חנן סביון וגיא עמיר הם יוצרי וכוכבי ‘מכתוב׳ שמשודר בענקית הסטרימינג נטפליקס אחרי שהביא לאולמות הקולנוע 600 אלף ישראלים • מ׳עספור׳ עד לסטיב וצ׳ומה – ״אנחנו אוהבים לספר את הסיפור של ירושלים, של האנשים הפשוטים, של הישראליות ושל החום של הישראלים״ • ראיון בלעדי
מאת: אלעד מסורי צילום: עידן מילמן
אם למישהו עוד היה ספק שאנו עדים לתקופת הרנסאנס של הקולנוע הישראלי בארצות הברית, כל שעליכם לעשות הוא פשוט להקליק על רשימת הסרטים המומלצים של NETFLIX. שם, בין ׳פאודה׳, ׳מוסד 101׳ ו׳בני ערובה׳׳ תוכלו למצוא החל מהחודש את ׳מכתוב׳ – סרט הקולנוע הישראלי המצליח שכבר מככב ברשימת הקומדיות המומלצות של ענקית הסטריימינג העולמית.
׳מכתוב׳ של הבמאי עודד רז הביאה לבתי הקולנוע בישראל קרוב ל-600 אלף צופים – הישג קולנועי ותרבותי אדיר שהתרחש בפעם האחרונה אי שם באמצע שנות ה-80 עם ׳שתי אצבעות מצידון׳ בכיכובו של אלון אבוטובול. סימנים ראשונים להצלחה המטאורית של הסרט הורגשו גם כאן, בלוס אנג׳לס, כאשר ״מכתוב״ התקבל בהתלהבות רבה בפסטיבל הסרטים הישראלי בעיר. כל הקרנותיו הוכרזו סולד אאוט, והנהלת הפסטיבל הייתה צריכה להוסיף הקרנות נוספות כדי לעמוד בביקוש הגבוה לכרטיסים.
על ההצלחה של ׳מכתוב׳ חתומים במאי הסרט עודד רז, המפיקה אדר שפרן, פירמה פילמס, רוני אברמובסקי והאחים אדרי. אך הכוכבים הגדולים של האירוע הקולנעי הזה הם ללא ספק חנן סביון וגיא עמיר, היוצרים שכתבו את התסריט וגם משחקים את שני התפקידים הראשיים בסרט.
עלילת מכתוב מגוללת את סיפורם של סטיב וצ׳ומה צמד עבריינים מארגון פשיעה ירושלמי מקומי שמסתובבים בעיר וגובים דמי חסות ממסעדות ובעלי עסקים. ביום שיגרתי של ״עבודה״, השניים כמעט מאבדים את חייהם כאשר פיגוע טרור מתרחש באחת המסעדות בהם ביקרו לצורך גביית חסות, מה שגורם להם לחשב מסלול מחדש ולשנות את דרכיהם. סטיב וצ׳ומה מחלטים לפרוש מעסקי הפשיעה, לא לפני שהם מעלימים מבעל הארגון האכזרי 400 אלף ש״ח שגנב מלקוחות תמימים. השניים מחליטים להשתמש בכסף כדי לעשות טוב לאנשים שהם כלל אינם מכירים. הם פוקדים את הכותל ובוחרים להם את ברי המזל מבין מטמיני הפתקים שם, ומגשימים את משאלות ליבם הפרטיות.
על החיבור בין יוצרי מכתוב לנטפליקס אחראי מנהל הצמד בלוס אנג׳לס, תומר שמולביץ, מנג׳ר ומפיק אמנים ששם לו למטרה לקדם תכנים של יוצרים ישראלים בארה״ב ולוקח על עצמו להיות חלק בלתי נפרד מהפקת התכנים שהוא מקדם.
שמולביץ, שידוע בקשריו הטובים עם מגוון במאים ואנשי קולנוע אמריקאים, זיהה את הדרישה לתכנים ישראלים בעיר המלאכים, והחליט לקדם את ׳מכתוב׳ ברחבי ארצות הברית ובעולם. ״את גיא וחנן הכרתי דרך השחקן והיוצר הישראלי עודד פז. הוא חיבר ביננו וזה היה פשוט בינגו. עשינו פגישת הכירות בלוס אנג׳לס ומכאן הכל זרם בצורה הטובה ביותר״, הוא מספר.
