לימודים אקדמיים? לעולם לא מאוחר מדי…

רוצים לתרגל את המוח שלכם? הירשמו לקורס באוניברסטה הפתוחה בישראל, כאן בלוס אנג'לס, בכל יום שישי – והצטרפו לטרנד החדש: יותר ויותר מבוגרים מתחילים תואר ראשון בגיל מאוחר

מאת: דיקלה גולסה-חליווה

אין ספק שהמוח של אדם מבוגר אינו טרי ורענן כמו המוח של הילד. אך היכולת ללמוד ולהתחדש טבועה בתאי-המוח, ואינה נעלמת עם הגיל. יתר על כן, דווקא כאשר אנחנו מתבגרים עלינו להקפיד ללמוד ולנסות דברים חדשים כל הזמן כדי לשמור עליו פעיל וחד, דבר שיסייע לאיכות החיים הכללית שלנו, לשמחת חיים והתחדשות.

בכל נקודה בחיים שלנו אנו מבינים מחדש שבעצם הכל עוד לפנינו ואף פעם לא מאוחר להתחיל לעשות/ללמוד/לראות משהו חדש. תוחלת החיים שעולה והשינויים באופי החיים המודרני מעודדים אנשים רבים לצאת מהחיים המוכרים בגיל 40, 50 ואפילו 60 כדי לחזור לספסל הלימודים ולרכוש תואר ראשון. בין אם הם על מסלול קריירה קיים ובין אם לא, בין אם הם נדרשים ללמוד ובין אם מדובר באנשים שרק מעוניינים להרחיב את השכלתם – יותר ויותר מבוגרים מתחילים תואר ראשון בגיל מאוחר.

״שריפת זמן" או "זמן איכות"?

הלימודים בגיל המבוגר אינם בבחינת "שריפת זמן" אלא תוספת איכותית ומעשירה לחיים. הלימודים מביאים להם סיפוק רב וזה בהחלט משליך על סביבתם הקרובה. עם זאת, חשוב לזכור כי בתקופת ההתבגרות והזיקנה, באופן טבעי, ישנה האטה ביכולת הקוגניטיבית- חשיבתית והקצב הופך להיות איטי יותר.

לכן, המבוגרים שפונים כעת לאפיק לימודי של כמה שנים, חייבים לדעת שהם יקלטו הכול אבל בקצב איטי יותר מאשר בצעירותם. כלומר, הם ילמדו טוב יותר אם לא יילחצו בזמן, אם יפנימו שהלמידה היא עבורם בלבד ועליהם ליהנות מהדרך. אל להם לערוך השוואות בינם לבין לומדים צעירים ובכלל, יש להניח את התחרות מחוץ למגרש הלימודי.

חשוב לזכור כי יכולת הלמידה נשמרת עד סוף החיים כל זמן שאין מדובר במחלה מוחית, אבל צריך להתאים את רמת הציפיות למצב החדש ולבקש עזרה ממי שיכול לתת אותה. למשל, עזרה בהנחיה של צורת לימודים נכונה כמו, בחירת נושא מתאים, סדר וארגון החומר ,סיוע במתן פתרונות לשאלות ענייניות ויכולת התמצאות במרחב הדיגיטלי שמשתנה חדשות לבקרים.

מה קורה למוח עם השנים?

פרופ' שרי וויליס מאוניברסיטת טקסס באוסטין וויליס ובעלה פרופ' ק' וורנר צ'אי, אחראים לאחד המחקרים הארוכים והמצוטטים ביותר בהיסטוריה הקצרה של חקר ההזדקנות, "המחקר ארוך השנים של סיאטל", שיצא לדרך ב־1956. המחקר עקב במשך 40 שנה אחרי 6,000 אמריקאים בני 90–20 שנבחרו באופן אקראי, בעלי רקע אתני ומקצועי מגוון, שחולקו באופן שווה לגברים ונשים. מדי שבע שנים הנבדקים עברו סדרה ארוכה של מבחנים שבדקו את היכולות הקוגניטיביות שלהם: מגודל אוצר המילים (לכמה מילים הם יכולים למצוא מילים נרדפות בזמן נתון), זיכרון מילולי (כמה מילים הם יכולים לזכור), יכולת לבצע פעולות חשבון, אוריינטציה מרחבית, מהירות תגובה (כמה מהר ילחצו על כפתור כשיראו אור ירוק) ועד מבחני לוגיקה שונים.

