שוב נבטיח לקיים את מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' אבל כשאנו מתבוננים בהתנהגות שלנו בשנים האחרונות, האם אנו נמצאים בכיוון הנכון? הרי אנו נכשלים במילוי הבטחותינו מדי שנה בשנה…
אנחנו נמצאים בימי התשובה לפני ראש השנה. אבל מה זאת תשובה? למילה יש מספר מובנים עליהם אכתוב במאמרי זה.
במסכת קידושין (עמוד מט') נכתב שאם אדם רוצה להתחתן ואמר לאישה: "אני מתחתן איתך בתנאי שאני צדיק", אלא שלאחר מכן נמצא שהוא רשע, האם החתונה מבוטלת? (מקור ישמח ישראל בקשר לקידושין).
התשובה היא לא. החתונה לא תתבטל למרות שהאיש העיד עדות שקר. המפרשים מסבירים כי כשהאיש העיד על עצמו שהוא צדיק, הוא הרהר בתשובה שנתן לאישה. במה דברים אמורים? כאשר אדם מהרהר בתשובה וחושב לעצמו: אולי יכולתי להיות אדם טוב יותר, פחות אנוכי, לחשוב על זולתי, זה אומר שיש בו חרטה על העבר ורצון להשתנות. על פי הרמב"ם עשיית תשובה נעוצה בשלושה דברים:
1. נטישת החטא
2. חרטה
3. קבלה לעתיד
החרטה עצמה היא התחלת תהליך התשובה. המחשבה – איך אני יכול להשתנות? לאחר החרטה מגיע הצעד הבא – תהליך השינוי. האדם מתאמץ להתגבר על היצר הרע שלו בתקווה ואמונה להיות אדם טוב יותר. אפשר להסתכל על זה כמו במשחק וידאו, אתה עובר שלבים על מנת להגיע למטרה הסופית.
כשבני ישראל היו שקועים ב-49 רמות טומאה במצרים הם הרגישו שהם אינם יכולים לצאת מהמצב בו הם נתונים לבדם. כשמשה רבינו הגיע לגאול אותם, הם היו ספקנים. "איך תגאל אותנו? אנחנו בזבל של הזבל, אין יותר גרוע מאיתנו".
ההכרה וההבנה שהם נמצאים במקום כל כך נמוך, העניקה להם את הזכות להיגאל. מכאן אנו לומדים שכשאדם מתמלא בחרטה על הדברים הרעים שעשה אך אינו יודע כיצד לצאת מאותו מקום, אותה מחשבה היא זו שמובילה אותו לתשובה מלאה.
בימים אלו שלפני ראש השנה, אנו עושים עם עצמנו חשבון נפש: בשנה שעברה הבטחנו שנקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך עם הנשים או הבעלים שלנו, או עם הילדים שלנו, אבל לא עשינו זאת, לא אהבנו את המשפחה כפי שיכולנו לאהוב: כעסנו, צעקנו, פגענו ובקיצור לא מילאנו אחר המצווה שהבטחנו למלא. והשנה שוב נבטיח לקיים את המצווה אבל האם נעמוד בה? כשאנו מתבוננים בהתנהגות שלנו בשנים האחרונות, האם אנו נמצאים בכיוון הנכון? הרי אנו נכשלים במילוי הבטחותינו מדי שנה בשנה.
כשאדם מכיר בכך שנכשל, הוא מתחיל להיות מיואש ולא רואה דרך לצאת מהמצב בו הוא נתון. מה כותבים לנו הרבנים בתלמוד / במשנה / ברמב"ם / בזוהר? ההכרה בכך שאתה לא מסוגל להשתנות היא כבר השלב הראשון לעשות שינוי, אתה מבין שמשהו לא בסדר ושאתה רוצה להשתנות.
אף פעם לא מאוחר מדי
איך יודעים את ההבדל בין מישהו שאינו מפותח רוחנית למישהו שכן? יודעים זאת לפי הכרת הרע. אתה פונה אל אדם ואומר לו: 'תשמע, פגעת בי, היית קצת לא נחמד אלי', והוא במקום להתנצל ממשיך להיות לא נחמד אליך ותוקף אותך, הוא לא מכיר ומבין שהוא צריך להתנצל. המטרה הרי היא להשתפר ולהיות יותר טוב ואם מישהו עונה לך בצורה זאת, אתה יודע שהוא אינו מפותח רוחנית עדיין.