״עשיתי הקרנה של הסרט ב׳סוהו האוס׳ ובהמשך מכרתי את זכויות ההפקה לחברה אטלקית שנקראת אינדיאנה פורדקשיין׳ ואז לעוד חברה צרפתית.
הדובדבן הוא כמובן שהסרט מוקרן היום בנטפליקס הענקית. עכשיו אנחנו כותבים את התסריט של ׳מכתוב׳ לגירסה אמריקאית שתשודר בטלוויזיה בארצות הברית. אני אפיק אותה ביחד עם המפיק אדר שפרן בישראל ואת התקציב נותן משה אדרי״.
מכובד אבל לא ג׳וצ׳י
תפסתי גיא עמיר וחנן סביון לראיון טרנס אטלנטי, על הקרייריה המשותפת שהניבה הצלחות גדולות נוספות בדמות ׳עספור׳ ו׳פצועים בראש׳; כיצד הם מקבלים את ההצלחה הבין לאומית של ׳מכתוב׳; על תהליך הכתיבה המשותף שלהם, הצילומים בירושלים וגם מה הם מתכננים לנו בעתיד הקרוב.
איך ההרגשה לפתוח את NETFLIX ולראות את עצמכם?
חנן:״ ואוו זה מרגש. כשהוצאנו את הסרט לא דמיינו שאנשים באוסטרליה או בהודו ישבו לראות את זה. זה פרץ את הגבולות העל דמיוניים של הסרט. יצרנו את ׳מכתוב׳ לקהל ישראלי ופתאום אנחנו מקבלים תגובות באינסטגרם של צופים מכל מיני מדינות בעולם שהתחברו ואהבו את הסרט״.
גיא: ״זו תחושה מדהימה. קיבלנו טעימה מההרגשה הזו כשהזמינו אותנו בשנה האחרונה לפסטיבלים בשיקגו, פאלם ספרינגס ומונטה קרלו. בכולם הסרט זכה בפרס הקהל. בפסטיבל מונטה קרלו השתתפו גם סרטים של בן סטילר, ועדיין זכינו בפרס של שופטי הקהל. זה הישג. בכלל, להיות שם על השטיח האדום היה מרגש. כולם שם דפקו הופעות ואנחנו באנו עם הבגדים שלנו, שזה היה מכובד אבל לא ג׳וצי״.
רוב הצופים פגשו בכם לראשונה כשכיכבתם לצד עוז זהבי ב׳עספור׳, אבל החיבור ביניכם החל עוד הרבה קודם.
חנן: ״כן, המפגש שלי ושל גיא התחיל לפני יותר מעשרים שנה בבית ספר למשחק של ניסן נתיב בירושלים. התקבלנו לאותה כיתת משחק, היינו קבוצה קטנה של אנשים שעברו ביחד שלוש שנים מאוד דחוסות, אינטנסיביות ואינטימיות. בתוך הקבוצה המצומצמת הזו נוצר ביני לבין גיא חיבור מאוד טוב ברמה המקצועית וגם ברמה החברית. התחלנו לייצר דברים ביחד. אני זוכר שהיה ערב בלימודים שנקרא פגע וברח׳ שבו למעשה היינו מבצעים חומרים משלנו, מלבד כל הצ׳כוב הזה שלמדנו. זה היה ערב אחד בשבוע ששחקנים עולים להופיע עם חומרים שהם יצרו. מצאנו את עצמנו ממלאים את הערב הזה על בסיס קבוע, עם חומרים מקוריים משלנו. לקח לנו זמן להבין שמה שאנחנו עושים זו בעצם כתיבה. מאז ׳עספור׳ ועד היום אנחנו ממשיכים עם ה׳פגע וברח׳ הזה, נפגשים, פוגעים ובורחים וזה עובד״.
איך אתם מחלקים את העבודה בינכם?
גיא: ״אני כותב וחנן מפסק״ (צוחקים).
