Unorthodox בכיכובה המצמית-לב של שירה האס היא הסידרה הכי טרנדית כרע בנטפליקס, לישראלים וגם לשאינם כאלה * המלצת צפייה
והימים ימי קורונה, והמרוויחה הגדולה (בין הבודדות) היא רשת הסטרימינג נטפליקס, שכבר נאלצה לצמצם את איכות הצפייה באירופה ובמזה"ת עקב הביקוש העצום לשירותיה. השפע הטלווזיוני של השנים האחרונות הוביל לפתיחות רבה מאי פעם לסדרות בשפות זרות או לעולמות זרים במידה רבה לקהל הרחב. Unorthodox, דרמה חדשה של נטפליקס, מסירה את המחיצה ומזמינה להציץ למתרחש בעולם החרדי, דרך סיפורה של צעירה שנמלטת מקהילה חרדית בוויליאמסבורג שבברוקלין ומנסה לפתוח בחיים חדשים בברלין.
עוד לפני הכתיבה המדויקת והבימוי הנבון שהופכים אותה לסדרה מצוינת, "המורדת" מפיחה בסיפור מתח, עומק ורגש בזכות המשחק האינטימי של הכוכבת הראשית, שירה האס. השחקנית הישראלית זוכת פרס אופיר, שכיכבה ב"שטיסל", "הרמון" ובסרטים "פרינסס" ו"מראות שבורות", כובשת את המסך מהרגע הראשון. הגיבורה שהיא מגלמת היא דמות מרתקת, אנושית ונוגעת ללב ואי אפשר להסיר ממנה את העיניים לכל אורכה של הסדרה.
העלילה, שמדלגת בין אנגלית, יידיש וגרמנית, מבוססת על סיפורה האמיתי של הסופרת דבורה פלדמן (שספרה באותו השם יצא לאור ב־2013 היה לרב מכר ופורסם בעברית בהוצאת כנרת זמורה־ביתן). האס מגלמת את אסתר שפירא הנחשבת בעיני הסובבים אותה ליתומה, מאחר שאמה עזבה את הקהילה החרדית. היא מתגוררת עם דודתה וסבתה ונתונה בתחושת מחנק תמידית. מעטים הרגעים שבהם לא שופטים אותה או אומרים לה שהיא מוכרחה להתחתן ולהביא ילדים, שיאזנו את היהודים שאבדו בשואה. בעזרתה של מורה חילונית לפסנתר, אסתי נמלטת לברלין ומאפשרת לעצמה לנשום. בעבר נאלצה להסתיר את אהבתה למוזיקה, והיא נמשכת לקונסרבטוריון ורוקמת קשרים עם קבוצת סטודנטים למוזיקה.
אלא שבזמן שהיא מגששת כדי למצוא את מקומה בכל החופש הזה, הקהילה בוויליאמסבורג יוצאת להתחקות אחריה ולהחזיר אותה לעולמם. הרבנים שולחים לברלין את בעלה יאנקי (עמית רהב) ולצדו חרדי מאיים בשם מוישה (ג'ף וילבוש), שחזר לדת לאחר תקופת הוללות. הוא יודע היטב שהדרך להחזיר נשים נמלטות לקהילה היא לשבור אותן פסיכולוגית ולגרום להן להאמין שלעולם לא יצליחו להסתדר בעולם שבחוץ.
הסיפור עשיר ורב רבדים בזכות כמה קווי עלילה שכל אחד מהם מוסיף לסדרה רגש ומתח מכיוון אחר. עלילה אחת עוקבת אחרי אסתי מנסה ליצור לעצמה חיים חדשים בברלין וגם למצוא בעצמה אומץ להתמודד עם יחסיה עם אמה, אף שהיא מאמינה שנטשה אותה בילדותה. במקביל, עברה מסופר ברצף של פלאשבקים שמתארים את השידוך, חיי הנישואים וקשייה לקיים יחסי מין שמלווים בביוש בלתי פוסק. לכל אלה נוסף המצוד שמנהלים אחריה שני הגברים, שמוסיפים מתח לעלילה ותחושה שזמנה של אסתי בברלין הולך ואוזל. גם מי שחושב שהוא מכיר מספיק את העולם החרדי ימצא עניין רב בסדרה.
העלילה מחולקת לארבעה פרקים בלבד (כל אחד מהם בן כ־50 דקות), שיש בהם איכויות של תיאטרון ודומים יותר לארבע מערכות הממוקדות בסיפור ובדמויות. הבמאית מריה שרדר ("דויטשלנד 83") עיצבה את העלילה ביד מיומנת ומאופקת, ונזהרה לא למתוח או להתעכב שלא לצורך על סצינות שלא תורמות מספיק לסיפור. הסדרה לא חפה מפגמים, וחולשותיה המעטות טמונות בדמויות שאסתי פוגשת בברלין. טבעי שהסיפור ממוקד באסתי, אבל הסובבים אותה לא מתרוממים ליותר מאוסף של קלישאות על צעירים בברלין, ביניהן ישראלית תל אביבית יהירה ואשכנזית כמובן.