אנחנו מתקרבים לימי תשובה, לזמן שהבורא רוצה למחול לנו על כל החטאים שלנו. נכתב: "קחו עימכם דברים ושובו אל ה׳".
יש אנשים האומרים: "אלו דברים? לא הולך לי! אני במצרים, אני מנסה להשתנות ולא יכול. אין לי אפילו רצון להשתנות כל כך הידרדרתי, כל כך התרגלתי ליצר הרע עד כדי כך שיש לי ספקות אם אני בכלל רוצה להשתנות כי נעים לי ונוח לי איך שאני".
צריך לזכור שאף פעם לא מאוחר מדי ואנו צריכים להיזהר מלבטל את הזמן שיש בידינו לעשות תשובה.
בזבוז זמן הוא העוון הכי גדול של הדור שלנו. אנשים חושבים שהעוונות שהם עושם הם הבעיה, אך לא. בזבוז הזמן הוא הבעיה האמיתית. אנשים מבזבזים את זמנם על סרטי טלוויזיה, מחשבים, טלפונים ומבטלים כך בקלות ארבע-חמש שעות. כתוצאה מכך הם לא יוצרים שום דבר טוב ומועיל. זה עניין של ביטול תורה. ברגע שהאדם מתחיל ללמוד תורה, יש בתורה תבלין והתבלין הזה גורם לנו לרצות יותר בשביל עצמנו, איך להיות יותר רוחניים.
כל אחד מאיתנו יעשה את חשבון הנפש שלו: איך הוא יכול לאהוב את זולתו יותר, את משפחתו, את מוריו וחבריו ואיך הוא יכול להתקדם לשלב הבא ולהשתפר כמו שהשופר משפר את מעשינו.
להגיע לגדולה ולגדלות אמיתית
ראש השנה נקראת שנה מלשון נקבה כי ע״פ חכמת הקבלה בראש השנה אנחנו בונים את הנקבה שלנו. מה זאת נקבה? זה הכלי. הכלי שבתוכנו. אם בשנה שעברה רציתי דברים מאוד קטנים, השנה אני רוצה לרצות דברים יותר גדולים, אבל זה תלוי על מה אני מוכן לוותר. אם אני אוותר על הקטן אז יש לי אפשרות לקבל דברים גדולים, אבל אם אני רודף אחר יצר הרע אז אני נתקע ברצונות הקטנים. מי יכבד אותי, כמה יהיה לי נוח, איך אני אשב על הכורסא ולא אעשה כלום? רצונות עלובים וקטנים.
אבל אם אדם רוצה להגיע לגדולה ולגדלות אמיתית, הוא חייב לשחרר את הדברים הקטנים. לדוגמא בתאילנד אומרים שכדי לתפוס קופים מניחים בננה בתוך אגרטל וכשהקוף בא לקחת את הבננה מתוך האגרטל, לוכדים אותו כי הוא לא יכול להימלט מאחר וידו בתוך האגרטל.
לפני ראש השנה כל אחד מאיתנו צריך לשחרר את הבננה הזו, את הרצון העצמי ואז נוכל להגיע למקומות גבוהים יותר, לטפס על עץ החיים למקומות הכי גבוהים שאנחנו רוצים, ואז נתברך בחיים טובים. כמו שעבירות בין אדם לחברו יום כיפור לא מכפר עד שנבקש סליחה, לומדים מכך שאם האדם מגיע למצוות ואהבת לרעך כמוך אז כבר הקדוש ברוך הוא מזכה אותו לא לעשות עוונות.
אם נצליח למלא את מצוות ואהבת לרעך כמוך ונאהב עוד אנשים בשנה זו, משמעותו של דבר הוא שהתקדמנו במעלה רבה אל בורא עולם ואל התורה.
אליהו ג'יאן הוא מנהיג חשיבה עולמי, מאמן עסקי, מאמן רוחני ומאמן מערכות יחסים, סופר ודובר מוטיבציה, בעל יכולת לקרוא אנשים ולהדריך אותם להצלחה בעסקים ובחיים. בזכות מתנתו הטבעית לפענח ולקרוא אנשים, להבין מה מעכב אותם בחיים ומה דרוש כדי להגשים את חלומותיהם, הוא עזר לאלפי אנשים לעשות את השינוי כדי להפוך למאושרים ומצליחים יותר.
אליהו ג'יאן ישמח לענות על שאלותיכם. כיתבו אל:
לשיעורים במנהטן, ימי שני ב-8 בערב צרו קשר.
