסקים יכלו לסייע במימון הטיפול. הנקודה הזו חשובה במיוחד, משום שתרופות ההרזיה החדשות עדיין יקרות ולא נגישות לכולם באותה מידה. אם הן אכן משפרות סיכויים בשוק העבודה, ייתכן שהן יוכלו לצמצם חלק מהפערים בין מועמדים בעלי משקל גבוה לבין מועמדים רזים יותר. מצד שני, אם רק בעלי אמצעים יכולים להרשות לעצמם להשתמש בהן, הן עלולות דווקא להעמיק פערים קיימים.
לפי הערכות בארצות הברית, השימוש בתרופות ממשפחת GLP-1 צפוי להמשיך להתרחב בשנים הקרובות, בין היתר בזכות הרחבת הכיסוי הביטוחי ופיתוח גרסאות שניתן ליטול בכדורים ולא רק בזריקות.
המחקר החדש אינו מוכיח שכל אישה שתשתמש בתרופות הרזיה תמצא עבודה או זוגיות, והוא גם אינו קובע שהמשקל עצמו הוא הסיבה היחידה לשינוי. אבל הוא מעלה שאלה מטרידה: האם החברה ושוק העבודה עדיין מעניקים משקל גדול מדי למראה הגוף גם כאשר הם מתיימרים למדוד כישורים, ניסיון ויכולת.
