חודש ניסן וחג הפסח מביאים איתם הזדמנות של פעם בשנה לנקות מתוכנו את כל האגו והכוחות החיצוניים השולטים בנו ולהתחבר לפנימיות ולכל האור בתוכנו
ספר הזוהר מגלה שכל אנרגיה מתגלה בעולם דרך עשר רמות הנקראות בשם עשר הספירות. מכיוון שאור הבורא מכיל שפע אין סופי הוא מחוייב לעבור דרך עשר צינורות עד אשר הוא מגיע לעולמנו, ברמה מצומצמת, המאפשרת לכל אדם לקבל רק את האנרגיה שהוא מסוגל להכיל. המושג ״ אני לא יכול/ה יותר״ איננו נכון מבחינה רוחנית מכיוון שהאדם אף פעם לא עומד בפני מבחן שהוא איננו יכול לעבור.
באותה מידה שהבורא ברא את האור, הבורא איפשר גם לאנרגיה השלילית לרדת לעולם דרך עשר הספירות, השייכות למערכת הטומאה. (המילה טומאה נובעת מהמילה אטום – לא מאפשר לאור להיכנס). ״זה לעומת זה עשה השם״, כתב שלמה המלך בספר קהלת (פרק ז פסוק יד).
על מנת לסלק כל סוג של אנרגיה שלילית, עלינו להכניס אור מכיוון שרק אור מסוגל לסלק את החושך מהשורש.
חכמת הקבלה מלמדת את הסוד לסילוק אנרגיה של חושך מחיינו: עלינו להשתנות.
להפוך תכונות אנוכיות לנתינה.
בתקופות קדומות היה נהוג להשתמש בקטורת על מנת לעורר את האדם להשתנות:
״כעין זה קטורת. כל מי שהריח בעשן ההוא, כשעלה עמוד העשן ההוא..היה מברר ליבו.. לעבוד לאדונו, ונעבר ממנו הזוהמא של יצר הרע.. משום שהקטורת היא שבירת יצר הרע ודאי מכל הצדדים.. שאין לך דבר בעולם לשבר את הסטרא אחרא ( הצד האחר, השלילי) חוץ מקטורת.״
(ספר הזוהר, פרשת ויקהל, פסוק תסו)
מדוע יש אחד עשר סממנים לקטורת?
המספר עשר מקושר עם מערכת הקדושה ואילו המספר אחד עשרה מקושר עם מערכת הטומאה.
רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב ״השם משמואל״ הסביר, כי אחד מסממני הקטורת הוא החלבנה, אשר ריחה היה רע, אולם היא ביטלה את עצמה בפני עשרת הצמחים האחרים, ולכן אחד עשר סממני הקטורת הפכו לעשר. כך התאפשר החיבור למערכת הקדושה, הבנויה מעשר הספירות.
הדבר דומה לאדם, אשר מרגיש את הכאב של כולם ואף דואג שלאחרים לפני שהוא דואג לעצמו.
זה הסוד של יצירת מערכת של הגנה רוחנית סביבנו, שבכל המעשים שלנו יהיו מתוך התחשבות ונתינה, בעסק, עם בני המשפחה וחברים ועם כל אדם.
לעורר את הפנימיות
כאשר פרצה מגיפה בקרב בני ישראל, בשל מעשיהם השליליים, משה ביקש מאהרון לקחת את הקטורת ולרוץ איתה אל תוך הקהל על מנת לעצור את המגיפה.
״ויקח אהרון כאשר דיבר משה וירץ אל תוך הקהל ויתן את הקטורת. מפני שהיא פנימית.. ויכפר על העם ויעמוד בין המתים ובין החיים..ותעצר המגיפה.״
(ספר הזוהר, פרשת קרח, פסוק כז)
כאשר האדם מעורר את האור שבתוכו, את הפנימיות שלו, אז הוא יכול להתחבר לאור של הבורא, מכיוון שאור הבורא איננו מתגלה אלא רק למי שמתאמץ לגלותו.
הרב אשלג, מייסד המרכז לקבלה, כתב במבוא לתלמוד עשר הספירות, כי כל דבר בעולמנו, מורכב מחיצוניות ופנימיות.
החיצוניות מקושרת יותר עם מודעות הגוף, לעומת הפנימיות המקושרת יותר עם מודעות הנשמה.