הסדרה נעה קדימה דווקא בזכות רגעים קצרים ורבי משמעות על החיים בעולם החרדי, בהם גילוי עצוב של נייר שאסתי החביאה מתחת למיטה ועליו מצוירים קלידי פסנתר או טבילה מעוררת אי נוחות במקווה. אף שהסדרה לא עושה הנחות לחיים המחניקים בקהילה החרדית ומלאה ביקורת על חייהן של נשים בפרט, יש בה בכל זאת חמלה והבנה נטולת שיפוטיות לנפשה של הגיבורה. גם כשהיא חופשייה אסתי לא מוכנה לתאר את העולם שעזבה ככלא, אלא מסבירה "אלוהים ביקש ממני יותר מדי. עכשיו אני צריכה למצוא את הדרך שלי". בזכות הסיפור המפעים והמשחק מלא הרגש של האס, זו סדרה לופתת ומרתקת. ארבעת פרקיה נצפים בבת אחת, במרתון סוחף ומשכנע שנכנס ללב.
UnOrthodox, כאמור, מבוססת בחופשיות על רב מכר אוטוביוגרפי באותו השם, שכתבה דבורה פלדמן. ניכרת בה היכרות עמוקה עם אורח החיים בקהילה ההרמטית הזו, עד רמת הדקויות והמנהגים. מדוברות בה אנגלית, גרמנית, כמה משפטים בערבית ובעיקר המון יידיש. האס סיפרה לתוכנית של גיא פינס: "קיבלתי את התסריט ש-40 אחוז ממנו ביידיש ו-60 אחוז באנגלית ואמרתי 'אין מצב שאני צולחת את זה, אפשר לקפל את העסק'. איך אני אלמד ככה ביידיש מונולוגים על מונולוגים ובמבטא ספציפי? אמרתי למורה 'תשמע, זה ממש נחמד שאתם מאמינים בי ככה אבל לא נראה לי'. הייתי מקליטה אותו, יוצאת לרוץ ובמקום לשמוע ביונסה הייתי שומעת את השורות שלי ביידיש".
זה סיפור שזקוק לטובים ורעים, ובניגוד ל"שטיסל", למשל, שהצליחה להביא את מורכבות החברה החרדית על שלל גווניה, כאן ברור מי הטובים, מי הרעים ומי הדהויים האפרפרים (רמז: החברים החילונים של שפירו בברלין). יחד עם זאת, בסופו של יום, הודות למשחק מצוין ומינונים נכונים של דרמה ומתח, "המורדת" מצליחה ליצור חוויה רגשית ופואטית שגם מושכת אל הפרק הבא.
הסדרה צולמה על קו ברלין-ניו יורק ושירה הרגישה בבית עם לא מעט ישראלים לצדה בקאסט. יוסף סוויד, דינה דורון וגם עמית רהב, כוכב הסדרות הילדים, שמגלם בסדרה את בעלה. במהלך הצילומים, האס נאלצה להקריב את השיער הארוך שלה לטובת אחת הסצנות בסדרה. מדובר ברגע שהציף אצלה את מחלת הסרטן, איתה נאלצה להתמודד כילדה בגן. "זה קרה בין גיל 3 עד 6. אני זוכרת מאוד רגעים. הייתי קטנה מאוד. יש לי יותר תמונות מאשר רצף קוהרנטי של הכל. אבל כן, זוכרים דברים, גם בגיל קטן", היא מספרת.
הסדרה שוחררה ל-190 מדינות ותוך רגע החלה לככב ברשימת עשרת הנצפים ביותר בעשרות מדינות ובישראל כמובן – במקום הראשון. "הייתה שמחה, היו כמה אאוטפיטים. היה אמור להיות פסטיבל בצרפת מאוד גדול של הסדרה, פרמיירה בפסטיבל ברלין, פסטיבל בטרייבקה ועוד אחד בניו-יורק", מספרת האס על המסע שהסדרה הייתה אמורה לעבור לפני פרוץ המגפה. "היה רגע מסוים של באסה, אבל אז הבנתי באמת במה מדובר ומה קורה בעולם".
בינתיים, השחקנית חוגגת את ההצלחה של הסדרה מרחוק ואת הביקורת החיוביות (90 אחוז באתר rottentomatoes. מבקר הטלוויזיה של הניו-יורק טיימס כינה את האס "תופעה" והחמיא להבעות הפנים וליכולת שלה לשבות את הקהל. "הכל עדיין ממשיך לקרות. יש המון ראיונות טלפונים ואני מטלפון לטלפון מסביב לעולם שזה ממש מרגש. בתקווה שחלק מהדברים ידחו ולא יתבטלו לגמרי", מספרת האס. "אני מקווה שאנשים שנשארו בבית יראו את זה, אולי זה יביא עוד צופים לסדרה. זה הצד החיובי שאפשר להסתכל עליו. אחלה סדרה לבידוד תכל'ס".
