שוקולד ורכבים, רכבים ושוקולד, שני דברים מהחביבים עלי ביותר. מה מתוק יותר? תלוי. כששואלים אותי איזה רכב אהוב עלי ביותר, מאוד קשה לי לענות. במקום תשובה, מיד עולות לי חזרה שאלות כמו, ״תלוי איזה סוג? באיזה קטגורית רכב? לאיזה מטרה?״ יש לי יותר תשובות לשאלה הבסיסית הזאת ממה שאדם ממוצע היה רוצה לשמוע. אותו הדבר ניתן לומר גם לגבי שוקולד. יש כל כך המון סוגים ואני בסך הכל אוהב את כולם. אז שאלתם, מה הקשר בין שוקולד ורכבים? אני הקשר! וחוץ ממני? אהא, אז יש עוד קשר. אמריקאי לחלוטין. ניתן לומר שזה העיירה הארשי בפנסילויניה שגם נקראת בכינויי החיבה, עיירת השוקולד והעיר המתוקה בעולם. העיירה ממוקמת כחצי שעה מזרחית מהריסבורג, בירת פנסילויניה באיזור שמוקף בקהילת האמיש החביבה. העיירה החביבה גם מפורסמת ברחבי העולם כאתר מרכזי למפגש אספנים ומשפצי רכבים.
הארשי למעשה נוסדה בתחילת המאה הקודמת ובזכות מילטון הארשי שהקים בה את מפעל הכרמל והשוקולד שלו העיירה היתפתחה וגדלה למימדה כיום. יחודה של העיירה היא יכולתה לשמר מימדים יחסית קטנים ואופי אמריקאי אותנטי ובו בזמן, לשמש מרכז תיירותי ומוטורי מכובד ביותר. במשך השנה המוני תיירים נוהרים לעיירה לבקר את מפעלי הארשי ולטעום את מעדני השוקלד השונים ישירות מקו היצור אולם פעמיים בשנה העיירה הקטנה מתמלאת בחובבי רכב המגיעים מכל רחבי העולם. חובבי הרכב מגיעים למפגשי הרכב הענק מסיבות שונות ומשונות. בפועל, מפגשי הרכב בהארשי מורכבים ממספר ארועים שונים, מתפרסים על חמישה ימים ודונמים רבים של הפארק הגדול בצפון העיר.
מילטון הארשי, למרות הונו הגדול וכישוריו בעולם העסקים לא זכה לילדים משלו ולכן תרם, עזר ופיתח את העיירה ואת כלכלתה. חברת הארשי פיתחה עסקים רבים, בתי ספר, בתי חולים ואפילו אצטדיון שמכיל כ 30000 איש. הארשי הידועה בנדיבות ידו ואהבתו לידלים הקים בשנות ה 30 את אמותת הארשי שתפקידה לפתח ולשמר את החינך והתרבות באיזור. אמותת הארשי במיוחד דאגה ועדיין דואגת לילדים נזקקים ומוודה שתהיה לילדים הזדמנויות לעתיד משופר למרות מצבם הכלכלי הרעוע. כתוצאה מכל ההשקעה של הארשי באיזור, נפתח פארק הארשי ואיצטדיון ענק שמאפשר לארועים גדולים להגיע לעיר ולעודד את כלכלתה.
״מפגש הרכב״ בהארשי ( Fall Car Meet ) מכיל בזאר ענק של ענתיקות, חלפים נדירים, אביזרי רכב, צעצועים וכל העולה על הדעת שכ 900 הרוכלים השונים יכלו לדחוס לתוך רכבם. ממש שוק הפשפשים המוטורי. חלקם המכובד של הרוכלים גם הביא רכבים נדירים למכירה, חלק ישבו על הניגררים ליד הרוכלים וחפציהם וחלק פיארו את הקאר קוראל ( car coral ) בהיקפו החיצוני של הבאזר. מספר רוכלים הביאו ברכבם כלי עבודה קלאסים ונדירים ואפילו אוספים מרשימים של קטאלוגים וספרות מקצועית נדירה לרכבים הקלאסים. מין הסתם באזר זה ממוקד על רכבים אמריקאים קלאסיים והאמת היא שראיתי בעיקר חלקים לפורד מודל T, מודל A ואמריקאיות משנות ה30-60. האירופיות הבודדות שנכחו בלטו בשטח בגלל מיעוטן. למעשה הבאזר הציע שפע לחובבי הרכב והאספנים השונים שבאו ״לדוג״ את החלקים הנזקקים להשלמת רכבם שמחכה בבית. מבקרים אלו הגיעו עם עגלות שונות לשאת את החלקים הנחשקים כל כך. חלקם אפילו הגיע עם פחי אשפה גדולים שקשורים לעגלות ניידות. כשאלתי מדוע הם גוררים פח אשפה, ענו שזה הדרך האידיאלית לשאת את "אוצרם" ללא סיכון שגשם מזדמן ירטיב אותו. האמת היא שאכן זה פיתרון מאוד יצירתי ופראקטי. לקראת סוף היום ניתן היה לראות אספנים ובני זוג שונים בדרכם לרכבם אשר בחניון עם ״שלל היום״ שברשותם, כנפים של רכב עתיק, מכסה מנוע, שלט ענק של תחנת דלק עתיקה או צעצועים עתיקים, נשים כגברים, כולם סוחבים מה שצריך לאוטו. החיוך על פני כולם העיד על הסיפוק האדיר שניתן ממציאת החלקים הנדירים ממש כמו זכיה בלוטו.