תוצאות ראשונות מהמחקר הגיעו רק לפני כמה שנים. הם היו הפתעה ענקית. ביצועי השיא של הנבדקים בארבע הקטגוריות החשובות והמסובכות ביותר – אוצר מילים, זיכרון מילולי, אוריינטציה מרחבית וחשיבה לוגית – היו בממוצע בין גיל 40 ל־65. גברים הגיעו לשיא הקוגניטיבי שלהם בממוצע בשנות ה־50 המוקדמות. נשים שמרו על ממוצע גבוה אל תוך גיל 60 ו־70. רוב הנבדקים, חוצה מין, רקע ומקצוע, השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים בגיל 50 מאשר בשנות ה־20 שלהם. התוצאות היממו את החוקרים. במחקרים אחרים, אגב, נמצאו תוצאות דומות. גיל 40, כך מסתבר, הוא גיל קסום שבו אנחנו בשיא ההצלחה והלמידה.

אז איך זה שהשיא מגיע דווקא מאוחר כל כך? בספרו פרדוקס החוכמה" חוקר המוח אלחנן גולדברג מנסה להסביר זאת מניסיונו הפרטי: "בסך הכל תודעתי איננה חלשה יותר או חזקה יותר מכפי שהייתה לפני עשרות שנים. היא שונה", הוא כותב בגיל 57, "מה שהיה פעם עניין של פתרון בעיות כרוך היום במידה רבה יותר בזיהוי תבניות. אינני מצטיין כפי שהייתי בחישובים שכליים מייגעים, ממוקדים, עתירי עבודה; אך דברים אחרים נעשו דווקא קלים יותר. לא פעם, כשאני ניצב מול דבר שנראה כבעיה מאתגרת, אני עוקף איכשהו את החישוב השכלי המייגע, והוא נעשה למיותר. הפתרון בא ללא מאמץ, כמקשה אחת, כאילו מאליו. מה שהפסדתי ביכולת לעשות עבודה מנטלית קשה, הרווחתי ביכולת להגיע לתבונה מידית, כמעט לא הוגנת בקלותה".

מה יאפשר למידה מוצלחת לאנשים בגיל מתקדם?

1. יש להבין שהלימוד כעת הוא הנאה ולא הכרח, לכן יש ליהנות מהתהליך כמה שאפשר.

2. יש להקפיד על מקום לימוד נעים ונוח שמתאים לצרכים שלנו באותו זמן.

3. יש לדאוג לכך שיהיה מנטור זמין שיש באפשרותו לענות על שאלות ולכוון את הלימוד בצורה הטובה ביותר.

4. יש לקבל את זה שהלמידה צורכת יותר זמן משהיינו צעירים, ולהיות סלחנים.

5. יש לחלק את החומר למנות קטנות יותר שניתן להתמודד עמן בצורה רגועה.

6. עריכת טבלאות, תרשימים, סיכומי ביניים ועוד עוזרים בתהליך הלימוד.

7. ניתן להיעזר בטכנולוגיה – רצוי לרכוש מחשב חדש ובו תוכנות עדכניות – לא לפחד לשחק איתן.

רוצים לתרגל את המוח שלכם: הירשמו לקורס באוניברסטה הפתוחה בישראל. בלוס אנג'לס מתקיימת קבוצת לימוד בכל יום שישי בבוקר לסטודנטים לתואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה. בכיתה מקבלים הנחייה וסיוע הן בפן הטכני של למידה מרחוק והן בפן הארגוני כמו סדר וארגון החומר הלימודי, הבנת השאלות, דיון בחומרים ומתן פתרונות מיידים לבעיות העולות מול האוניברסיטה בישראל. מפגש למצטרפים פוטנציאליים חדשים עם מרכזת התוכנית, אילנה שושן, ייערך במרכז שפר בוודלנד הילס ביום ראשון, 18בנובמבר, ב- 4אחה"צ. כולם מוזמנים! לפרטים נוספים והרשמה: טל':818-451-1201 openul18@gmail.com