חנן: ״יש כל מיני מודלים של קבוצות כותבים. הכל אצלנו מתנהל ביחד. מעלים רעיון ומה שלא עובר אחד מאיתנו נשאר בחוץ, מה שעובר את שנינו ומדליק אותנו אנחנו נשארים איתו. כל היצירה שלנו מאז ומעולם הייתה משותפת. מעולם לא עשינו איש לביתו. אנחנו לא יודעים איך עושים את זה אחרת אלא תמיד עובדים בדיאלוג אחד עם השני״.
אתם גם חברים מחוץ לעבודה?
חנן: ״כן האמת שיש לנו גם בר ביחד, אז כשאנחנו יושבים בו אנחנו רק שותים בירה ולא מדברים על עבודה״.
איך התחלתם לכתוב את ׳מכתוב׳?
גיא: ״כבר ב׳עספור׳ התעסקנו עם הכותל. בפרק העשירי בסדרה רואים אותנו ביום שבת אחד שאנחנו לא יודעים מה לעשות, אז הדמויות שלנו קטן וניוטון הולכים לשים פתק בכותל. כבר שם אמרנו שיש פה משהו שהוא מעבר לרגע, כי הכותל הוא מאוד מרכזי בחיים שלנו יש בו כוח כזה וזה ישב לנו בראש. ואז הגשנו את הרעיון שלנו לסרט של קומדיה: זה התחיל מהרעיון של מי האנשים שתרצו שיפתחו לכם פתקים שאתם שמים בכותל. בכלל אהבנו את הרעיון שאנשים פותחים פתקים אישיים מהכותל ומגשימים משאלות. אז לקחנו 2 גנגסטרים שהם הכי רחוקים מלעשות משהו טוב, אבל אז הם משתנים ומחליטים ללכת על הרעיון של נעשה טוב ויהיה לנו טוב.
החיבור עם הסיפור של הילד שמחכה שאבא שלו יחזור הביתה הגיע מכיוון ששנינו כבר הורים ואנחנו מתעסקים בחוויה הזו של ההורות והחיבור לקשר ואהבה״.
ההורות בחיים הפרטיים שינתה את היצירה שלכם?
חנן: ״אני בטוח שכן. זה נותן לנו עוד כמה סנטימטרים של עומק ואת המערך שאנחנו צריכים כמו דילמות וכל מיני מצבים של הורים ושל זוגיות. כשאתה רווק ואתה כותב על זוגיות זה הרבה פחות מורכב. כי אתה מתעסק בזוגיות של רווקים והכל הרבה יותר קל. אבל אחרי שאתה חווה הורות והזוגיות שלך עומדת במבחני אמת בחיים, אתה מכניס את זה לכתיבה שלך ויש בך מין בגרות ומורכבות של החיים. החיים מלמדים אותנו הרבה, ובכתיבה זה בטח משמעותי.
״אם אני מסתכל אחורה על הסדרות הראשונות שכתבנו, זה לא במקרה שהן היו סדרות נוער ושאנחנו עסוקים שם בלהצחיק ובלהיות מגניבים, אבל עדיין לא בחיים האמיתיים. רק ב׳עספור׳ התחלנו להתעסק בנושא של צעירים שהם במצב של לפני זוגיות רצינית ולאחר מכן ב׳פצועים בראש׳ וב׳מכתוב׳ הבאנו את הנושא הזה בצורה עמוקה״.
איזו חוויה זכורה לכם במיוחד מהצילומים של ׳מכתוב׳?
גיא: ״צילמנו הרבה בכותל והיינו צריכים לצלם גם את הנשים, למרות שלא נכנסנו לתוך העזרת נשים, עדיין היינו צריכים להתלבש כנשים. בכותל אין לך מקום להתלבש, אז כבר הגעתי לכניסה לבוש כאישה ואיך שהוא עברתי את הבידוק כאישה. היה איזה רגע שחנן התקרב לכיוון העזרת נשים ומישהי כנראה קלטה את המבט שיש לו בעיניים ואת הגבות והבינה שחנן הוא לא בדיוק אישה… ברחנו מהר החוצה והיא הלכה להזעיק את כוחות הבטחון ואמרה להם שהיא ראתה מחבל. פתאום ראינו חיילים רצים לכל מיני כיוונים ומחפשים את ‘האישה׳ שהסתובבה בעזרת נשים של הכותל״…
מרגישים את הקהל
ההצלחה של ׳מכתוב׳ שברה את השיא של ׳שתי אצבעות מצידון׳. הישג מרשים.