חלק מהמבקרים מגיע במיוחד לחפש את מכונית חלומותיהם ובכיסם המזומן שצריך. למרבה האירוניה, על מספר רכבים למכירה, הדבקו שלטים שהסבירו לקונים הפוטנציאלים שהרכב חייב להימכר באירוע ואינו יחזור הביתה עם בעליו בסיומו. ברוב המקרים היסתבר שהלחץ על המוכרים למכור את הרכב נעשה לא על ידי הקונה אלא על ידי גורם אחר. משעשע למדי בהתחשב בהעובדה שברוב המיקרים ההסבר שניתן היה על בסיס: ״יש לי יותר מדי רכבים בבית ואישתי דורשת שאתחיל למכור חלק…״. במקביל, משעשע ביותר היה גם לראות חלק מהמבקרים / קונים בבאזר שהיסתובבו עם שלטים על גבם או ראשם שתיארו איזה חלקים הם מחפשים או רכב בבעלותם. השילוב בבאזר של אלו ש״מתים״ למכור ואלו ש״מתים״ לקנות הזכיר לי פתגם אמריקאי ישן שמתאר שלכל חובב רכב יש שני ימים מאושרים ביותר בהקשר לרכב האספנות שברשותם, היום בו הרכב נקנה והיום בו הרכב נמכר.
מספר המבקרים בארוע מרשים ביותר ובהיתחשב בעובדה שהכניסה לבאזר היא בחינם הארוע גם מהווה חווית כיף לכל המשפחה. מארגני הארוע טוענים שההכנסה המרכזית מהארוע נובעת מחיוב הרוכלים ומוכרי הרכבים תשלום סימלי. בימים שיצא לי להסתובב בבאזר, שמעתי שפות שונות מכל רחבי העולם ואכן מסתבר שלארוע מגיעים אספני וחובבי רכב מאירופה, המזרח התיכון, דרום אמריקה ואפריקה. גם הנציגות ישראלית היתה מרשימה וכללה קבוצה של כ 30 איש מהארץ שחלקם הגיעה לארוע לבד, לחלקם האישה והילדים בדרך וחלקם הגיעו להארשי כחלק מטויל מקיף בארה״ב. בקבוצה הישראלית נכחו חברי מועדון הפייברקלאב ומועדון החמש מהארץ. שניים ממועדוני האספנות הגדלוים בישראל. לפי שיחות שלי עם חלק מהקבוצה, מסתבר שחברה אלו הם אספנים רצינים אשר ברשותם אוסף מרשים של רכבים קלאסים אשר ברובם יובאו לישראל בשנים האחרונות. המפגש בהארשי מרוכז ברובו על רכבים אמריקאים ולכן כל אספני הרכבים אירופאים נתקלו בקשיים למצוא את החלפים הנזקקים. לאספנים אלו קיימות מפגשי רכב ובאזרים יעודיים בגרמניה ובאנגליה.
במקביל למפגש ברכב עצמו, הפעילות באיזור הארשי כללה מספר מכירות פומביות של רכבים קלאסים ופעילות מוגברת במוזיאון הרכב המפרסם שממוקם בצפון העיר. המוזיאון ( AACA – The Antique Automobile Club of America ) הוא מוזיאון מרשים באופיו ובאוסף הרכבים והאוטובוסים שבידיו. למרות שהמוזיאון מתקיים בעיקר מתרומות ואינו מהגדולים בארה״ב, ברשותו רכבים נדירים מאוד ואוסף הגדול בעולם של טאקר ( Tucker ), יצרן הרכב המיוחד שניסה את מזלו להתחרות בשלושת היצרנים האמריקאים בסוף שנות הארבעים. המוזיאון בערב הראשון למפגש ,אירגן גאלה מרשימה לגיוס תרומות ואיפלו אירח את וואיין קאריני ( Wayne Carini ) מתוכנית הטלויזיה Chasing Classic Cars. ארוע הגאלה, ביום בריעי בערב, היווה פתיחה רשמית של שבוע המפגש שהיסתיים ביום שבת בתערוכת רכב מרשימה, תחרות פרסים למכוניות המנצחות בקטגוריות השונות ומסיבת סיום. אוסף המכוניות והאוטובוסים המרשים שנחבה במוזיאון מצדיק כתבה נפרדה בנושא.
לאחר טיולים נוספים באיזורים היפיפים של פנסילויניה וביקור חברים בטובים אזור פילדלפיה ומפגש עם חברים מהארץ, חזרתי ללוס אנגלס ממש עייף אך מרוצה. הרגשתי סיפוק ממפגש הרכב, מכל הרכבים המדהימים, חלקי הרכב הנדירים והמיוחדים ובעיקר מהאנשים המענינים שפגשתי לאורך הדרך. כמובן ששמחתי נבעה גם מכמות השוקולד שהבאתי בחזרה איתי הביתה. בתאבון.
לתמונות נוספות (ובצבע), מידע נוסף על רכבים אלו ורכבים נוספים,
שאלות ותשובות אנא עקבו אחרי עמוד פייס שלי:
רכבים – שלמה פתאל / CARS – Shlomo Fattal
כתב: שלומי פתאל / Writer – Shlomo Fattal
תמונות: שלומי פתאל / Photography – Shlomo Fattal
תמונות: Factory PR