ככל שאדם ניזון מדברים חיצוניים, אשר גורמים לו למילוי בחיים (כוח, מעמד, כבוד, אגו, התמכרות, להיות בנוח ועוד) כך הוא יתנתק מהפנימיות ומכוח האור בתוכו.
בשל העובדה, שאנחנו חיים בעולם, מלא בחיצוניות אנו עלולים לחוות ריקנות ועצבות ולחשוב שזה בגלל אירועים חיצוניים .למעשה, הסיבה לכל מה שקורה לנו בחיים אף פעם לא יכולה להיות חיצונית. זה תמיד משהו בפנימיות שלנו. דבר הנובע ממחסור באור של הבורא שעלינו למלא ע״י כך שנגדיל את הרצון האמיתי שלנו. מכיוון שהבורא ברא את הרצון, בכל פעולה שאנו עושים אשר מגלה אור כגון נתינה, במקום לחשוב איזה אדם טוב אני… כדאי לחשוב שבזכות הפעולה הזאת, בזכות גילוי האור שלי היום, אני מבקש שהבורא יגדיל לי את הרצון האמיתי של הנשמה שלי.
איך לסלק את החושך?
כאשר האדם עושה עבודה רוחנית יומית, פעולות של נתינה והתגברות על האגו, הוא יעצים את אור הבורא שבתוכו והאור שיתגלה יסלק את החושך. אין זה אומר שעלינו להישאר אדישים ורק להיות רוחניים… אולם הבסיס לסילוק החושך הוא רק הקשר שלי לאור הבורא.
כאשר אנו רואים אירועים המתרחשים בחיינו, וחושבים שהסיבה לכך, היא פיסית, זאת אינדיקציה שאנו עדיין נאחזים בחיצוניות, ועלינו, להתאמץ יותר, להתחבר לפנימיות שלנו.
האור של הבורא, מכוסה, כי זה חלק ממשחק החיים, לגלות את האור מתוך החושך.
לפני שאנו מנסים לפתור בעיות מתוך דאגות לעתידנו, עלינו להבין שעלינו לשאול את עצמנו, איפה השלב הבא בגדילה הרוחנית שלי? איך אני יכול לשנות את הטבע האנוכי שלי לטבע של נתינה?
השינוי האישי שלי הוא התרופה הטובה ביותר בעולם. חכמת הקבלה היא הפנימיות של התורה, ולכן אחד מהכלים החזקים ביותר להתחבר לפנימיות שלנו, היא דרך לימוד של חכמת הקבלה. ( Kabbalah.com
ובעיקר קריאה ולימוד מספר הזוהר, אשר הוא המקור לפנימיות התורה.
פנימיות וחיצוניות
הרב אשלג מלמד, כי כוח האור מקושר לפנימיות העולם, ואילו כוח החושך מקושר לחיצוניות.
הדבר דומה ליחס בין הגוף לנשמה. הגוף רוצה רק לשאוב לתוכו את הכל, בעל רצון לקבל גדול ביותר, לעומת הנשמה אשר רוצה רק לתת. הגוף, מכסה על הנשמה, ברצונות אנוכיים ואגו, ואילו הנשמה רוצה להיות כמו הבורא, בנתינה והשפעה בעולם.
כאשר, אדם מישראל, מתחבר לפנימיות ע״י נתינה, עבודה רוחנית,קריאה בזוהר, לימוד חכמת הקבלה ועוד, אז הוא מעורר את הפנימיות של כל בני האדם בעולם.
לעומת זאת, כאשר אדם מישראל, מתחבר לחיצוניות,לוקח הרבה יותר ממה שהוא נותן, כועס ומתמלא באגו כאשר הוא נותן, אז הוא מעורר את כל החיצוניות של כל העולם.
החיצוניות מעוררת את כוח החושך בעולם. עלינו להתחבר יותר, לפנימיות שלנו, לאור של הבורא הנמצא בתוכנו, בעיקר ע״י התייחסות של כבוד אנושי ומעשים של חסד בין אדם לחברו.
חודש ניסן וחג הפסח מביאים איתם הזדמנות של פעם בשנה, לנקות מתוכנו את כל האגו והכוחות החיצוניים אשר שולטים בנו ולהתחבר לפנימיות ולכל האור בתוכנו.
אור וברכות לכולנו,