״כן, מכתוב חזר על ההישג שהתרחש לפני יותר מ-30 שנה. ואנחנו מדברים על ימים שהיה רק ערוץ אחד וללכת לקולנוע זה היה אירוע. זה היה מפתיע ומרגש כשקיבלנו דיווח על המספרים שעולים. רק ביום הקולנוע הגיעו 25 אלף איש לראות מכתוב״.
גם ׳עספור׳ וגם ׳מכתוב׳ הם סיפורי הצלחה יוצאת דופן, יש לכם נוסחה מיוחדת?
גיא: ״אני לא יודע לשים את האצבע איך זה קרה. למשל את ׳עספור׳ הורידו מה-VOD למעלה מ80-מיליון פעמים. ל׳פצועים בראש׳ היו למעלה ממיליון הורדות לפרק. אני חושב שזה השילוב של משהו בין קומדיה לדרמה, כאילו אנחנו מכניסים את האמת בתוך הקולנוע. קשה לשים את האצבע כי אנחנו לא מכוונים לקהל אלא למה שאנחנו רוצים לראות, יכול להיות שאנחנו מרגישים את הקהל. אנחנו אוהבים לספר את הסיפור של ירושלים, של האנשים הפשוטים את הישראליות ואת החום של הישראלים. יש בנו משהו אחר ונראה שהקהל אוהב את הדמויות שאנחנו בונים״.
ההצלחה של ישראלים בהולוויד גורמת לשחקנים בארץ לחלום בגדול?
גיא: ״בהחלט. מה שגדל גדות עושה ומה שליאור רז ויוצרי פאודה עושים פותח דלת מטורפת לישראלים. יש ביקוש לתוכן ישראלי, זה התחיל עוד לפני אבל עכשיו הביקוש נמצא בשיא. העולם מחפש תוכן טוב ובארץ, בגלל איך שאנחנו בנויים, בלב המהומה, אנחנו עושים הרבה רעש. אז יש פה תוכן מדהים שמתחיל לצאת החוצה.
״גם בנטפליקס אנחנו רואים שהם מאפשרים לפרצופים אחרים להגיע למסך. יש מגוון רחב של סדרות, שחקנים וסיפורים. יש גם את פסטיבל הסרטים הישראלי שזה פרוייקט מיוחד של מאיר פיינגשטיין שהוא איש מדהים שנותן במה לכל כך הרבה פרויקטים מישראל״.
כוכב אמריקאי שהוא מודל לחיקוי בעינכם או שהייתם רוצים לעבוד איתו?
גיא: ״אין לי מישהו שהוא מודל לחיקוי, אבל יש אנשים כמו סטיבן ספילברג לדוגמא שיצא לי לפגוש בעבודה על ׳מינכן׳ וזו הייתה הגשמת חלום מטורפת. כמובן שאני חולם לשתף איתו שוב פעולה בסרט גדול״. חנן: ״הדמות הקולנעית שאני חולם לשתף איתה פעולה היא גיא עמיר…״ גיא: ״וואיי יצאתי חרא עכשיו כי אני אמרתי ספילברג״… (צוחקים).
חנן: ״טוב, אז אני רק אוסיף שאני מאוד אוהב את סטיב בוסמי בגלל שהוא הרבה יותר משחקן. הוא כותב ומביים בעצמו, בין השאר את יצירת המופת ׳הסופרנוס׳. הוא שחקן וורסטילי שיודע לרגש״.
מה התוכניות לעתיד?
גיא: ״אנחנו כותבים סידרה, סרט וגם מחזה חדשים. הכל במקביל ופתאום משהו יכול לתפוס תאוצה. אבל בקטע של לנצח את המנחוס אנחנו לא אומרים על מה. כשמשהו ייצא – אז נדבר על זה, אסור להתעסק עם הגורל. כל יצירה שלנו היא סוג של פלא עבורנו שאנחנו לא ממש שולטים בזה או מבינים איך זה קורה. רק נאמר, שאנחנו מקווים שבקרוב נוכל לדבר איתך על הדבר הבא״.
