כולנו מכירים את הזוגות האלה שמבקרים ושופטים את המעשים של בני הזוג שלהם כל הזמן וללא הפסקה:
– "אתה אף פעם לא מפרגן לי"
– "כל מה שאתה עושה אני צריכה לחזור עליו"
– "כמה את אוכלת? לא אמרת שאת בדיאטה?"
– "אתה פשוט אטום, אין לך רגשות"
לפני מספר חודשים הגיעו אלי לקליניקה זוג. היא התלוננה שהוא לא עוזר עם הילדים ולא עושה בבית כלום. "אני ממש מרגישה כמו אם חד הורית". הוא בתגובה אמר שכל דבר שהוא עושה עם הילדים או בבית – אף פעם לא מספיק טוב בשבילה, ושהיא לא מפסיקה לבקר ולרדת עליו, אז למה לטרוח?
אחרי מספר פגישות היא הודתה שהיא יודעת שהיא ביקורתית (כמו אימא שלה) והיא גם מודעת למחיר שהיא משלמת על כך, "אני עושה בסוף הכל לבד ואין לי עזרה ממנו בכלום", אך היא עדיין לא יכלה להביא את עצמה להפסיק להעיר ולבקר אותו. כששאלתי אותה מדוע, היא ענתה שנראה לה שהיא פשוט נולדה ככה.
אז בואו נעשה סדר בעניינים: אף אחד לא נולד ביקורתי. ביקורתיות זו תכונה נרכשת, כלומר התנהגות שלמדנו לעשות אותה ולא נולדנו איתה. מה שאומר שאנחנו יכולים ללמוד לעשות משהו אחר במקומה. במקרה של הלקוחה שלי היא רכשה את ההתנהגות מאימא שלה.
הרבה פעמים הביקורת שאנו נותנים בכלל לא קשורה לדבר עצמו אלה לצורך עמוק ובסיסי שלא מקבל מענה. לדוגמה, אישה שמבקרת את בעלה על כך שהוא מעולם לא מפרגן לה אולי מבקשת בעצם מענה לצורך שלה בהערכה; או גבר שמבקר את אשתו וכועס על כך שהיא יוצאת עם חברה שהיא גרושה בעצם חושש מהמשך הנישואין שלו ויש לו צורך בביטחון.
במקרה של הזוג שהגיע אלי, האישה לא הפסיקה לבקר את בעלה על כך שהוא אף פעם לא עוזר לה בבית ועם הילדים, כי בעצם היה לה צורך מאוד עמוק בנראות – היא רצתה שהוא יראה אותה ואת העבודה המדהימה שהיא עושה בבית ועם הילדים.
אנשים המבקרים יתר על המידה לא רק מבקרים אחרים – אלא גם את עצמם, והביקורת שהם נוטים להפנות כלפי אחרים היא גם אותה הביקורת שיש להם כלפי עצמם. כששאלתי את הלקוחה שלי האם היא "רואה" את עצמה, האם היא מפרגנת לעצמה על העבודה המקסימה שהיא עושה בבית ועם הילדים התשובה הייתה חד משמעית: לא.
בנוסף, חשוב שנזכור שהרבה פעמים ביקורתיות מגיעה ממקום של ערך עצמי נמוך. בשביל להרגיש טוב עם עצמי אני צריכה "להוריד" ולבקר מישהו אחר.
לכן, בפעם הבאה שאתם נתקלים במישהו שמבקר כל הזמן או אם אתם אלה שמבקרים, נסו להבין איזה צורך רגשי פנימי "צועק" ומבקש מענה; לימדו איך לדברר את הצורך בעזרת תקשורת מקרבת כלומר ליצור שיח שהמוקד שלו הוא איך אני מרגישה ומה אני צריכה במקום מה אתה עשית או איך עשית; והכי חשוב – לימדו איך לענות על הצורך הרגשי שלכם לבד ושמשו דוגמה לבני הזוג שלכם.
בהצלחה!
אסנת שבתאי, מאמנת אישית ליצירת שינוי והגשמה. מתמחה בירידה במשקל, הצלחה במכירות , מציאת בן זוג ומימוש עצמי.
ליצירת קשר818-915-5666 –
Instagram-@osnatmshabtay
